פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך יכולה ישראל לעזור לסיסי לנצח את הטרור בסיני

      הקשיים שעמם מתמודדת מצרים בחצי האי, והעוינות כלפי חמאס, יוצרים לכאורה שותפות גורל עם ישראל. אבל מה שמעיב על "ירח הדבש" עם קהיר זו האובססיה של נתניהו נגד אבו מאזן - שהוא המפתח לייצוב האזור

      כך יכולה ישראל לעזור לסיסי לנצח את הטרור בסיני
      צילום: רויטרס, עריכה: קשת סידי

      שרשרת הפיגועים ביום שישי בצפון-מזרח חצי האי סיני, שבמהלכם נהרגו יותר מ-30 חיילים מצרים, הנה בגדר סטירת לחי מצלצלת לשלטון בקהיר ולעומד בראשו, עבד אל-פתח א-סיסי. דווקא לאחר שנדמה היה שהצבא מצליח לייצב את המציאות הביטחונית בסיני, דווקא לאחר שהחיילים המצרים הרגו מאות ג'יהאדיסטים והצליחו להפחית במידה ניכרת את ההברחות באמצעות המנהרות ממצרים לעזה, באו פיגועי התופת הללו והמחישו כי המערכה עם הקיצונים האיסלאמיסטיים רחוקה מלהסתיים.

      זה לא שמישהו בקהיר חשב שתוך כמה ימים או שבועות לא יהיה עוד טרור בחצי האי. להפך. ההערכה של שלל גורמים ביטחוניים במצרים היא שכדי להשיב את היציבות והשקט לסיני יידרשו לפחות עוד שלוש שנים. ועדיין, הרגיעה החלקית, לפחות בחצי האי, בחודשים האחרונים, גרמה לרבים להאמין שסיסי יוכל כעת למקד את מאמציו במישור הביטחוני והפוליטי באיום הטרור מבית, ובדיכוי המחאה של האחים המוסלמים בקהיר, בדלתא הנילוס ובמקומות אחרים.

      מתיחות בסיני - כותרות אחרונות:
      25 הרוגים בפיגוע נגד כוחות הביטחון ליד אל-עריש
      בעקבות הפיגועים: מצרים הכריזה על מצב חירום בסיני
      התכנית של סיסי: טרנספר לאלפי בדואים בסיני

      חיילים מצרים נושאים את ארונות ההרוגים במתקפות הטרור בסיני במהלך מצעד צבאי בקהיר (רויטרס)
      חיילים מצרים נושאים את ארונות ההרוגים במתקפות הטרור, בסוף השבוע (צילום: רויטרס)

      אולם נדמה שסיסי מבין שיהיה עליו לעשות מאמץ גדול בכמה חזיתות במקביל. הוא יצטרך להקצות יחידות צבאיות מובחרות לא רק לתוככי מצרים, כדי לאפשר את קיום הבחירות לפרלמנט כפי שהבטיח, אלא גם לטיפול בג'יהאדיסטים שבצפון-מזרח סיני, בערים כמו שייח זוויד, אל-עריש ורפיח. לשם כך, החל כבר אתמול (שבת) לתגבר את 12 הגדודים של צבא מצרים שנפרסו בחצי האי בכוחות נוספים.

      על פי דיווחים בכלי תקשורת ערביים, חיילי יחידות 777 ו-999, שנחשבות למובחרות, לצד הצנחנים, החלו להתפרס בנקודות מפתח בצפון-מזרח סיני. גם יחידות מיוחדות אחרות השייכות למנגנוני הפנים נשלחו לאזור כדי לתגבר את יכולת איסוף המודיעין שלוקה בחסר מבחינת מצרים. הכנסת כוחות אלה מצריכה כמובן אישור ישראלי על פי הסכמי השלום, אולם לא צפויה כל התנגדות למהלך הזה. גם בתל אביב ובירושלים רוצים לראות מצרים חזקה ויציבה בראשות סיסי.

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ונשיא מצרים גנרל א-סיסי בוועידה הבינלאומית לשיקום עזה בקהיר, אוקטובר 2014 (רויטרס)
      בקהיר לא מצליחים להבין את האובססיה של נתניהו ויעלון. סיסי עם אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      הקשיים שעמם מתמודדת מצרים בסיני והעוינות כלפי חמאס, יוצרים לכאורה שותפות גורל עם הצד הישראלי. זהו מתכון להידוק היחסים החמים גם כך בין שתי המדינות. ועדיין, לא צריך להתבלבל. מחלוקת אחת מרכזית מעיבה בכל זאת על "ירח הדבש" בין קהיר לבין תל אביב - וזו הסוגיה הפלסטינית. בשורה של מסרים גלויים וחשאיים לישראל, חוזרים סיסי ואנשיו על אותה מנטרה: כדי לסייע לייצוב המצב בערים המצריות, על ירושלים לקדם את המשא ומתן מול יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.

      עבור מצרים, אבו מאזן הינו המפתח ליציבות האזורית, מול עזה ואפילו לנוכח הבעיות עם האחים המוסלמים. זו הדרך היחידה עבור סיסי לשקם את הרצועה ולהחליש את חמאס בו-זמנית. הבעיה היא שהוא אינו רואה ולו קצה של מדיניות ישראלית נהירה בנושא עזה. גם קהיר לא מצליחה להבין את האובססיה של נתניהו ויעלון נגד אבו מאזן ואת מה שמתפרש בקהיר כניסיון ישראלי לוודא את שרידות שלטונו של חמאס ברצועה.

      סוג של וינסטון צ'רצ'יל מצרי

      הנשיא המצרי עצמו נשמע אתמול כמו סוג של וינסטון צ'רצ'יל מצרי. הוא נזהר מלשדר בדבריו אופטימיות יתר ורק הזהיר שנכונו למצרים ימים לא קלים בהתמודדות עם הטרור בסיני. "היו חללים ויהיו חללים במערכה הזו", אמר, והוסיף שניכר כי ידיים זרות היו מעורבות בפיגועים. אבל למרות הנטייה בקהיר להאשים מיד את חמאס, לא סביר שהארגון, שמחפש כעת את הדרך לשקם את עזה, היה מסתכן בפעולה שכזו. לא ניתן לפסול על הסף את האפשרות שהג'יהאדיסטים שלקחו חלק בפיגועים הסתייעו ברמה כזו או אחרת בגורמים ברצועה.

      מכאן הנחת העבודה של הצבא המצרי שטיהור אזור הגבול עם עזה יביא להחלשה משמעותית בכוחם של ארגוני הטרור בסיני ומכאן בעצם המחשבה של סיסי להקים רצועת ביטחון באזור הגבול בין מצרים ועזה. או במילים אחרות, לעשות טרנספר לעשרות אלפי בני אדם המתגוררים בגבול, כדי לדכא בכוח את הטרוריסטים המסתתרים באזורי מגורים. הבג"ץ המצרי כנראה שלא יהיה זה שימנע ממנו לעשות זאת, גם לא "בצלם".


      לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com