האם ההפגנות בהונג קונג מתקרבות לסופן? כמה מאלפי המפגינים הפרו-דמוקרטיים, שמחו ברחובות העיר בשבוע האחרון, החלו להתפנות בשעות הלילה, והאזור שב הבוקר (שני) לפעילות תקינה. גם המפגינים שהתקהלו מול משרדו של מושל הונג קונג לונג צ'ון-יינג, החלו לעזוב בהדרגה את המקום, והשוטרים פירקו את המחסומים המאולתרים שהוקמו שם.
המפגינים התפזרו לקראת פקיעת האולטימטום שהציב להם המושל לונג, ובו דרישה להתפנות עד השעה חצות. אם לא יתפנו, איים המושל, "המשטרה תנקוט את כל הצעדים ההכרחיים על מנת להבטיח שמשרדי הממשלה ובתי הספר ייפתחו ביום שני כסדרם". בנאום ששודר ברשתות הטלוויזיה, קרא לונג למפגינים לאפשר לממשלה ולאזרחים "להמשיך באורח חייהם הנורמלי ובעבודתם".
המחאה הדמוקרטית בהונג קונג - עוד בוואלה! חדשות:
אולטימטום למפגינים בהונג קונג: "התפנו עד יום שני"
בשל המהומות: משרד החוץ פרסם אזהרת מסע להונג קונג
סין משגרת מתקפת סייבר נגד המפגינים בהונג קונג
עם זאת, מנהיגי המחאה ממשיכים לקרוא לתושבי העיר להשתתף בהפגנות, שצפויות - לטענתם להימשך בימים הקרובים. קריאות אלה מופצות בעיקר ברשתות החברתיות. ניק יו, תושב העיר בן 23 שהשתתף בימים האחרונים במחאה הפרו-דמוקרטית, סיפר לוואלה! חדשות כי גם בשטח קיים בלבול רב לגבי הצעדים הבאים, ולגבי המטרה הסופית שמנסים המפגינים להשיג.
"הרבה אנשים, גם אלה שברחובות, משוחחים לגבי מה שהמחאה רוצה להשיג - מהם קלפי המיקוח ומה לעשות הלאה", אמר יו. "אף צד לא מוכן לזוז, וככל שהמצב ימשך, כך תישחק התמיכה של האוכלוסייה בתנועת המחאה". לדבריו, קשה להעריך מה יקרה בימים הקרובים. "אנחנו לא אוהבים את אגרוף הברזל של הרפובליקה העממית של סין - והם לא אוהבים את המרדנות שלנו", אמר.
רבים מהמפגינים חוששים מהאיומים המרומזים של הרשויות, ומשימוש נוסף בגז מדמיע ובתרסיס פלפל נגד המפגינים, כפי שאירע כמה פעמים בימים האחרונים. עם זאת, הבהיר יו כי מרבית המפגינים סבורים שהאלימות המשטרתית לא תחריף. "המשטרה יודעת שהציבור הביע תמיכה רבה במפגינים לאחר שנעשה נגדם שימוש בגז מדמיע", אמר. "אני לא מאמין שישתמשו בכוח נוסף".
"ההפגנה שלנו שונה מאוד מהצעירים שמיידים אבנים או בקבוקי תבערה בעזה או מהפגנות 'האביב הערבי'", סיפר יו. "ההפגנות שלנו מאורגנות אך מבוזרות. לארגונים - Occupy Central, Scholarism וארגוני הסטודנטים - פשוט אין את משאבי האנוש, הכסף והיקף הפעילות הדרוש על מנת לנהל את כל האנשים בכל האתרים".
מארגני המחאה העלו לאינטרנט מפות המפרטות כיצד לחסום את כוחות המשטרה, למשל, או גיליונות נתונים בהם נכתב מהו הציוד הנדרש בכל אזור. "עם זאת, המבנה הרוחבי והביזור מקשים על ניהול משא ומתן או על קבלת החלטות", הוסיף יו.
יו הסביר כי המטרה המקורית של המחאה הייתה לשתק את כלל השירותים הכלכליים בהונג קונג, "מה שכמובן לעולם לא יקרה". המפגינים דורשים שהמועמדים למשרת מושל הונג קונג ימונו באופן דמוקרטי, וללא מעורבות הממשלה בבייג'ינג. "אני בספק גדול מאוד שהדרישה לזכות בחירה אוניברסלית הוגנת, ללא התערבות המפלגה הקומוניסטית, תתאפשר", הוא מודה.
"הדיון הער בתקשורת ובקהילה, והקריאה לדמוקרטיה, הם בבסיסם סימפטום של מלחמת המעמדות", אומר יו, "ולכן, ובאופן מוזר למדי, הרבה מאלה שתומכים בבייג'ינג נמנים עם מעמד הפועלים, האנשים הפשוטים שהיו יכולים להרוויח מזכות בחירה אוניברסלית, שיוציא את הכוח מידי האוליגרכיה של הקונגלומרטים והטייקונים של הונג קונג".
רבים מהמפגינים מבינים כי לא יוכלו להביס את אגרוף הברזל של סין, ונראה כי בימים האחרונים הם מבינים שעצם קיום ההפגנות הם הצלחה בפני עצמה - גם אם לא ישיגו את הרפורמה הדמוקרטית שהם קוראים לה. "זאת הוכחה לאקטיביות, ליוזמה ולתושייה של אנשי הונג קונג", אמר יו, "אני ממש שמח שזכיתי להיות חלק מזה".
ניסיונות נוספים לרפורמה דמוקרטית תחת השלטון הסיני דוכאו באופן חד וברור - מהטבח בכיכר טיאננמן בלב בייג'ינג בשנת 1989, דרך המאבק הטיבטי לעצמאות שלא נחל הצלחה משמעותית ועד למאבק של הבדלנים האויגורים במערב סין. הם ביצעו בשנים האחרונות פיגועים ומתקפות אכזריות, ונענו ביד קשה מצד הרשויות.
עם זאת, גם המשטר הסיני לא בטוח לאן ממשיכים מפה. "ממשלת הונג קונג לכודה באמצע, משותקת ומובכת", הסביר יו. "ההנהגה לכודה בין נאמנותה לבייג'ינג, שאחראית למינוי הבכירים במחוז המינהלי המיוחד, לבין אחריותה לקיום הדרישות העולות מהרחוב ההונג-קונגי, שירש מסורת מערבית-דמוקרטית לאחר עשרות שנים של חיים תחת שלטון בריטי".
מתחת לפני השטח, מפגינים רבים כבר החלו להבין שהסוף קרב - גם אם הרפורמה הדמוקרטית לא תגיע עד הבחירות בשנת 2017. אפי לאו, תושבת העיר בת 22, כתבה בפייסבוק שלה: "מצד אחד, זה שובר לב לראות את הכאב הכעס והתסכול של המפגינים, אך בו בזמן יש משהו בתוכי שקורא לי לשמוח. אנשי הונג קונג הפגינו חמלה, סולידריות ואנושיות, אל מול איומי אלימות רבים. אולי זה צחוק הגורל, שאנחנו צריכים להודות ללונג צ'ון-יינג על כך שעורר בנו רוח חדשה. זו התחלה חדשה. השינוי כבר קרה".