פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עתירה לבג"ץ: "כך פוגע משרד החינוך במצטיינים"

      תלמידי כיתות ט'-י' המשתתפים בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן טוענים שכתוצאה מהרפורמה החדשה, בחינת הבגרות שלהם מתעכבת. "מדוע להרוס משהו שעובד טוב?"

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      בחינת בגרות במתמטיקה (צילום ארכיון: בן קלמר)

      המצטיינים נגד משרד החינוך: תלמידי כיתות ט'-י' המשתתפים בתכנית התלת-שנתית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן עתרו בתחילת השבוע לבג"ץ נגד משרד החינוך, בטענה שהוא משבש את תכנית הלימודים המקורית שלהם ומאלץ אותם לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה שנה לאחר שהם מסיימים ללמוד את המקצוע.

      עוד בוואלה! חדשות:
      הקורבן הבא של דאעש מדבר: "ממשלתי נטשה אותי"
      האם יש מישהו שיכול לאיים על שלטונו של נתניהו?
      מחקר חדש חושף: מהי המדינה המאושרת בעולם?

      רפורמת "למידה משמעותית" שנכנסה לתוקף עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הביאה עמה בשורה לתלמידי התיכון החדשים, עם ההחלטה שלא ייערכו בגרויות בכיתה י' וגם לא במועד חורף בכיתה י"א. מעתה, עונת הבגרויות תחל בתיכונים ברחבי הארץ במועד קיץ של כיתה י"א, על מנת ליצור מעבר קל יותר עבור תלמידי החטיבה שעברו למוסדות החטיבה העליונה.

      אוניברסיטת בר אילן (אורי בצון)
      אוניברסיטת בר אילן (צילום: אורי בצון)

      ואולם, לא כל התלמידים נהנים מהרפורמה החדשה. עבור תלמידים מחוננים הנמצאים בתכניות מצוינים שונות, כמו תלמידי כיתות מופ"ת (לימודים גבוהים במתמטיקה ופיזיקה) ותכניות לימודים מוגברים במקצועות המדעים המדויקים באוניברסיטאות בארץ, מדובר בתקיעת טריז בגלגלי הפיתוח האישי שלהם. זאת, כיוון שהתכנית התלת-שנתית במקצועות המדעים המוגברים מייעדת את התלמידים המחוננים לסיים את לימודי המדעים כבר בכיתה י', וחלקם הגדול מתחיל תואר ראשון באוניברסיטאות כבר במהלך התיכון.

      אלא שהרפורמה החדשה מעכבת את סיום לימודיהם בשנה משום שנכפה עליהם להיבחן רק בסיום כיתה י"א. לדבריהם, הדבר יוצר שיבוש בתכניות, הורס את רצף הלמידה ועלול להביא לתוצאות נמוכות. "פנינו למשרד החינוך כמה פעמים בחצי השנה האחרונה, אבל בכל פעם קיבלנו תשובות לקוניות ויבשות", מספר אבי בנג'ו, אביו של ניצן הלומד בתכנית התלת-שנתית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן.

      "עמידה עקשנית על עקרונות לא מובנים"

      ניצן לומד בתיכון "בגין" בראש העין ומסיים השנה את התכנית. הוא היה אמור לגשת לבחינת הבגרות במאי עם כלל התלמידים, אך בשל פנייתם החוזרת של תלמידי התכנית למציאת פתרון, במשרד החינוך קבעו פתרון חלופי עבורם. בהתאם לפתרון, מסיימי התכנית השנה ייבחנו במועד מיוחד באוגוסט, שבו נבחנים תלמידים המתקשים במקצועות הלימוד ולא במאי עם שאר התלמידים, למעט ילדים שאובחנו "מחוננים" או "מצטיינים" על ידי משרד החינוך שבשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ה, ייבחנו כרגיל. מסיימי הלימודים בשנתיים הבאות, הלומדים כיום בכיתות ט' ו-ח' ייבחנו רק במועד חורף י"א.

      "זאת עמידה עקשנית על עקרונות שלא מובנים לי", אומר בנג'ו. "למה הם לא מתחשבים בצרכים של התלמידים האלו? הם לא לומדים בתכנית רגילה בבית הספר. הרפורמה החדשה של השר אינה משנה בבחינה במתמטיקה משהו מהותי, מדוע להרוס משהו שעובד טוב כבר 32 שנים?".

      שר החינוך שי פירון במסיבת עיתונאים בה מודיע על ביטול הפסיכומטרי. ינואר 2014 (דרור עינב)
      טענות קשות נגד משרדו. שר החינוך שי פירון (צילום: דרור עינב)

      הורי התלמידים בתכנית התלת-שנתית לנוער מוכשר במתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן לא הסתפקו בפניות למשרד החינוך ופנו גם למועצה לשלום הילד, אשר פנתה ליועץ המשפטי של המשרד וטענה בפניו שאין זה נכון לשנות את כללי המשחק, תוך כדי המשחק. לטענת ההורים, גם המועצה לשלום הילד קיבלה תשובה צוננת.

      משראו כי כלו כל הקיצין, החליטו התלמידים לעתור לבג"ץ. בעתירה שהוגשה בתחילת השבוע נגד שר החינוך, שי פירון, שעליה חתומים 23 הורים מתוך קבוצת ההורים של התלמידים המייצגים את 650 תלמידי התכנית, מבקשים העותרים מהשר לנמק מדוע לא יאפשר לתלמידי התכנית לסיים את התכנית במועדה המקורי.

      "כשנותנים לנו תשובות של קומבינה, הכול כדי לא לחרוג מהרפורמה שלהם, במקום לומר 'טעינו ובוא נעשה החרגה של התכניות המצוינות' - זה אומר שלא הייתה פה חשיבה מעמיקה אלא עכוול בירוקרטי ופגיעה משמעותית בתלמידים שהם דור המחר של המדינה. זה מצדיק הליכה לבג"ץ", הסבירה רוני פלומן, שבנה לומד בכיתה ט' בתיכון "דרור" בתכנית של בר אילן. "זה פוגע בתלמידים היום, שהלימודים הגבוהים של הבן שלי הם אינטרס לאומי, המדינה נהנית מזה לא פחות ממני ופוגע בתכניות האלו לדורותיהן - איזו מוטיבציה תהיה לילד בכיתה ח' להירשם לתכנית כזאת, שאומרת שהוא ילמד כמו חמור כל השבוע, וייוותר על בילויים עם בני גילו אם מקדימים לו את הבגרות רק בחצי שנה? איזו מוטיבציה תהיה להורים שלו לשלם 3,000 שקל לשנה על תכנית שמשבשים אותה במחי יד ומבלי לתת להם אפילו הסבר רשמי, מענה למכתבים הרבים שהם שולחים להם? לא מדובר בחינוך אפור, כמו כיתת מופ"ת שהלימודים שלהם נערכים במסגרת בית הספר ומפלים בין תלמידים שיכולים להרשות לעצמם כלכלית ללמוד יותר טוב מהשאר, אנחנו השקענו מלא כסף כדי שילמדו מחוץ ללימודים, באופן פרטי. זאת רמת החוצפה שלהם".

      ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי המשרד יתייחס לנושא במסגרת ההליך המשפטי.

      לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com