הכותרות בכלי התקשורת בישרו אמש (שישי) על "תגובה נזעמת בירושלים" לאחר נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפני העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. בכירי הממשלה התחרו ביניהם מי יאשים את אבו מאזן באופן החריף ביותר שקרים, הסתה, התנערות מתהליך השלום. אולם מאחורי ההצהרות הקשות, הסתתרו חיוכים לא קטנים. נאומו של יו"ר הרשות היה "נאום החלומות" של נתניהו, פרס של ממש. גורם מדיני בכיר אמר לוואלה! חדשות בתום הנאום: "אפילו אם היינו כותבים לו את הדברים בעצמנו, זה לא היה יוצא כל כך רע".
גם בבית הלבן לא התלהבו, בלשון המעטה, מנאומו של אבו מאזן, ואמרו כי "הנאום הכיל מאפיינים פוגעניים ומאכזבים". עוד הוסיפו כי "הצהרות פרובוקטיביות כאלה אינן מועילות ומערערות את המאמצים להשבת האמון בין הצדדים". במהלך חודשי המשא ומתן בהובלתו של שר החוץ, ג'ון קרי, התרגלנו לשמוע הצהרות אמריקניות כאלה כאשר ישראל קידמה בנייה בהתנחלויות, אבל כעת האמריקנים מאשימים את הצד הפלסטיני בפגיעה ב"מאמצים להשבת האמון". בכיר הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, נוהג לומר כי רמת האמון בין אבו מאזן לנתניהו זהה לטמפרטורה בקוטב הצפוני הרבה מתחת לאפס. הנאום אמש מבהיר שגם רמת האמון בין אבו מאזן לאמריקנים אינה בשיאה.
תהליך השלום - כותרות אחרונות:
נתניהו תוקף: "נאום אבו מאזן הוא שקרי ומסית"
אבו מאזן לנתניהו: "שים סוף לכיבוש, עשה שלום"
הולנד: נפנה לאו"ם בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני
החלק בנאום שהצליח להרגיז הכי הרבה מאזינים בישראל, בארצות הברית וגם באירופה היה השימוש בביטוי "ג'נוסייד" - רצח עם - לתיאור ההתרחשויות בעזה במהלך הקיץ. תוך כדי הלחימה בעזה, היו בישראל ובארצות הברית מי ששאבו תקווה מאמירותיו התקיפות של אבו מאזן נגד חמאס. אבו מאזן הצטרף אז למדינות חשובות באזור בראשן מצרים וסעודיה שהטילו על ארגון הטרור האיסלאמיסטי את האחריות העיקרית לטרגדיה. אתמול מעל בימת העצרת, המנהיג הפלסטיני "שבר ימינה" ועבר להאשמות מוגזמות כלפי ישראל. ברמאללה ובעזה אולי אהבו את זה, אבל בירושלים ובהתנחלויות אהבו עוד יותר (יו"ר מועצת יש"ע לשעבר דני דיין אמר כי אבו מאזן "שימש קריין של חמאס").
בתחילת השבוע, מיד עם הגעתו לניו יורק, נשא יו"ר הרשות נאום אחר לגמרי בפני סטודנטים אמריקנים, שבמהלכו השווה בין המאבק הפלסטיני לעצמאות לבין מאבקם של השחורים בארה"ב לשוויון זכויות, הביע התנגדות לאלימות וקיצוניות איסלאמית, וקרא לחזור לדרך השלום. הפלסטינים קיוו שהנאום יזכה לכותרות בתקשורת האמריקנית, אבל נאלצו לגלות שרוב כלי התקשורת מוכנים להקדיש רק זמן מוגבל למזרח התיכון, ואת הזמן הזה כבש ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) הרצחני. אחרי האכזבה הזאת, את הנאום מול עצרת האו"ם כבר החליטו בסביבת אבו מאזן להקדיש אך ורק לדעת הקהל בבית, וכך דיבורי השלום והחופש נבלעו בתוך מתקפה חריפה נגד ישראל, שנראית כמו יריית הפתיחה למלחמה דיפלומטית בפורומים הבינלאומיים.
למרות שביעות הרצון הנוכחית, בירושלים מבינים היטב כי בטווח הארוך ישנן גם סיבות לדאגה. אבו מאזן, שבימיו הראשונים כמנהיג הרשות הפלסטינית כונה על ידי אריאל שרון "אפרוח ללא נוצות", הצמיח מאז כנפיים. אחרי שהתייאש מכישלון המשא ומתן של ארצות הברית, הוא מנסה כעת לגייס את הליגה הערבית והאירופים לתמוך במהלכים מדיניים נגד ישראל. יש לו גיבוי ממצרים, ירדן (שתגיש בשמו הצעה למועצת הביטחון הקוראת לסיום הכיבוש תוך שלוש שנים), הליגה הערבית וחלק ממדינות אירופה, בראשן צרפת. את האמריקנים הוא איבד אמש, לפחות לתקופה הקרובה, אבל הפלסטינים מעריכים שהם בכל מקרה היו מטילים וטו ברגע האמת על כל החלטה שתעמיד במצוקה את ישראל.
הקושי העיקרי של אבו מאזן הוא לא מול ישראל או ארצות הברית, אלא דווקא מול דאעש. ההתמקדות הבינלאומית בזוועות שמבצע הארגון מסיטה את תשומת הלב מהסוגיה הפלסטינית, וגורמת לחלק מהמנהיגים בעולם לראות בה בעיה חשובה אבל משנית. אפילו הנשיא אובמה רמז לכך בנאומו השבוע, כאשר אמר כי האירועים בעיראק ובסוריה מבהירים שישראל אינה שורש כל הבעיות במזרח התיכון (לרגע אחד אפשר היה לחשוב שעל הבמה ניצב ראש הממשלה נתניהו).
אמש, בשעה שהמנהיג הפלסטיני דיבר על "רצח עם" פיקטיבי ברצועת עזה, התקשורת הבינלאומית הייתה מרותקת לרצח העם האמיתי שעומד להתבצע בצפון סוריה, אם האיסלאמיסטים יצליחו להכניע את הכוחות הכורדיים שלוחמים נגדם בגבורה.
כדי להתמודד עם בעיית דאעש, אבו מאזן טען אמש שהקיצוניות האיסלאמיסטית באזור ניזונה מהמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני. דברים זהים אמר לפני כמה שבועות נשיא מצרים, עבד אל-פתח סיסי, שטען כי הסכסוך משמש "דלק" עבור הכוחות הקיצוניים באזור.
בינתיים, הטענה הזו - שאותה העלה בעבר דווקא נשיא ארצות הקודם הקודם ג'ורג' וו. בוש - לא מצליחה לחדור לשיח התקשורתי, אבל הפלסטינים לא מודאגים. הם סומכים על ממשלת ישראל שכבר תמצא את הדרך להחזיר אותם לכותרות באמצעות איזה מכרז, מאחז או הפקעת קרקעות. במלחמה דיפלומטית, כל צד בונה בעיקר על טעויות של השני. בירושלים שמחו אמש על נאומו המוגזם של המנהיג הפלסטיני, כעת הפלסטינים מחכים לטעות הבאה של ישראל.
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il