הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (ראשון) נתונים על האוכלוסייה המוסלמית בישראל לרגל חג הקורבן, מהם עולה כי שיעור גידולם באוכלוסייה הכללית במגמת ירידה: ב-2013 נרשם גידול של 2.4% באוכלוסייה המוסלמית בישראל, לעומת 3.8% בשנת 2000. עם זאת, עדיין מדובר בקצב הגידול הגבוה ביותר בישראל: אצל היהודים הגידול הוא בשיעור של 1.7%, 1.6% בקרב הנוצרים ו-1.5% בקרב הדרוזים. נכון לסוף השנה החולפת גרים בישראל מיליון ו-420 אלף מוסלמים גידול של 33 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2012.
הריכוז הגדול של תושבים מוסלמים בישראל הוא בעיר ירושלים. מספרם בעיר הבירה נאמד ב-296 אלף איש, אשר מהווים 20.8% מכלל המוסלמים בישראל וכ-36% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, עם 59 אלף תושבים מוסלמים, המהווים 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גבוה של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת (52 אלף) ואום אל-פחם (51 אלף).
עוד בוואלה! חדשות:
ביום כיפור: זיהום האוויר צנח ב-99% ברחבי הארץ
מדוע השקיע אדלסון מיליונים בקמפיין נגד מריחואנה?
תייר ישראלי הקפיץ את משטרת פריז - בגלל מזל"ט
עוד עולה מהנתונים, שמתפרסמים כשבועיים לאחר שהלמ"ס השמיט את השם מוחמד מרשימת השמות הנפוצים, כי הפריון הכולל באוכלוסייה המוסלמית נמצא אף הוא בירידה בשנים האחרונות. כך, למשל, במהלך שנת 2013 נולדו בישראל כ-34,900 ילדים לאימהות מוסלמיות. עם זאת, רמת הפריון של הנשים המוסלמיות - 3.4 ילדים לאישה - גבוהה מזו של נשים בקרב יתר הדתות בישראל, וכן גם מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב, בהן סוריה (3), אלג'יריה וערב הסעודית (2.9), טורקיה (2.1) ולבנון (1.5). שיעור הפריון הגבוה ביותר בקרב מוסלמיות היה לנשים שהתגוררו במחוז דרום (5.4), והנמוך ביותר הוא במחוז הצפון - 2.8 ילדים בממוצע לאישה.
גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה עמד על פי הנתונים על 26.4. מדובר בגיל ממוצע צעיר יותר בהשוואה ליהודים, בקרבם הגיל הממוצע הוא 28, וכן לעומת נוצרים (29.9) ודרוזים (28.1). באותה שנה, גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה עמד על 21.9 - גם הוא נמוך ביחס לנישאות בשאר הדתות: יהודיות (25.9), נוצריות (25.4) ודרוזיות (23.2).
בכל הקשור להשתתפות בכוח העבודה, עולה מנתוני הלמ"ס כי בשנת 2012 אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים מוסלמים עומד על 64.2%, לעומת 22.9% בלבד בקרב נשים. אחוזי ההשתתפות של נשים, צוין, נמוך גם בהשוואה ליהודיות, נוצריות ודרוזיות. על פי פילוח למקצועות, עולה מהנתונים כי רוב מהמוסלמים עובדים בארבעה ענפי כלכלה עיקריים: 19% מהם עובדים בבינוי, 16% במסחר סיטונאי וקמעונאי, 13% בחינוך ו-13% נוספים בענף התעשייה.
כמחצית מהמוסלמים בישראל לא זכאים לבגרות
הפערים בין האוכלוסייה המוסלמית ליהודית ניכרים היטב גם בתחום החינוך. ב-2013 עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי על 56%, לעומת 63% בחינוך העברי. זאת ועוד, בשנת 2013 עמדו בהצלחה 4.8 אלף מוסלמים בדרישות לקבלת תואר ראשון 2,200 מהם מאוניברסיטאות, 1.6 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך ואלף מהמכללות.
מקצוע הלימוד הפופולרי ביותר בקרב מוסלמים לתואר ראשון בישראל הוא שפה וספרות ערבית, חוג לימוד שבו 55.8% מכלל הבוגרים בשנה שעברה הם מוסלמים, ולאחר מכן רוקחות עם 35.6%, ספרות עברית (21.6%), סיעוד (21%), שפה וספרות אנגלית (19.2%), חינוך (18.1%) ותולדות האיסלאם ותרבותו (17.9%). לעומתם, נמצאו 30 מקצועות לימוד שבהם שיעור המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד, בהם פיזיקה, הנדסת תעשייה וניהול, חינוך מיוחד, תקשורת חזותית ועיצוב פנים.
בקרב מקבלי תואר שני בישראל, בלטו המוסלמים במקצועות הלימוד הבאים: שפה וספרות ערבית (60%), הוראת מתמטיקה ומדעי הטבע (37.6%), חינוך (31.4%), הוראת מדעי הרוח והחברה (28.8%), דידקטיקה (21.2%), היסטוריה של ארצות האיסלאם (20%) ובריאות הציבור (17.9%). לעומת זאת, בין 18 מקצועות לימוד שבהם שיעור המוסלמים היה לכל היותר אחוז אחד ניתן למנות את פסיכולוגיה, מנהל עסקים והנדסת מכונות.
לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com