במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות מצרים, נשאל הגנרל עבד אל-פתח א-סיסי אם בכוונתו לבקר בישראל אם ייבחר לנשיא, או להזמין את ראש ממשלת ישראל לביקור במצרים. סיסי לא פסל על הסף ביקור כזה, אבל מיהר להבהיר: "קודם כל שהישראלים יתנו לפלסטינים בירה בירושלים", השיב. "לישראל עומדת הזדמנות אמתית לשלום עם הפלסטינים, שלום שיפתח את 'שער התקווה' באזור כולו".
בישראל היו רבים שהתייחסו בביטול לדבריו של סיסי, וטענו כי מדובר במס שפתיים בלבד. שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין ישראל למצרים, שהגיע לשיא חסר תקדים בתקופת שלטונו של הגנרל המהפכן, הצליח לסנוור חלק מבכירי מנהיגינו. הם האמינו שסיסי ומנהיגים אחרים באזור מוכנים לשלב חדש והיסטורי במערכת היחסים שלהם עם ישראל, תוך התעלמות מהסוגיה הפלסטינית, או לכל היותר השלמה שקטה עם העובדה שלבעיה הזו לא יהיה פתרון.
סיסי חזר אתמול (ראשון) בצהריים על הדברים שאמר במהלך מערכת הבחירות, אבל הפעם בצורה נחרצת הרבה יותר. מול משתתפי הוועידה הבינלאומית לשיקום רצועת עזה, הוא קרא לישראל לחזור למשא ומתן עם הפלסטינים על בסיס יוזמת השלום הערבית, שכמה מבכירי הפוליטיקאים בישראל מנהלים עמה באחרונה פלירטוט מילולי מתמשך. זו הייתה הפנייה הישירה והברורה ביותר של מנהיג ערבי לישראל זה שנים. ובניגוד למה שהתרגלנו לשמוע מהשכנים, היא הייתה חיובית יחסית, ללא האשמות והשמצות.
רבים מהנוכחים בוועידה הבינלאומית התלהבו מדבריו, אבל הנלהב מכולם היה בוודאי שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. כבר כמה שבועות שהשר הפעלתן והחבול מנסה להחיות את התהליך המדיני באזור, בתקווה שהלקחים שלמד מכישלונו הקודם יאפשרו הפעם להגיע לתוצאות אחרות. קרי עוקב בעניין אחר ההתבטאויות העמומות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי התקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומאמין שהן "משאירות פתח להתקדמות". הפנייה הישירה של סיסי לישראלים החזירה לקרי את הצבע ללחיים, וגרמה לו להיסחף בשעות הערב עד להצהרה על "התקדמות משמעותית" בנושא המדיני.
לזכותו של קרי ייאמר שהוא הבין את הפוטנציאל של הידוק שיתוף הפעולה עם הנשיא המצרי, הרבה לפני חלק משותפיו בדרג הבכיר של הממשל האמריקני. בחודשים הראשונים לשלטונו של סיסי, שעה שהבית הלבן דחף להקפאת הקשרים עם מצרים בגלל ההפיכה הצבאית האלימה, קרי לא היסס לפגוש את הגנרל סיסי ואת שר החוץ שלו כדי לדון בסוגיות אזוריות.
במהלך מבצע "צוק איתן" קרי שילם את המחיר על התעקשותו של הממשל לתת את מושכות התיווך לטורקיה וקטאר, עת הושפל בבידוק הביטחוני בכניסה לארמון הנשיאות בקהיר. כמו שידע להתגבר על עלבונות ויריקות שספג בישראל, גם עם הנשיא המצרי הוא מחל על כבודו, והעניק (באיחור) גיבוי מלא למאמצי התיווך המצריים - שהולידו את הפסקת האש הנוכחית בדרום.
קרי מאמין שנשיא מצרים יכול להוביל קבוצה של מדינות ערביות מתונות - רובן מדינות השותפות לקואליציה של ארה"ב נגד ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) כך שיספקו "רשת תמיכה" לכל מהלך עתידי בזירה הישראלית-פלסטינית. מצד אחד, יוכלו ללחוץ על יו"ר הרשות אבו מאזן לגלות גמישות. מצד שני, יוכלו להציע לישראל רווחים מרחיקי לכת, גדולים בהרבה מאלה שיכולים להציע הפלסטינים לבדם. ראש הממשלה נתניהו התייחס לתסריט כזה בנאום שנשא לפני חצי שנה בוועידת אייפא"ק, אז דיבר לראשונה בחייו על "פירות השלום" שישראל תוכל לקטוף באזור כולו.
הסיכויים לחידוש התהליך המדיני נראו עד אתמול כמעט אפסיים, במיוחד לאור הכישלון המהדהד של סבב השיחות הקודם בהובלת קרי. התגייסותו של סיסי, המנהיג הערבי האהוד ביותר בישראל מאז מותו של המלך חוסיין, משפרת אותם במעט. הבעיה העיקרית היא חוסר האמון והחשדנות בין נתניהו לאבו מאזן, שרק גברו אחרי נאומו התוקפני של המנהיג הפלסטיני בעצרת האו"ם. שני המנהיגים נהנים ממערכת יחסים מעולה עם נשיא מצרים, אבל לא מסוגלים להביט זה לזה בעיניים. כל עוד הבעיה הזו לא נפתרת, קשה לראות את הדיבורים האופטימיים מובילים להתקדמות של ממש.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il