פז, דלק וחברת החשמל אלה הן שלוש החברות המזהמות ביותר בישראל לשנת 2013, לפי דוח המשרד להגנת הסביבה שהתפרסם הבוקר (חמישי). הדוח, אשר מתפרסם מדי שנה, מספק "רשימה אדומה" של חברות אשר נסחרות בבורסה מפרות חוקים סביבתיים, לפי רמת מסוכנותן לציבור. המדד לקביעת המיקום ברשימה, משקלל בתוכו גם את הזיהום שנפלט ממפעלי החברות לאורך השנה שעברה.
"הרשימה האדומה" במלואה
הדירוג נקבע לפי שלושת הפרמטרים הנוגעים להשפעה סביבתית. הפרמטר הראשון, הוא נתוני פליטות של מזהמים לסביבה. השני, הוא דירוג של סוג החומרים המסוכנים והכמות שבה נעשה שימוש במתקני החברה. הפרמטר השלישי, מבוסס על חשש מזיהום של מי תהום על ידי המפעלים, ונבדק לפי דירוג המיקום של המתקנים התעשייתיים, ביחס לאזורים מאוכלסים או מקורות מים.
עוד ידיעות בוואלה! חדשות:
האו"ם גינה את הטבח בבית הכנסת: "פיגוע מתועב"
הפרלמנט הירדני התפלל לזכר המחבלים: "פעולה קדושה"
פרסום ראשון: ראש עיריית אשקלון הפסיק עבודת ערבים בעיר
פז: 80 טון אמוניה הוזרמו לים
מהדוח עולה כי חברת פז, אשר נמצאת במקום הראשון ב"רשימה האדומה", מחזיקה ב-146 תחנות דלק שלא ביצעו בדיקות אטימות למניעת זיהום קרקע, או איחרו בהשלמתן. נוסף על כך, 28 מתחנות החברה אף הורשעו פלילית בשנת 2013 בכתב אישום שהגיש נגדן המשרד להגנת הסביבה בנושא הבדיקות. עם זאת, גורמים בענף האנרגיה טוענים כי מדובר באירוע מלפני עשר שנים אשר נסגר בין הצדדים בסופו של דבר. "המשרד להגנת הסביבה מטעה את הציבור", אמרו. "רק בגלל שלקח להם עשר שנים להגיש כתב אישום אז הם מכניסים אותו לרשימת האירועים שהתרחשו בשנת 2013? זה הזוי".
עוד עולה מהדוח, כי בעקבות תקלה באחד ממתקני הייצור של בתי הזיקוק של פז באשדוד שאירעה במהלך שנת 2013, הגיעו ריכוזים חריגים של סולפידים למתקן טיפול בשפכים. הימצאותם של סולפידים בשפכים עלולה ליצור סיכון בריאותי, קורוזיה במערכת הובלת השפכים, מטרדי ריח והפרעות לתהליך הטיפול הביולוגי במכוני הטיהור. במקרה של חברת פז, הדבר הוביל לחריגות של מאות אחוזים בריכוזי אמוניה שהוזרמו לים. כתוצאה מכך, החברה הזרימה שפכים חריגים לים במשך חודשים ופעלה בניגוד לדרישות היתר ההזרמה לים, המחייבות אותה לבצע דגימות להבטחת איכות השפכים, ולהפעיל בצורה תקינה אמצעים לזיהוי ומניעת תקלות.
על פי הערכת המשרד, תוצאת הריכוזים החריגים הללו הביאה להזרמה לים של יותר מ-80 טונות אמוניה, אשר מובילה לערעור במאזן האקולוגי של הסביבה הימית. "נפתחה חקירה פלילית והתיק בבחינה להגשת כתב אישום על ידי המשרד להגנת הסביבה", נכתב בדוח.
גם הפעם, גורמים בענף האנרגיה אמרו כי טענות המשרד מתייחסות לאירוע מלפני זמן רב. "עברו כבר שנתיים מאז האירוע החמור לכאורה, ועד עכשיו המשרד להגנת הסביבה ממשיך 'לחשוב'?", אמרו בכעס. "כמה זמן לוקח לו להחליט? אם הדבר היה באמת חמור ולמשרד יש ראיות לעבירות שבוצעו לכאורה, אז למה הוא לא מגיש כתב אישום?".
