מאות בני משפחה, חברים ומכרים הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בהוד השרון כדי ללוות בדרכה האחרונה את עומר שמש, תושבת העיר בת 22, שנהרגה בסוף השבוע האחרון בהתהפכות האוטובוס בנפאל. "את כל כך חסרה לי. הבדיחות הקטנות שלך, השיחות, החיוכים והשטויות. עכשיו שוב דבר לא יהיה אותו דבר בלעדייך, עקרו לי את הלב שלי ולנצח אדמם", ספדה לה בכאב אמה, איילת. "בכל התמונות שלך היית מאושרת. בשיחה האחרונה אמרת לי שאת מאושרת, שאייל מקיף אותך באהבה. אני אוהבת אותך ומתגעגעת עד כאב. לא עמדתי בהבטחה שאשמור עלייך תמיד, אני מבקשת סליחה, ונשבעת שלעולם לא אשכח אותך".
אביה של עומר, ירון, סיפר על התחושות הקשות במשפחה, לאור העובדה שעומר נהרגה בתאונת הדרכים, שבוע לאחר ששרדה את מפולת השלגים הקטלנית ברכס האנאפורנה. "עומר שרדה את אסון האנאפורנה, ואז היה טוויסט בעלילה, כאילו שמישהו התערב", אמר. Butterflies are forever (פרפרים לעד ד"י) זה הקעקוע שהיה לעומר על הכתפיים. עשית את הקעקוע והפכת אותו למנטרה של החיים שלך. אני מאמץ את המשפט הזה. את רואה הכול ומלווה אותנו יום-יום. בחרנו לחיות אותך ואיתך ולהמשיך כרגיל. השגרה, העצב והגעגוע יכולים לבוא ביחד". "אנחנו מתגעגעים לאמירות המיוחדות שלך", הוסיף. "עומר ידעה להרים אנשים באמצע הלילה למסיבה, לשמח אנשים. אני אתגעגע לזה. זה לא נתפס שלא נוכל עוד ליהנות ממך. מבחינתי את עדיין מטיילת, שיירה של מלאכי שרת מלווים אותך בכל מקום, שישמרו עלייך".
תאונה בנפאל - כותרות אחרונות:
התאונה בנפאל: "מיכל אמרה לי 'אמא, יכולתי למות'"
"הדמעות לא מפסיקות לרדת, בא לי להתעורר מהסיוט"
התאונה בנפאל: "יגאל החזיק לשירה את היד, ואז היא מתה"
אייל אנקור, בן זוגה של עומר, אשר נפצע גם הוא בתאונה, לא השתתף בהלוויה. הוא היה מאושפז עד כה בבית החולים בקטמנדו ויגיע רק מחר לישראל עקב מצבו הרפואי המורכב. הוא כתב לה מכתב פרידה ממיטת חוליו, אותו הקריא בשמו חברו, אמיר. "עומר שלי, מלאכית קטנה, נפש תאומה שלי אני שוכב פה בבית החולים, צורח, בוכה ולא מאמין שאני צריך לחשוב על מילים כדי להספיד אותך", כתב לה אייל.
"עד לפני כמה ימים הינו בתקופה הכי יפה של החיים שלנו, עם אהבה שרק הולכת ומתגברת בכל שעה, דקה ושנייה. את ילדה שרק נתנה אהבה בלי חשבון ואף פעם לא ציפתה לקבל דבר בחזרה. את פשוט הוצאת ממני את הטוב והפכת אותי לבן אדם טוב יותר. לפני כשבועיים הצטרפת אליי לטיול. ניסיתי לשמור עלייך מהחום, הקור והשלג. תשמרי על הלב שלי, הוא אצלך. אוהב אותך בלי סוף, מצטער שלא יכולתי להגיע ולחלוק לך כבוד אחרון".
מוקדם יותר היום נערכה בבית העלמין ירקון הלווייתה של ההרוגה השנייה בתאונה, שירה דבוש, בת 30 מרמת גן. שירה, הייתה סטאג'רית במחלקות הפנימיות במרכז רפואי "העמק" בעפולה. ד"ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' בבית החולים, ספד להם היום. "שירה היקרה, אני עומד כאן כואב, כאדם שזכה להכיר אותך מקרוב, אני עומד כאן כואב, כנציג החולים, המחכים לך, המחכים לחיוכך, המחכים לאור הקורן ממך, שיקל על מצוקתם", אמר. "אני עומד כאן כואב, כנציג מערכת בריאות שהפסידה רופאה מסורה ומחוננת, חברה מושלמת לעבודה". "לא חשבתי שכך נפרד", הוסיף. "את יודעת שלא רציתי שנפרד. היית מוכשרת, חכמה, צנועה וכל כך אנושית. היה לך כל מה שרופא צריך".
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.co.il
