עורכי דין עתרו נגד פירון לבג"ץ: "מציף את המקצוע"

העותרים טוענים כי המועצה להשכלה גבוהה, שבראשותה עומד שר החינוך, מאשרת ריבוי מסלול לימוד של המקצוע במכללות ללא תכנון מבוקר. "קוראים למי שלומד משפטים לחשוב פעמיים"

רויטל בלומנפלד
"מתכנני ההשכלה הגבוהה עוצמים עיניהם". פירון (צילום: קרדיט: דוברות משרד החינוך. צלם: ששון תירם)

עורכי דין זוטרים במחוז תל אביב והמרכז עתרו אתמול (שני) לבג"ץ נגד המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך שי פירון, המכהן כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בטענה כי השניים גורמים להצפה של עורכי דין בישראל, וכפועל יוצא פוגעים קשות במערכת המשפט.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית דין גבוה לצדק, נכתב כי המועצה להשכלה גבוהה אינה מפרסמת את הקריטריונים שעל פיהם היא נוהגת לאשר תכניות לימוד, ונוהגת שלא בשקיפות ובניגוד לחוק. עוד נטען כי המל"ג מפרה את הוראות ותכלית חוק המועצה להשכלה גבוהה, בכך שהיא מאשרת ריבוי מסלולי לימוד של המקצוע במוסדות אקדמיים רבים וללא תכנון מבוקר. זאת, בניגוד לצרכי המדינה, המשק והחברה, בתחום לימודי המשפט לתואר אקדמי. החוק המדובר מורה למועצה להשכלה גבוהה לקבוע כללים לתכנון הלימודים בפקולטות בישראל תחת אותו "מבחן צרכי מדינה משק וחברה", בין אם המוסדות הללו מתוקצבים על ידי המדינה ובין אם לאו.

בעתירה טוענים עורכי הדין הצעירים כי כלל זה אינו נשמר רק בתחום אקדמי אחד - לימודי המשפטים. על פי העתירה, המל"ג מסדיר את לימודי היהדות באוניברסיטאות וקובע מכסות בכל התחומים האקדמיים, אך את מקצוע המשפטים משאיר ללא מכסות ונותן למוסדות הפרטיים והלא מתוקצבים יד חופשית להצפת המקצוע. לטענת העותרים, המל"ג מתכנן את לימודי המשפטים באוניברסיטאות שבהם לומדים קרוב ל 1,500 סטודנטים, אך אינו מתכנן את המכללות, כך שנוצר מצב בו לומדים כ 15,000 סטודנטים בשנה.

עוד ידיעות חינוך:
המורים שנדרשו להחזיר משכורות: "דמנו מותר"
לראשונה זה 20 שנה: יותר מ-50% זכאים לבגרות
מורה ביקשה מתלמידיה: "נסחו מכתב התאבדות"

עוד בוואלה! NEWS

מחשבון הבקבוקים: לאנשים שנמאס להם להיות פראיירים

לכתבה המלאה
"אין למשק ולחברה צורך בתלמידי משפט כה רבים". טקס לרגל הסמכתם של עורכי דין חדשים של לשכת עורכי הדין (צילום: טלי מאייר )

על פי נתוני ועדת עורכי הדין, נוצר כיום מצב בעייתי בשוק העבודה, כאשר נכון לשנת 2014 יש עורך דין אחד על כל 151 אזרחים, לעומת עורך דין אחד לכל 1,680 אזרחים בשנות החמישים והשישים. מספר הלומדים במוסדות האקדמאיים הוקפץ גם הוא בהתאם - בשנת הלימודים 1990-1989 למדו בשנה א' בפקולטות למשפטים בישראל כ-500 סטודנטים. לעומת זאת, בשנת הלימודים 2013-2012 למדו 16,190 סטודנטים.

"כבר בשנת 2008 היוו תלמידי משפט לתואר ראשון 9.4% מכלל התלמידים לתואר אקדמי ראשון בישראל", נכתב בעתירה, "ואף על פי כן, המשיבים שהינם מתכנני ההשכלה הגבוהה בישראל, עוצמים עיניהם, למרות שהינם סבורים, והם אומרים זאת בפה מלא, כי אין למשק ולחברה צורך בתלמידי משפט כה רבים".

המצב האבסורדי אינו סביר גם בהשוואה בין לאומית. על פי נתוני וועדת עורכי הדין, ברוסיה, יש על כל 100 אלף תושבים רק 44 עורכי דין, בירדן 123, באיטליה 332, ובאנגליה 232. בישראל, כאמור, המספר הוא 661 - שיא בינלאומי. הממוצע העולמי בשנת 2008 עמד על 138 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים.

"לקוחות מקבלים עורכי דין לא ראויים"

"במשך 25 שנה גם משרד החינוך וגם המל"ג, למרות שיש להם חובה לבצע את התכנון המקדים השנתי הזה, דנים על זה בוועדות בכנסת ושום דבר לא קורה", הסביר עו"ד לירן יגודה, יו"ר ועדת עורכי הדין הצעירים, את הסיבה לעתירתם. "אם עכשיו הם לא יתעשתו על עצמם, מקצוע עריכת הדין פשוט יפשוט את הרגל. החלטנו בעודנו צעירים לעשות מעשה, גם למען הלומדים החדשים. מי שבמקצוע הזה מבין את הבעייתיות, אבל מי שלומד משפטים - אנחנו קוראים לו לחשוב פעמיים".

יגודה מספר כי ההצפה בשוק גורמת לפגיעה משמעותית באיכות המקצוע. "רק בישראל עורכי דין שיש להם יומיים רישיון מייצגים עצמאית מקרי רצח, ללא ניסיון או ידע מעמיק, וגורמים נזק ללקוחות, לעצמם ולחברה כולה. אנחנו מבינים את עורכי הדין הללו, הם צריכים להביא פרנסה הביתה ולא רוצים לעבוד כשכירים במשרדים עבור 5,000 שקלים בחודש. חלקם גם לא מתקבלים בכלל למשרדים ולכן פותחים משרדים עצמאיים ללא כל ליווי או ניסיון. לקוחות מקבלים עורכי דין לא ראויים ולא איכותיים וכל זה בגלל ההצפה של המקצוע בשוק העבודה".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully