ביום רביעי בשעות הדמדומים החלו רחובות הכפר הדרוזי יאנוח-ג'ת שבגליל המערבי להתרוקן ממאות כלי הרכב שמילאו אותם כמעט לכל אורך היום. עם סיום הלווייתו של רב-סמל מתקדם זידאן סייף, ששילם בחייו אחרי שניסה לבלום בגופו את התקפת המחבלים הרצחנית בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים. הרחובות שהתרוקנו הותירו אחריהם מחשבות על השינוי המתחולל ביחסי העדה הדרוזית עם יתר המגזרים בחברה הישראלית.
גם בעבר הגיעו יהודים להלוויות של חללים דרוזים שנפלו בעת שירותם בכוחות הביטחון, אולם ההיענות ההמונית של מאות אזרחים, החל מחרדים ירושלמים ועד חברי קיבוצים מהדרום, לקריאה להגיע להלוויה, הייתה יוצאת דופן וריגשה את תושבי הכפר הדרוזי הגלילי הקטן המאכלס 4,000 תושבים בלבד.
יו"ר ש"ס אלי ישי, שהגיע כתושב שכונת הר נוף בירושלים, ויצחק מרדכי רובין, רב בית הכנסת שבו אירע הפיגוע, נמנו על נושאי ההספדים. עם סיום טקס האשכבה התגודדו כמה מתפללים בקרבת מקום, ולנגד עיניהם הנרגשות של בני העדה הדרוזית, הם קראו קדיש לעילוי נשמתו של סייף.
באותן השעות ממש, החליטה המועצה המקומית השכנה אבו סנאן, לעשות צעד מהותי ראשון בניסיון להוציא לפועל את הפיוס המיוחל בין הדרוזים למוסלמים המהווים את אוכלוסיית הכפר המסוכסך. רק ביום חמישי - שישה ימים אחרי הקטטה ההמונית בין שני המגזרים - חזרו תלמידי שני המגזרים ללימודים, אולם רק בבתי הספר היסודיים. "אני עדיין לא יודע להגיד מתי זה יקרה, אבל אני מתחייב שגם תלמידי בית הספר התיכון יחזרו בקרוב ללימודים", אמר לוואלה! חדשות נוואד מישלב, ראש המועצה המקומית אבו סנאן. "אנחנו ממשיכים לעבוד עם הוועדות המקומיות והחיצוניות המורכבות מנכבדים ואנשי דת משני המגזרים, וביחד איתם נחליט מה לעשות ומתי להחזיר את הלימודים לשגרה מלאה".
גם היום, שבוע אחרי המהומות, נמצאים באבו סנאן כוחות משטרה גדולים מתוגברים בכוחות יס"מ ומג"ב. "העניינים מתחילים לחזור אט-אט לשגרה, אבל האווירה בכפר עדיין מתוחה", אמר סגן-ניצב קובי קרני, מפקד תחנת משטרת עכו, שהכפר אבו סנאן נמצא בתחום אחריותה. פצועים רבים עדיין מאושפזים במרכז הרפואי לגליל בנהריה ועד היום עצרה המשטרה 17 חשודים במעורבות באירוע. חקירת השלכת הרימון, שגרם למרבית הנפגעים ולפציעות הקשות, הוטלה על היחידה המרכזית מחוז חוף, אולם עד כה איש לא נעצר בהקשר לכך.
"אני לא זוכרת שהייתה כזאת מתיחות בין דרוזים למוסלמים על רקע לאומי. אמנם בכפר שלנו חיים רק דרוזים, אבל כל השנים היו ביננו יחסי שכנות טובים וכולנו רוצים להחזיר את השקט והשלום", אמרה דלאל חמדן, תושבת הכפר הדרוזי ינוח, ביום שבו נטמן סייף בחלקה הצבאית. "אנחנו גם דואגות לילדים שלנו שמשרתים בזרועות הביטחון. בזמן מבצע 'צוק איתן' הבן שלי היה בעזה ולא ישנתי בלילות. כל יום התפללתי וקיוויתי שהמלחמה תיגמר, אבל עכשיו נהיה יותר גרוע. יש הרבה מאוד דרוזים שמשרתים במג"ב ובמשטרה בירושלים, והמצב שם ממש לא טוב. מאז שהתחילו הפיגועים בירושלים יש הרבה מאוד אימהות שלא ישנות".
פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון של ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה, טוען כי המתיחות בין שני המגזרים הייתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה, אולם שילוב של כמה אירועים שקרו בשבועות האחרונים והסעירו את שני המגזרים, הם אלו שליבו את היצרים והובילו לקטטה ההמונית שכמעט וגבתה חיי אדם. "מתחת לפני השטח קיים מתח פוליטי מודחק בין שתי הקבוצות. התשתית למתיחות היא משקעים היסטוריים. האסלאם רדף את הדרוזים בעבר הרחוק וסודיות הדת הדרוזית (שהיא חלק משמירה על פרופיל נמוך - מה שמכונה בערבית "תקייה" - ע"ח) נבעה מהיותם מיעוט נרדף. זו גם אחת הסיבות להזדהותם של הדרוזים עם היהודים: סולידריות של דתות ועמים נרדפים", מסביר פרופ' אלמוג.
"המתח בין הדרוזים לערבים קיים כמובן גם על רקע הקשר עם היהודים. באמצעות השירות הצבאי הדרוזים התחברו למשפחה הישראלית המורחבת והפכו לאחים בדם. מאותה סיבה רבים מהערבים רואים בדרוזים בוגדים במשפחתם המורחבת, משפחת בני ערב. העובדה שמח"ט דרוזי (אלוף-משנה ראסן עליאן, מח"ט גולני) הפך לאחד מסמלי 'צוק איתן', וגם שנרצח איש מג"ב דרוזי בירושלים, ושצעיר ערבי נורה למוות בכפר כנא בידי שוטרים, החריפה את המתיחות. במקרים כאלה, מספיק גפרור אחד, כמו הופעה עם כאפייה בבית הספר מלווה בקללות ברשתות החברתיות, כדי להדליק בעירה ענקית".
ד"ר מוסטפא עבאסי, היסטוריון וחוקר החברה הערבית בארץ ישראל מהמכללה האקדמית תל-חי, רואה את הדברים אחרת. "העדות בתוך המגזר הערבי חיו מאות שנים יחדיו בכפרים מעורבים, והם המשיכו לחיות ביחד. העדה הדרוזית היא חלק מאוד יקר והיא מהווה מרכיב בסיסי בתוך החברה הערבית, בדיוק כמו שאר העדות. אני לא חושב שיש מתיחות, להפך. במלחמת תש"ח, הכפרים הדרוזים כולל אבו סנאן קלטו בני עדות אחרות וביניהם גם מוסלמים. במשך חודשים ארוכים, הם אירחו אותם, עזרו להם ונתנו להם מחסה עד שהמלחמה הסתיימה. יכול להיות שפה ושם היו סכסוכים על מים, על שטחי מרעה, אבל הדברים האלה קורים לפעמים גם בתוך המשפחה. הבעיה היא שהנוער שלנו לא סופר עד עשר ובמקום להשתמש ברשתות החברתיות לדברים טובים, הוא משתמש בהן להסתה".
גם המצב בסוריה משפיע על היחסים בישראל
סיבה נוספת למתיחות שאותה העלה ד"ר עבאסי, היא המתיחות העדתית בסוריה השכנה. "אני חושב שיכול להיות שהאלימות בסוריה משפיעה על מה שקורה כאן. ארגוני טרור קיצוניים בסוריה פוגעים והורגים דרוזים המזוהים כתומכי אסד. אולי הדבר הזה גורם להתלהטות היצרים אצל אחדים מבני הנוער או מישהו שמסית אותם", הוא סבור. ד"ר עבאסי ציין כי כבר לפני כשנתיים החלו להתארגן דרוזים יוצאי יחידות קרביות בצה"ל שהביעו נכונות "לחצות את הגבול" ולעזור לאחיהם בסוריה שנטבחים על ידי ארגוני טרור קיצוניים הנמנים עם כוחות האופוזיציה הנלחמים באסד. לדבריו, ראשי העדה בעצמם מגייסים תרומות ומזרימים לדרוזים בסוריה סיוע הומניטרי.
"הדרוזים בסוריה היום מאוימים על ידי ארגוני טרור קיצוניים שהלוחמים שלהם הם מוסלמים סונים", מסביר גורם בעדה הדרוזית המעורה ברחשי החברה. "התנועה האסלאמית בישראל מזוהה עם האסלאם הסוני. עד היום ערביי ישראל שיצאו להילחם בסוריה הצטרפו בעיקר לג'בהת א-נוסרה. בגלל שמוסלמים סונים טובחים בדרוזים בסוריה זה משפיע גם על מה שקורה פה. הדבר הזה קיים באוויר. בנוסף לזה יש את מה שקורה בארץ, החללים הדרוזים, יותר ויותר ערבים ישראלים שתומכים במעשי הטרור ולעיתים עושים זאת בגלוי גם ברשתות החברתיות".
