שלשום (שבת) שמעתי בחדשות על רוכב אופניים בשנות ה-30 לחייו שנהרג על כביש 4 בעת רכיבת השבת שלו, והותיר אחריו אישה בהיריון. באותו הרגע חזרתי שש שנים אחורה, אז נהרג רוכב אופניים שנסע על כביש 4 בעת רכיבת השבת שלו. הרוכב היה בשנות ה-30 לחייו, ואשתו הייתה בהיריון. ביום שבת היה זה חגי רודריג ז"ל, ולפני שש שנים היה זה בעלי, בועז לחובר ז"ל.
יחד עם תחושת ה"דז'ה וו", הגיעה גם התחושה שאמנם עברו שש שנים, אולם לא למדנו בהן כלום, לא למדנו מהי סובלנות וסבלנות בכבישים. לא למדנו להעריך ולכבד את מקומם של רוכבי האופניים בשולי הכבישים, למרות העלייה העצומה במספרם.
כשחרגתי ממנהגי וקראתי קומץ מהטוקבקים שנכתבו בתגובה לידיעה על מותו של חגי, הזדעזעתי מעוצמת הזלזול ברוכבי האופניים. "מחייבים נהג סמי לשים חגורה בזמן שרוכב אופניים חשוף לגמרי במקום שזה לא מקומו הטבעי... לצערי עוד יפגעו עשרות רוכבי אופניים בכבישים, זה לחלוטין לא מקום בטוח להם..", הטיח אחד המגיבים, ואחר כתב: "החבר'ה האלה הם פשוט סכנה על הכביש... הם עושים עבירות תנועה פטאליות... מי מעלה על דעתו השפויה רכיבת אופניים על כביש 4?".
מגיב אחד אף טען: "כמובן שהתקשורת וכל החכמים יאשימו את נהג הרכב. נהגי המכוניות כבר רגילים שמאשימים אותם בכל הבעיות של האופנוענים ורוכבי האופניים. זה הכי קל".
אותם רוכבי אופניים, וביניהם חגי ובועז הם אנשים איכותיים. בשני המקרים האלו, וגם במקרים רבים אחרים, לא מדובר על רוכבי אופניים שהתפרעו בכביש או נסעו בניגוד לחוקי התנועה. אי אפשר לזלזל בזכותם לעסוק בספורט בריא ומבורך.
בל נשכח שאותה התנהגות מזלזלת כלפי רוכבי האופניים מופנית גם כלפי רוכבי אופנועים, הולכי רגל וגם כלפי נהגי מכוניות אחרים. אנחנו מתיימרים להיות מדינה מפותחת, מערבית, אך נוהגים ומתנהגים כבמדינת עולם שלישי. לא השכלנו, למשל, ללחוץ על נבחרינו להקים תשתיות מתאימות לרוכבי אופניים.
במצב אידיאלי, היה נכון להקים תשתית שבילי אופניים כדוגמת הולנד, אבל מאחר והתקציבים שלנו מוגבלים, צריך להסתפק במה שאפשר. מה בכל זאת אפשר לעשות?
ניתן לסגור כבישים מסוימים בשבת בבוקר לטובת רוכבי האופניים. אפשר להחמיר בענישה, לא רק כלפי מי שכבר דרס, אלא כלפי מי שעולה על הכביש כשהוא לא ראוי לנהיגה, שיכור, תחת השפעת סמים או בשלילת רישיון. אלה מהווים "רולטה רוסית" של ממש.
אפשר גם לנהוג בסבלנות, ולחשוב על כל רוכב אופניים כאילו הוא הבן, האח, או בן הזוג שלנו, כי הם אכן כאלה עבור מישהו. כמובן שגם על רוכבי האופניים מוטלת האחריות לרכוב על פי כל כללי הזהירות.
יש דברים רבים שאפשר לעשות עם עלויות מזעריות. צריך רק למצוא קומץ של חברי כנסת שמעוניינים לקחת על עצמם, בתור נבחרי ציבור, לדאוג לציבור שבחר בהם. ביום שבו נהרג בועז, ציוויתי על עצמי לקדם את הרעיונות האלה.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד