סוף סוף היהודים הדעתנים מתעוררים. במרוצת השנים ידענו מהומות וריבים בין מיעוטים שונים, בכל פעם על רקע אחר. תמיד ניתן היה לתת אין ספור פרשנויות לגורמים שהובילו למהומות. בימים האחרונים אני עד להתעוררות מבורכת ומעניינת של אנשי תקשורת מהשורה הראשונה שעסקו בעניין, ולא מהיבט של ידיעה חדשותית, אלא על ידי ניסיון לברר מה הם הסיבות השורשיות לקטטה באבו סנאן בסוף השבוע האחרון.
דן מרגלית, ירון לונדון, מאמר מערכת של עיתון "הארץ", כולם עסקו בנושא, וניתן היה להבחין שכל הכותבים קשרו בין שירותם הצבאי של הדרוזים לבין המתיחות בשטח. האמת הרבה יותר מורכבת. מעולם לא חשתי עוינות מצד מוסלמי או נוצרי בשל כך ששירתי בצבא. לכל המהומות שקרו בישובים הדרוזיים עד כה - בין דרוזים לבין מוסלמים או נוצרים קדמה אווירה כללית אזורית של מתיחות, דוגמת מלחמת אזרחים בלבנון, מלחמת הדתות כיום בסוריה ובלבנון.
האווירה הזו הצליחה להשפיע על קומץ תושבים שהצליחו להצית מהומה, אולם תמיד זקני הישוב ידעו להשיב את הסדר על כנו, כך שבסך הכול דו הקיום בין דרוזים לשכניהם נותר ברמה סבירה מאוד. אולם ישנו נתון חשוב שהדעתנים הישראלים משום מה מתעלמים ממנו, במתכוון או שלא במתכוון. בשנים 2003-2006 שימשתי כיו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות בארץ, וכל העת התרעתי שלמנהיגים הדרוזים מסתובבות חביות של חומר נפץ בין רגליהם. הם אינם יודעים מתי יתפוצצו החביות ומה תהיה עוצמת הפיצוץ. חבית חומר הנפץ היא אותם צעירים דרוזים מתוסכלים, ללא שום תקווה, כתוצאה מההזנחה המתמשכת של המדינה כלפיהם.
הדרוזים חשים שהם מופלים לרעה, אפילו לעומת שכניהם הנוצרים והמוסלמים. הישובים הנוצרים והמוסלמים מטופחים יותר מהישובים הדרוזים. המשאבים והתקציבים שהמדינה מעמידה לדרוזים אינם מספיקים לחיות בכבוד, רמת החינוך בישובים הדרוזיים נמוכה, רמת הכנסתם של הדרוזים איננה מתקרבת לרבע מרמת ההכנסה של השכן היהודי, לדרוזי הממוצע אין לו מקום לבנות את ביתו, והמדינה לא זו בלבד שאינה מחלקת מגרשים לבניה לזוגות הצעירים, גם איננה מאפשרת הרחבת תכניות מתאר קיימות.
המדינה לא עושה כלום למען שילובם של הדרוזים בתפקידי מפתח ובשוק העבודה האיכותי. מכאן, שהצעיר הדרוזי חש כשואב מים וחוטב עצים, חש מוזנח מצד המדינה במקום מטופח על ידה ולו בשל תרומתו למדינה. צעיר כזה הוא צעיר שלא צריך הרבה סיבות להגיב בזעם ובהתלהמות כלפי צעיר ממיעוט אחר, גם על רקע סיבה ילדותית ביותר. אומר לסיום: בישוב שאין בו תיאטרון, אין חוגים לדרמה ולמוסיקה ומועדונים לבילוי, הסיכוי שבו תפרוץ מהומה גבוה יותר מישוב מבוסס כלכלית וחברתית.
עו"ד בדר כיהן בעבר כיו"ר פורום הרשויות הדרוזיות בישראל
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו op-ed@walla.net.il