ושוב מתקפות על שמעון פרס. פנסיונר בן 91 שנושא על כפיו את כל עוולותיה של מדינת ישראל. הימין הישראלי מוכיח בפעם המי יודע כמה, שאין לו שום דרך, מתווה או רעיון מלבד היכולת להתנהג באגרסיביות מילולית ופיזית ולחפש אשמים למחדליו. רגע אחרי שנבחר לנו נשיא שהילתו הבינלאומית נעצרת באצטדיון טדי ורגע לפני שהוא שוב מזיל דמעה בפומבי, הבה נשקיע את מרצנו בהאשמות מגוחכות המונעות משנאה עיוורת ותסכול אידיאולוגי קיומי.
כמה הייתי רוצה להיות בעל דעות ימניות ונטול יושרה אינטלקטואלית. כזה שיכול להרשות לעצמו להלך על עננים אידיאולוגיים מלטפים, מחד את הדת היהודית בצורותיה האזוטריות ביותר ורעיונות פשיסטיים כוחניים מאידך. לשסות בעמי העייף רפורמות ריקות מתוכן במערכת החינוך, להציע מע"מ אפס לרכשי מקום מגורים, ובשקט בשקט לחסל בהפרטות והתנחלויות את כל אוצרותיה של מדינת ישראל.
גם אני רוצה להתעלל בחוקי יסוד, להפיץ גזענות, לחסל משאבי ציבור, להוקיע כל מה שלא דומה לי או לא משתחווה לכל גחמה אינפנטילית הזויה, וכל זאת בלב עמוס פאתוס ודברי הסתה, וכשכלום לא עובד יותר - להאשים את שמעון פרס. אשם שמעון פרס שהוא הדיפלומט מספר אחד של ישראל, אולי היחיד שעוד יכול להראות את פרצופו בקרב הגויים בלי לחטוף צווי מאסר וכרטיס לכיוון אחד להאג. ככה סתם, כי לי באמת אין מה להגיד. לא לעם שלי, לא לעמים אחרים ואפילו לא לעצמי.
העיקר שיש "אויב"
ה"אויב המושבע", הלקס לותר הנצחי, הוא מרכיב חשוב ברפרטואר הימני הדליל הכולל גם את הנרטיב טראגי, והאפוקליפסה הטריומפאלית. הנרטיב הטראגי הוא תוצר הזוי ולא ברור של כל מה שקרה בין יציאת מצרים למבצע "צוק איתן". "שונאים אותנו, רודפים אותנו" היא סיסמה שחוקה הנשלפת בכל אירוע כמו המטבע של הסבא הישיש המנסה להרשים את נכדיו המבוהלים בקסם נדוש. האפוקליפסה הטריומפאלית היא המספר החזק של נוער הגבעות, אלו המנסים "לרכך" את דעת הקהל הישראלית בדרכם למצדה, לארבל או לכל צוק רענן בו ניתן יהיה לחוות אורגזמה יהודית למהדרין, טבולה בדם ושירת הלל.
המרכיב הרעוע בשילוש השנאה הקדוש של הימין היא דמות האויב המושבע. האומה הערבית לא מתנהגת לצלילי סימפוניית הארמגדון של אנשי ארץ ישראל השלמה. המזרח התיכון החדש הוא חידה שבפתרונה אנו נכשלים בכל יום מחדש. השמאל הישראלי מצדו, לא מצליח לייצר מנהיג כריזמטי מספיק שיכול להוות מטרה נאה להטלת אשמה וניאוץ בניחוח ימני משובח. כאן גם המקום לשים קץ לעלילות השווא בנוגע לתיאוריית המזרח התיכון החדש של שמעון פרס. מי שבאמת הפנים את המשנה, יכול היה להבין שמדובר במזרח תיכון שישתנה, איתנו או בלעדינו, וכמה שהוא צדק.
ולכן הודו לה' כי טוב, ברוך הוא המוציא שמעון פרס ממשכן האתרוג הנשיאותי. זכינו. כי ממצודת זאב תצא הסתה. ללא כל קשר למה שבאמת טוב למדינת ישראל, ולמציאות הגיאופוליטית בה היא מתנהלת. יש לנו אויב, מי צריך יותר מזה? אני תוהה מה ייעשו המוחות הגדולים של ברית יוסף טרומפלדור כאשר שמעון פרס, יבדל"א, ייאסף אל אבותיו עוכרי ישראל? הרי גדעון לוי הוא לא סחורה, וגם גילה אלמגור כבר לא בת 16. בוז'י אינו מצליח לנסח משפט אחד שיש בו גם רעיון וגם עמדה, ולאקדמיה הישראלית מעניקים טיפול אישי ויסודי בסגנון "עמק החולה 2".
ועל כן יתכנסו נא הוגי הדעות של הבית היהודי, והאיחוד הלאומי, והליכוד השמימי וישקיעו את כל משאביהם, הרוחניים והגשמיים, בהכתרת מנהיג חדש לשמאל הישראלי, שכן בעתיד הקרוב הם יוותרו ללא אויב, ויאלצו לראשונה בתולדותיהם לייצר רעיון שעליו תתבסס, לא עלינו, תכנית פעולה אמתית. ההיסטוריה מלמדת שכאשר מנהיגות ימנית נותרת ללא אויב, היא מאבדת עשתונותיה ומביאה כליה על עצמה ועל תושביה. מצביעי הימין היקרים, זה הזמן להתפקד למפלגת העבודה, למרצ, ואם חפצתם ביקרכם ממש, גם לחד"ש.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד