פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצבא המוסרי בעולם - באחריות

      אלעד שירת במילואים ב-8200 במשך 40 ימים ב"צוק איתן", וראה מקרוב כיצד צה"ל מקפיד לא לפגוע בחפים מפשע. בטור מיוחד הוא מסביר מדוע חתם על המכתב נגד חבריו הסרבנים

      "חזל"ש, את המטרה הזו אי אפשר לתקוף. שמעתי בכי של תינוק ברקע". משפטים מהסוג של המשפט האמור שמעתי בקיץ האחרון שוב ושוב. הייתי עד למספר רב של פעמים בהן חגו מטוסי קרב של חיל האוויר מעל מטרה ברורה של חמאס ושותפיו, מוכנים לתקיפה, אך נאלצו לשוב על עקבותיהם על מנת להימנע מפגיעה בחפים מפשע.

      אז אל תספרו לי סיפורים. אל תגידו לי ש"אין פיקוח על שיטות האיסוף, המעקב והשימוש במידע המודיעיני ביחס לפלסטינים, בין אם הם מעורבים באלימות ובין אם לא". אל תנסו לשנות את התדמית שנוצרה לצה"ל, וליחידה 8200 בפרט, שפועל לצמצום האלימות והפגיעה בחפים מפשע. בקיץ האחרון נוכחתי, שוב: צבא ההגנה לישראל הוא הצבא המוסרי בעולם.

      מכתב הסרבנים של חיילי וקציני 8200 בעבר ובהווה הצליח לעצבן אותי. 40 ימים הייתי במילואים במבצע "צוק איתן". 40 ימים שבמהלכם הייתי שותף למודיעין איכותי שסיפקה היחידה ואשר אפשר לתקוף מטרות טרור ופעילי טרור מרכזיים. 40 ימים שבמהלכם גם וידאו הקצינים והחיילים, בסדיר ובמילואים, שוב ושוב, שאותן מטרות הן אכן מטרות טרור ושתקיפתן תביא לכמה שפחות נפגעים חפים מפשע – אם בכלל.

      לפעמים צריך ללחוץ על נקודות תורפה

      אז נכון, במלחמה הזאת נהרגו גם לא מעט חפים מפשע. אבל צריך לזכור שמדובר במלחמה, ולמרות המאמצים הכבירים שנעשו בחיל, כמו גם בחילות אחרים, קשה – ואף בלתי אפשרי – למנוע פגיעה של חפים מפשע במלחמה. זה אכזרי, זה מצער, אבל זה בלתי נמנע.

      בין היתר, החתומים על מכתב הסרבנים של יחידה 8200 יצאו נגד גיוס משתפי פעולה ונגד החדירה לפרטיותם של מיליוני אנשים. אני חש צורך להזכיר לחבריי ליחידה שבאמצעות משתפי הפעולה נמנעו לא פעם ולא פעמיים פיגועים המוניים ונחשפו חוליות טרור ברצועת עזה ובגדה המערבית. גיוס משת"פים הוא דרך, אחת מיני רבות, לשמירה על ביטחוננו – וגיוס משת"פים, מה לעשות, דורש לחיצה על "נקודות התורפה" של משתף הפעולה.

      חבריי ליחידה תוקפים גם את "הפיקוח המעמיק והחודרני והפלישה לרוב תחומי החיים" שאיסוף המודיעין כרוך בהם. נכון, החדירה לפרטיות היא לא נעימה. ונכון, בין השיחות שאנו, אנשי המודיעין, נאלצים לשמוע במסגרת התפקיד – ישנן גם שיחות בעלות אופי מיני, כפי שתיארו חבריי. החדירה לפרטיות היא לא נעימה, אבל לצערי היא בלתי נמנעת כשמבקשים למנוע טרור. או במונחים של אלחוטנים: אי אפשר לסנן שיחות לפני ששומעים אותן.

      חתמתי על מכתב התגובה למכתב הסרבנים. חתמתי עליו בלב שלם כי הייתי שם ו-ווידאתי, יחד עם חבריי, שלא ניפול מהסטנדרטים המוסריים שהצבנו לעצמנו. ולא נפלנו.

      הכותב הוא חייל מילואים בזירה הפלסטינית ביחידה 8200

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד