פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ניצחון לאילנה דיין: נדחתה שוב תביעתו של סרן ר'

      ברוב של שמונה שופטים מול מתנגד אחד דחה בית המשפט העליון את תביעת הקצין שהואשם בווידוא הריגה בנערה פלסטינית, גם בדיון הנוסף. בהתאם להחלטה שהותרה על כנה, "טלעד" תשלם לקצין 100 אלף שקל

      רב סרן ר' בדיון בערעורו נגד עובדה בעליון, אפריל 2013 (טלי מאייר )
      סרן ר' בבית המשפט בשנה שעברה (צילום: טלי מאייר)

      בית המשפט העליון קבע היום (חמישי), פעם נוספת, כי יש לדחות את תביעתו של סרן ר' נגד התכנית "עובדה" ואילנה דיין. בדיון נוסף בערעור שהגיש הקצין נגד תכנית הטלוויזיה והעיתונאית, הוחלט ברוב של שמונה שופטים מול מתנגד אחד כי יש להותיר על כנה את ההחלטה הקודמת ולפיה הקנס שהושת על חברת "טלעד" הופחת מ-300 אלף שקלים ל-100 אלף שקלים.

      עוד בוואלה! חדשות:
      חשד: קצין צה"ל הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים תמורת שוחד
      סער בבוקר שאחרי: "לא אעזוב את הדרך שלמענה לחמתי"
      תאילנד: "סכנה לתיירות בביקיני - אלא אם הן מכוערות"

      תחילתה של הפרשה ב-5 באוקטובר 2004, אז נהרגה הנערה הפלסטינית אימן אל-המס בת ה-13 סמוך למוצב צה"ל בדרום רצועת עזה. נגד סרן ר', מפקד פלוגה מחטיבת גבעתי, הוגש כתב אישום חמור שייחס לו הריגה, אך לבסוף הוא זוכה מכל אשמה. תחקיר מבצעי שאושר על ידי מפקד אוגדת עזה דאז, תת-אלוף שמואל זכאי, העניק לקצין גיבוי, אך בעקבות תחקיר של התכנית "עובדה" בערוץ 2 הוחלט לפתוח בחקירת מצ"ח ולהעמיד את הקצין לדין בגין הריגה בשל הטענה כי עשה בנערה וידוא הריגה לאחר שכבר נורתה.

      "הרושם הכללי המתקבל מן הכתבה הוא הוגן"

      בנובמבר 2005, כשנה לאחר שנחשפה הפרשה, ניקה בית הדין הצבאי את סרן ר' מארבעת הסעיפים שהוגשו נגדו, העיקרי שבהם הריגה. בית הדין הצבאי מתח ביקורת חריפה על התנהלות התביעה הצבאית ועל גורמי החקירה והצביע על פגמים בחקירת מצ"ח. כעבור כשנה הגיש סרן ר' תביעה אזרחית נגד הזכיינית "טלעד" ודיין בגין הוצאת דיבה, ובדצמבר 2009 פסק לו בית המשפט המחוזי בירושלים פיצויים בסך 300 אלף שקלים.

      בינואר 2010 הוגשו שלושה ערעורים לבית המשפט העליון: דיין ו"טלעד" ערערו על חיובן לפצות את סרן ר', וסרן ר' ערער על גובה הפיצוי שנפסק לזכותו. בפברואר 2012, קיבל בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב של שלושה שופטים, את ערעורה של דיין אולם השופטים העבירו ביקורת על טעויות שנעשו על ידה בעריכת הכתבה, על חוסר זהירות וחוסר טעם משווע בעריכה, ועל אמירות מיותרות שנכללו בה. נקבע כי ראוי היה לדיין לנקוט מידה רבה יותר של ריסון עצמי ושל צניעות לנוכח הקושי המובנה בראיית התמונה המלאה.

      אילנה דיין - דיון בערעור של רב סרן ר' נגד עובדה בעליון, אפריל 2013 (טלי מאייר )
      אילנה דיין בבית המשפט באחד הדיונים בתיק (צילום: טלי מאייר)

      הערעור של "טלעד" לנושא אחריותה נדחה, משנמצא שהקדימון אותו שידרה כלל לשון הרע ודרך הצגת הדברים שבו יצאה מגדר גבולות ההגנה על חופש הביטוי. ערעורו של סרן ר' נדחה אף הוא. השופטים החליטו להפחית את סכום הפיצוי שהושת על "טלעד" – מ-300 אלף שקלים ל-100 אלף שקלים, בהתחשב באיזון הראוי בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב.

      במרץ 2012 הגיש סרן ר' בקשה לדיון נוסף בעקבות פסק הדין בערעור וקביעתו של המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין כי לא הוכח זדון בפרסום וכי המפרסם האמין בדברים שפרסם ולכן אין זה ראוי לחייבו להביע דעה שאינו מאמין בה. היום, כאמור, החליטו השופטים להותיר את ההכרעה בעליון על כנה.

      בית המשפט קבע היום כי הגנת העיתונאי עומדת אם מה שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. יש להוכיח כי הפרסום היה בגדר "אמת לאמיתה" ולא רק נחזה לאמת בעת הפרסום וכי פורסם בתום לב. ביהמ"ש בעצם מוטט את מה שמכונה "אמת לשעתה". יש אמת אחת, הוא אומר, לכאורה סעיף בעייתי עבור עיתונאי מאחר שאם לאחר פרסום מתגלים דברים חדשים ששופכים אור חדש - עיתונאי לא יוכל לחסות בצל ההגנה "אמת דיברתי".

      בית המשפט קבע אמנם שה"אמת", לצורך הגנת אמת הפרסום, תיקבע על ידי בית המשפט על בסיס מכלול הראיות העומדות בפניו, לרבות ראיות שנתגלו רק לאחר מועד הפרסום ולא היו בידי המפרסם בעת הפרסום. אולם נשיא ביהמ"ש העליון גרוניס דיבר על "הגנת העיתונאות האחראית" - ואמר כי יש להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב תוך עמידה באמת המידה המחמירה של "עיתונאות אחראית", מה שיחייב את המפרסם לנקוט צעדים שונים לשם מניעת פגיעה מיותרת במושא הפרסום, וזאת אף במחיר של פגיעה מסוימת באיכות התוצר במישור התקשורתי. בהגנת תום הלב יכולים לפגום שיקולים כמו רייטינג וכוונת זדון מצד המפרסם.

      נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, כתב בהחלטתו: "נותר לבחון האם התנהלותה של דיין והכתבה עצמה עמדו באמת המידה של עיתונאות אחראית. התשובה לכך חיובית. הכתבה נשענה על מה שבעת השידור היה נראה כבסיס איתן, לרבות צילומים וקטעי שמע שמהימנותם, לפחות לכאורה, נדמית רבה". לאחר מכן הוסיף כי "הרושם הכללי המתקבל מן הכתבה הוא הוגן ולא בלתי מאוזן. נימתה אכן ביקורתית ויחסה השלישי כלפי האירוע ניכר. עם זאת, היא נותנת ביטוי לסיטואציה קשה שבה היו מצויים העותר, כמו גם לגרסתו".

      תגובות:

      ממערכת עובדה נמסר: "אנו שמחים על החלטת בית המשפט העליון, שגם בהרכבו המורחב שב ועיגן בפסיקתו את יסודות העבודה העיתונאית התחקירית, שחשובה כל-כך לקיומה של חברה חופשית ודמוקרטית. כמו בעשרים השנים האחרונות, עובדה תמשיך להביא לצופיה כתבות ותחקירים שהם פרי עבודה עיתונאית אחראית והוגנת".

      עו"ד יוסי עבאדי, שייצג בהליך את "טלעד": "פסק הדין בדיון הנוסף הוא ניצחון ענק לחופש העיתונות, ובעיקר לעיתונות האחראית. רוב של שמונה שופטים קבע כי יש להשאיר על כנו את פסק הדין שביטל את פסיקת המחוזי, תוך קביעה שהכתבה של אילנה דיין, הן בתכנית המקורית והן בתכנית הלקט, היו עיתונות אחראית והרושם הכללי המתקבל מן הכתבה הוא הוגן. חשיבות פסק הדין היא בהכרה החדשה הרחבה בהגנה מפני חיוב בלשון הרע של עיתונות אחראית אשר פעלה לפי סטנדרטים עיתונאים ראויים".

      עורכי הדין אלעד איזנברג ויואב מני המייצגים את סרן ר' הביעו סיפוק מכך שבית המשפט העליון בהרכבו המורחב אשרר את הקביעה כי בקדימון ובכתבה עצמה הוצאה לשון הרע כלפי הקצין ומכך שבוטלה הכרעתו הקודמת שאפשרה לכתבה ליהנות מהגנת ה"אמת לשעתה". עם זאת, על ההגנה שנתן בית המשפט לדיין בדמות "עיתונאות אחראית", אמרו עורכי הדין: "לצורך כך בית המשפט ביטל הלכה ותיקה ומושרשת שלו מזה עשרות שנים והרחיב מאוד את ההגנה הניתנת לעיתונאי שמפרסם דברי שקר. במובן זה, המשמעויות והתוצאות של פסק הדין חורגות בהרבה מעניינו של סרן ר' וצריכות להדאיג כל אזרח במדינה. אנו לא משוכנעים שמצב חירויות הפרט השתפר כתוצאה מפסק הדין וימים יגידו אם פסק הדין אכן יעודד עיתונאות אחראית או שמא, כפי שהתרענו בפני בית המשפט, יהפוך למדרון חלקלק, שבו יפורסמו דברי שקר תחת כל עץ רענן, ללא אפשרות מעשית לתבוע את המפרסם בגינם".


      לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com