קשה לשים את האצבע על הנקודה שגרמה לקטטה ההמונית. אבל כל הצדדים מסכימים כי היא תוצאה של הצטברות המתיחות בין שני הצדדים על רקע האירועים הביטחוניים שאירעו בשבועות האחרונים. אלו הובילו להכפשות הדדיות מצד דרוזים ומוסלמים בעיקר ברשתות החברתיות והתדרדרו בהמשך להכפשות על רקע כבוד המשפחה. הופעת תלמידים מוסלמים עם כאפיה בבית הספר התיכון כאות מחאה על מותו של הצעיר מכפר כנא, התגובה שבאה בעקבותיה מצד תלמידים דרוזים ששלפו מנגד תליון של מגן דויד מתחת לחולצותיהם כאות מחאה על מותו של קצין מג"ב הדרוזי ג'דעאן אסעד בפיגוע הדריסה בירושלים שבוע קודם לכן, הובילו לקטטה שפרצה זמן קצר לאחר מכן מחוץ לכותלי בית הספר ולהפסקה מידית של הלימודים באותו יום. אירועים אלו היו האיתות הראשון למהומה שעתידה הייתה לפרוץ באותו סוף שבוע אלים.
"בנוסף למתח שיצרה המציאות בכל הארץ, המוסלמים באבו סנאן הם פליטים שהדרוזים והנוצרים היו מוכנים לקלוט בכפר בימי מלחמת תש"ח. עם הזמן המוסלמים הפכו לרוב בכפר והנוצרים והדרוזים הרגישו שהמוסלמים משתלטים להם על הכפר", מסביר גורם מהמגזר הדרוזי המעורה בהיסטוריה המקומית. "המתח הזה הגיע לשיא נוסף בבחירות האחרונות כשמוסלמי התמודד לראשונה בבחירות המוניציפליות לראשות המועצה", לדברי הגורם.
אולם ראש מועצת אבו סנאן, נוואד משלב, ממשיך להתעקש כי הקטטה ההמונית היא לא תוצאה של סכסוך עדתי. זמן קצר לפני שפרצה הגיע מוסלמי לבית הקפה שהפך לזירת הקרב ההמונית, שלף סכין ודקר דרוזי, לא לפני שהטיח בו כי הוא הכפיש את שמה של אחותו ברשתות החברתיות ופגע בכבוד המשפחה. אלא שזמן קצר אחר כך התחילו להתגודד זו מול זו שתי קבוצות, האחת של דרוזים והשנייה של מוסלמים, שהטיחו זו בזו הכפשות. יידויי האבנים בין הצדדים התפתחו למה שנראה במצלמות האבטחה כמו ניסיון דריסה של דרוזים שהתגודדו במקום, לינץ' שבוצע בנהג מוסלמי שנפצע באורח קשה, יריות והשלכת רימון רסס שהביא לעשרות פצועים באורח קל עד אנוש, רובם המוחלט מוסלמים.
יממה לאחר מכן הקימו נכבדי שתי העדות ועדת סולחה, והם מקווים שיצליחו להרגיע את הרוחות ולמנוע התלקחות מחודשת של חבית חומר הנפץ החברתית בכפר שיש בכוחה להשפיע על כפרים מעורבים נוספים.
במהלך השבוע האחרון פרצה מהומה נוספת בכפר, שנבלמה בזמן והסתיימה בפצוע אחד באורח קל עד בינוני, תושב הכפר השכן שייח דנון, שנפצע כתוצאה מחזיז שהוא עצמו השליך לעבר בית קפה באבו סנאן. ואם המתיחות בין העדות לא מספיקה, כמה שעות קודם לכן הרחיקו המשטרה והתושבים המוסלמים והדרוזים של הכפר יהודי שהניף בכניסה לכפר את דגל ישראל.
"העדה הדרוזית מתמודדת עם אתגרים כמעט בכל חזית, בישראל בסוריה ובלבנון. אנחנו רואים בישראל כמדינתנו ונגן על האינטרסים הביטחוניים שלה. ניסיונות ההסתה של גורמים איסלאמיסטיים ופוליטיקאים מוסלמים חייבים להיעצר", אומר השייח מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. "לא ניתן לאותם פוליטיקאים לחרחר ריב ומדון ולסכל את הסולחה במטרה לפלג אותנו ולפרום את הברית הקדושה בינינו לבין מדינת ישראל. אני קורא לשני הצדדים לפתוח פרק חדש והביא לסולחה בין המעורבים". טריף ביקר במהלך השבוע את הפצועים המוסלמים, שמחציתם עדיין מאושפזים במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
ראש עיריית סכנין, מאזן גנאיים, מונה לעמוד בראש ועדת הסולחה ואפילו השייח ראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, זכה לשבחים מצד המנהיגות הדרוזית על ניסיונותיו לגשר בין הצדדים ולהביא לרגיעה.
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il