דלק: 135 תחנות לא ביצעו בדיקות למניעת דליפות
קבוצת דלק מצאה את עצמה שנייה בדירוג "הרשימה האדומה", לאחר ש-135 תחנות דלק בבעלותה לא ביצעו או איחרו לעשות את הבדיקות למניעת דליפות בתחנה. 24 מתחנות החברה הורשעו פלילית בשנת 2013 בנושא.
בתגובה לממצאים, נמסר מחברת דלק כי החברה "פועלת רבות בתחום איכות הסביבה ואף מיישמת תכנית אכיפה פנימית בכל הרמות. החברה השקיעה וממשיכה להשקיע משאבים רבים בתחום זה". לעניות דעתה של דלק, המשרד לאיכות הסביבה התעלם מ"נתונים חיוביים". "לצערנו, המדד לא הביא בחשבון נתונים חיוביים רבים ביחס לפעילות החשובה שמיישמת דלק ישראל בתחום איכות הסביבה, והתמונה שעולה ממנו אינה משקפת את המציאות ביחס לחברה".
חברת החשמל: התחנה המזהמת ביותר היא באשקלון
חברת החשמל הגיעה למקום השלישי והגבוה, בעזרת פליטות הזיהום שלה לסביבה. מבין תחנות הכוח שנבחנו עולה כי תחנת הכוח המזהמת ביותר היא תחנת רוטנברג שבעיר אשקלון. עוד עלה בדוח כי החברה מאחרת להתקין סולקנים, מתקנים שתפקידם להפחית את הזיהום הנפלט מהארובות בכ-90%.
בתגובה לדברים, נמסר מחברת החשמל כי החברה "הפחיתה באופן משמעותי את הפליטות המזהמות בשנתיים האחרונות, עם המעבר לייצור מסיבי באמצעות גז טבעי". עוד נמסר, כי "במקביל, החברה משקיעה שמונה מיליארד שקלים, למרות מצבה הפיננסי, בפרויקט להתקנת סולקנים להפחתת הפליטות בתחנות המייצרות באמצעות פחם. החברה מפרסמת באופן וולונטרי דוחות סביבתיים וכן דוח אחריות תאגידית המציגים, בשקיפות מלאה, תמונת מצב של הפליטות המזהמות ואירועים סביבתיים".
כמו כן, החברה מתחה ביקורת על האופן שבו נחשפו לממצאי הדוח עם פרסומו בכלי התקשורת בלבד. "לא ברור לנו מדוע בחר המשרד להגנת הסביבה להעביר לנו את ממצאיו באמצעות כלי התקשורת ולא כמקובל, טרום פרסום. חשוב לנו לציין כי המתודולוגיה שקבע המשרד להגנת הסביבה מטעה את הציבור מאחר שהוא מתעלם מגודלה של החברה, ממאפייניו הייחודיים של סקטור האנרגיה ומשווה בין גופים שונים שאינם ברי השוואה. אין כל קשר בין מדד ההשפעה הסביבתי לבין התפקוד הסביבתי של מפעלים ותעשיות, ואנו מצרים על כך שמפורסם מדד מגמתי ומטעה".
המכון לאנרגיה וסביבה: "מדד לא אמין ומנותק"
המשרד להגנת הסביבה, מסר כי הדירוג מבוסס על נתונים אשר קיימים בו ועברו בקרה באופן פרטני. "לכל החברות ניתנה הזכרות להגיש השגות לגבי דירוגן ולגבי מתודולוגיית הדירוג, אשר פורסמה באתר האינטרנט של המשרד באופן בולט להערות הציבור", נמסר.
עם זאת, במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה חולקים על המשרד. יוסי אריה, מנכ"ל המכון, אמר כי "המדד לא אמין ומנותק מהמציאות". לדבריו, "חברות האנרגיה המתמודדות עם היקפי רגולציה שלא קיימים בעולם, משקיעות בשנים האחרונות מיליוני שקלים כדי להיענות לדרישות סביבתיות ועדיין המשרד מעדיף פופוליזם וכותרת על פני פעילות מקצועית ואחראית".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il