פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אושר: חופש המידע באקדמיה, אך לא במכללות פרטיות

      ועדת החוקה בכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החלת חוק חופש המידע על מוסדות אקדמיים שמתוקצבים על ידי המדינה. ח"כ רוזנטל: "סופסוף נבין איך יש גירעון באוניברסיטאות"

      תחילת שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 2014 (ראובן קסטרו)
      פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטת תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      ועדת החוקה בכנסת אישרה אתמול (שני) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק חופש המידע לפיו המוסדות האקדמיים יחויבו לחשוף נתונים כספיים וניהוליים ככל שיידרש, כל עוד אינם פוגעים בחופש האקדמי ואינם קשורים לוועדות מינויים פנימיות. זאת מחשש שחברי הוועדה לא יביעו דעתם המנומקת על מועמדים אם דברים אלו יפורסמו אחר כך בפומבי. כמו כן, יינתן חסיון על שמות תורמים ועל מחקרים שטרם פורסמו. אולם יתר הנתונים בהם מחזיקים המוסדות האקדמאיים המתוקצבים, קרי, אוניברסיטאות ומכללות אקדמאיות, יהיו חייבים בדיווח.

      תיקון החוק, אותו יזמו חברי הכנסת מיקי רוזנטל, עפר שלח, עמרם מצנע וחברת הכנסת מיכל רוזין בשיתוף התנועה לחופש המידע, צפוי לעבור במליאת הכנסת בעוד כשבועיים, ויוחל על המוסדות האקדמיים 90 יום לאחר מכן.

      עוד בוואלה! חדשות:
      היסטוריה: "חוק הפונדקאות" עבר בקריאה ראשונה
      "מגמה מדאיגה": פחות מיטות אשפוז לנפש בבתי החולים
      וינשטיין דרש הבהרות בנוגע להפרדה באוטובוסים בגדה

      המכללה למנהל (יח"צ)
      "הצעת החוק יוצרת תקדים מסוכן להחלתו על מוסדות פרטיים". המכללה למנהל (צילום: יח"צ)

      בעשר השנים האחרונות היו ניסיונות רבים לחוקק את התיקון לחוק חופש המידע באקדמיה, וזאת מהסיבה הפשוטה כי מדובר במוסדות המתוקצבים מכספי ציבור על ידי הממשלה בגובה של מעל ארבעה מיליארד שקלים בשנה. לכן, טענו הצדדים בפני שרי החינוך הקודמים ובוועדות הקודמות, כי דינם של מוסדות אקדמיים כדינה של כל רשות ציבורית אחרת. זו הסיבה שבגללה הוציאה בשנת 2005 שרת המשפטים ציפי ליבני צו המחיל את חופש מידע באקדמיה בעניינים כספיים בלבד. אולם יוזמי החוק, ובראשם מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, מעידים כי גם צו זה לא עזר והמוסדות הסתירו מידע רלוונטי לצד דיווח על נתונים כלליים.

      בתנועה לחופש המידע סיפרו כי פניות שונות לקבלת מידע בעל חשיבות ציבורית, כמו מכרזים עם ספקים חיצוניים, משכורות או נסיעות לחו"ל של בכירים, נדחו על ידי המוסדות. כך היה גם בעניינים מנהלתיים כמו אי פרסום פרוטוקולים של ועדות. בנוסף, במקרים בהם ביקשה הרשות לחופש המידע ממוסדות אקדמיים מידע על אודות נפגעות מינית בשטחם והסברים כיצד המוסדות התמודדו עם התופעה, היא נענתה בסירוב בטענה כי חוק חופש המידע לא חל עליהם.

      "פועלים במחשכים בחסות החוק"

      יוזמי החוק מסבירים כי לאורך השנים ועד ראשי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה מנעו את החלת החוק על מוסדות אקדמיים מנימוקים של חופש אקדמי. "באופן מפתיע, דווקא מוסדות ההשכלה הגבוהה הנתפסים כחוד החנית של ערכי ההגינות והשקיפות, נמנעו מזה שנים מחשיפת מידע בעל חשיבות ציבורית בטענה מופרכת של חופש אקדמי. בפועל, המוסדות האקדמיים ניצלו הגדרה זו לחסום בקשות מידע רבות". ח"כ מיקי רוזנטל הוסיף כי "עכשיו נוכל סוף סוף להבין איך נהיה גרעון של 19 מיליארד שקל בתקציב האוניברסיטאות, דבר שעד היום לא דווח כראוי. אלו מוסדות המתוקצבים מכיסינו, העובדה שהם פועלים במחשכים בחסות החוק אינה מתקבלת על הדעת. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם. חשיבות ניקוי האורוות והפיקוח על פעילותם אינה מוטלת בספק".

      במועצה להשכלה גבוהה הסבירו כי עקרון חשיפת המידע ראוי אבל מוסד להשכלה גבוהה אינו רשות ציבורית קלאסית כפי שנתפסים משרדי ממשלה, זאת משום שמידע של משרד ממשלתי הוא מידע ששייך לציבור והרשות מחזיקה אותו בנאמנות למען הציבור, ואילו מוסד להשכלה גבוהה אמנם נותן שירות ציבורי אבל הוא תאגיד פרטי. לכן, לדבריהם, העדיפו לשמר את הצו הקיים, המחייב אותם בחשיפת מידע כספי בלבד.

      "זוהי הצעה בעייתית ביותר"

      בדיון שנערך אתמול בוועדת החוקה בכנסת, ביקשו נציגי המועצה להשכלה גבוהה להחיל עליהם את החוק רק אם הוא יחול גם על המוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים על ידי הממשלה. "משעה שמוסד להשכלה גבוהה הוכר על ידי המל"ג והוסמך על ידה להעניק תארים מוכרים בתחום כזה או אחר, לציבור יש עניין מובנה בתקינות התנהלותו האקדמית והמנהלית", טענו נציגי המל"ג. "מבחינת המל"ג, כרגולטור של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, אין כל הבחנה מהותית למעט כמה עניינים תקציביים וכספיים בין מוסדות מתוקצבים למוסדות שאינם מתוקצבים".

      המוסדות שאינם מתוקצבים, המרכז הבינתחומי בהרצליה, המכללה למנהל, המכללה האקדמית אונו ומכללת נתניה, התנגדו בתוקף למהלך בטענה שהם מוסדות פרטיים הפועלים תוך כדי תחרות שוק ענקית. "זוהי הצעה בעייתית ביותר", אמר פרופסור אמנון רובינשטיין, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, שהוסיף כי "הצעת החוק יוצרת תקדים מסוכן להחלת החוק על מוסדות פרטיים לרבות חברות פרטיות, גני ילדים פרטיים, בתי חולים פרטיים ועוד. החוק מטיל חובה על מוסדות לא מתוקצבים להשכלה גבוהה אך לא מעניק להם שום זכות". רובינשטיין ציין כי הטלת חובת חופש המידע תטיל עליהם מעמסה כספית נוספת, ללא אפשרות לכיסוייה וזאת בזמן שכמה מוסדות כבר נמצאים במשבר כספי קשה.

      לבסוף הוחלט בוועדה לקבל את התיקון לחוק כפי שהוא, מבלי לכלול בו את המוסדות שאינם מתוקצבים, ולדון בשלב מאוחר יותר באפשרות להרחיבו ולהחילו על המוסדות הפרטיים.

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com