האשמת השמאל הישראלי באינתיפאדה שמתחוללת בירושלים וברחבי המדינה כעת משולה למצב בו יאשימו נוסע רדום במושב האחורי בתאונת דרכים שביצע נהג רשלן. מתקפת הטרור המחרידה שאירעה אתמול בבוקר בירושלים גררה תגובות פבלוביות מצד גורמי הימין שמיהרו להאשים את השמאל הישראלי ש"ממשיך לדבוק בקונספציית ההסדר המדיני" וממשיך לדבר על פרטנר, משא ומתן ופתרון של שתי מדינות לשני עמים.
תמוה מדוע הימין עדיין מתנהג כמו מיעוט נרדף למרות שהוא מחזיק באופן מוחלט בשלטון מאז שנת 2008. ניתן רק לתהות בעניין זה כיצד היה נוהג קהל הימין לו ממשלת שמאל הייתה מנהיגה את המדינה בימים אלה, ומה היו הביטויים להם היו "זוכים" מנהיגיו. הפרדוקס בהאשמת השמאל הוא שבתקופה זו שולטת דרך הימין - ניהול הסכסוך וחרף זאת מצבנו הביטחוני הורע, מצבנו הבין לאומי מצוי בשפל חסר תקדים ואפילו יחסינו עם בעלות בריתנו הידרדרו למשבר עמוק.
מדינת ישראל כבשה את מזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, ובמהרה החזירה את השליטה בהר הבית לידי הווקף המוסלמי. כך, במשך 47 שנים בהם אחראי הווקף על הר הבית. יהודים הורשו לעלות למתחם ההר בתקופה זו, אך נאסר עליהם להתפלל בשטחו. בנקודה זו אף ראוי לציין כי הזרם המרכזי של הדתיים הלאומיים ושל החרדים, אוסר הלכתית על תפילה בהר הבית, כך שלמעשה המבקשים להתפלל בו הם מיעוט קטן, אשר גורמים נזק ענק. כך או כך, אין בנמצא הסבר מדוע עכשיו, לאחר סטטוס-קוו שנמשך 47 שנים, החליט הימין להעלות על נס את סוגיית חופש הפולחן בהר הבית, ועוד זועם על מי שלא מוכן לתמוך בכך.
כאשר מבקש הימין לעשות כן, אגב המשך הבנייה במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, הוא למעשה מרוקן מתוכן את המשא ומתן עם הפלסטינים, שכן הוא למעשה מקבל חד-צדדית את כל הדרישות הישראליות במסגרת המשא ומתן, מבלי לתת דבר בתמורה. לא זו אף זו, העלאת סוגיית הר הבית באצטלה של שמירת חופש הפולחן וחופש הדת, מפי אותם גורמים אשר בזים ולועגים חדשות לבקרים לשיח הזכויות בשמאל הישראלי, ותוך המשך כיבוש, סיפוח שטחים, פגיעה בחופש התנועה ובכבוד האדם, היא צביעות לשמה.
הפלסטינים מיואשים מהדרך המדינית-דיפלומטית בה ניסו ללכת. הם רואים כיצד החמאס משיג הישגים תודעתיים מול ישראל באמצעות טרור (עיינו ערך עסקת שליט), בעוד שהרשות הפלסטינית אינה משיגה דבר כאשר היא מסייעת לשב"כ ולצה"ל במלחמה בטרור בשטחה. לוואקום של המנהיגות השפויה של אבו מאזן - הטרוריסט המדיני לפי הימין - נכנסים גורמים פונדמנטליסטים שמציתים את האש תוך שימוש במוטיבים דתיים. דברי ראש השב"כ אתמול, לפיהם אבו מאזן איננו אחראי להסלמה ואינו מעודד טרור אינם חדשים ונאמרו על ידי קודמיו, אולם מנהיגי הימין לא נותנים לחוות הדעת של אנשי המקצוע הבכירים ביותר להרוס להם את ההשתלחות בו.
מובן, כי אין בדברים הללו בכדי להפחית מאחריותה של ההנהגה הפלסטינית להפסיק לקדש טרוריסטים שפלים כגון אלה שביצעו את הפיגוע בשכונת הר נוף בירושלים, וכן את ההסתה הפרועה במערכת החינוך והתקשורת המקומית. לסיום, ראוי להעלות על סדר היום את השאלה האם התעקשותו של הימין להמשיך ולהחזיק בכל שטחי ירושלים רבתי, לרבות ג'בל מוכבר, שועפאט ועיסאוויה, היא מעשה ציוני. אכן, במשך 2000 שנים התפללו יהודים לכיוון ירושלים, אולם לא יכולה להיות מחלוקת שלא לירושלים הזאת פיללנו.
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו op-ed@walla.net.il