וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך ישפיע מבצע צוק איתן על כמות הגשמים בחורף הקרוב

8.9.2014 / 17:23

החזאי אורי בץ טוען שחורפים לאחר מלחמות ישראל רוויים במיוחד בגשמים, בשל ריבוי החומרים הכימיים שנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מהלחימה. "שלא במקרה, אחרי מלחמת לבנון היה חורף שלא זכור כמוהו"

חורף באמצע האביב: גשמים עזים ברחבי הארץ.
"המודלים מצביעים שוב על חורף גשום מהממוצע"

האם מבצע "צוק איתן" יביא עמו חורף גשום מהממוצע? אחרי החורף הקודם, שהיה אחד השחונים ביותר בעשרות השנים האחרונות, התחזיות הקרובות מבשרות על ממטרים עזים. מעבר למודלים ולאינדיקציות המדעיות הנתונות כמובן לשינויים, החזאי אורי בץ טוען כי על אף שהנושא לא הוכח מדעית, העובדות מספרות כי יש קשר בין מלחמות ישראל לבין החורפים הגשומים שהגיעו, לרוב, אחריהן.

"מלחמת ששת הימים הייתה בקיץ '67 וחורף '68 היה גשום", אמר בץ. "מלחמת יום כיפור פרצה באוקטובר '73 וחורף '74 היה גשום. מלחמת לבנון הראשונה פרצה בקיץ '82 וחורף '83 היה גשום. רק אחרי מלחמת לבנון השנייה, ממוצע הגשמים בחורף שבא אחריה היה מעט נמוך מהממוצע. אם אנחנו מסתכלים על המודלים של החורף הקרוב, שבא כידוע אחרי המלחמה בעזה, המודלים מצביעים שוב על חורף גשום מהממוצע".

עוד ידיעות על מדע וסביבה
לראשונה זה 20 שנה: קרנפית נולדה בספארי ברמת גן
מדוע הוקפא הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון?
דליפת חומרים מסוכנים בעתלית: המפעל ייסגר

"מי שישמע את זה יגיד אולי שאני לא מבין כלום, אבל אני שם את העובדות האחת מול השנייה", התייחס בץ לטענותיו יוצאות הדופן. "יגידו לי שאני מקשקש ושאין קשר. יכול להיות שזה מקרי לחלוטין, אבל אם זה היה מקרי, אז לא יכול להיות שאחרי כל מלחמה, מלבד מלחמת לבנון השנייה, ירד פה הרבה גשם. לדעתי, בזמן מלחמות אנחנו זורעים באטמוספירה כמות עשירה של חומרים כימיים שנפלטים מפגזים ומטיסות. לכן, יכול להיות שבאזור עוטף עזה הפער מממוצע הגשמים יהיה גדול יותר מאשר ביתר חלקי הארץ. מלחמת לבנון הראשונה התמקדה בלבנון, וב-'83 היה חורף שזקני לבנון לא זכרו כמוהו. אם התרחיש הזה יתקיים השנה, אז זה רק יאשש ויאשר את מה שאני אומר כעת". בץ הוסיף כי החורף אשתקד היה דל מאוד בגשמים, וסטטיסטית לא היו שנים בצורתיות עוקבות זו אחר זו.

ברקים בתל אביב. קובי אליהו
"סטטיסטית, לא היו שנים בצורתיות עוקבות זו אחר זו". ברקים בתל אביב/קובי אליהו

מלבד התיאוריה של בץ, אינדיקציה נוספת המרמזת על חורף מוצלח היא התפתחותה של תופעת "אל ניניו" שמתרחשת השנה. זאת תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים, שבמהלכה עולות טמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ולאקוודור למשך כמה חודשים. "לתופעה זו יש השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים מאוד מדרום אמריקה. בזמן אל ניניו מערכות מזג האוויר בכל העולם משתנות. איפה שקר נהיה חם, איפה שאין גשם, יש גשם וכו'", הסביר בץ. "הסיבה לכך עוד לא ממש ברורה, אבל אם עוקבים אחרי השנים שבהן התרחשה התופעה, ניתן לראות שברוב שנות האל ניניו, הגשם בארץ היה מעל הממוצע".

"גם המודלים הקיימים מראים כי החורף בישראל יהיה גשום מהממוצע, אבל צריך לזכור שמדובר בתחזית המבוססת על מצב אטמוספרי שנתון לשינוי", המשיך בץ. "נכון להיום, גם על פי המצב האטמוספרי הנוכחי, וגם על פי המודלים בעולם והנתונים שלנו, כולם מצביעים על שנה טובה. בצפון יירד גשם מעל הממוצע הרב-שנתי, ובמרכז הארץ הגשם יגיע לפחות לממוצע".

יש מי שמפקפק בתחזיות האופטימיות

גם מזג האוויר הסתווי שחדר לחלקים נרחבים מהארץ כבר באוגוסט, והפריחה המוקדמת של הצמחים הידועים כמבשרי הסתיו, נותנים לרבים תחושה כי השנה החורף יגיע מוקדם מהרגיל. יחד עם זאת, ישנם מומחים שמסייגים את הסימנים שנותן לנו הטבע. לדבריהם, ייתכן שעיתוי הפריחות המוקדמות קשור דווקא לעונות החריגות שכבר עברו על ישראל בשנה האחרונה, ולאו דווקא מצביע על חורף גשום.

"כבר ביוני השנה ראיתי פריחות של חצבים וחבצלות בהרבה מאוד מקומות בארץ. הפריחות שלהם מתחילות לרוב רק באוגוסט. זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שאני רואה דבר כזה", סיפר הבוטנאי ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. "יש עוד תופעה מעניינת שאני מזהה: החצבים שפרחו ביוני, פורחים שוב עכשיו. אני מדבר על אותם צמחים שיוצאים מאותם בצלים ממש. בחיים לא ראיתי שתי פריחות של חצבים באותה שנה. לא כל כך ברור לי מה קרה השנה. אני מנחש שהם התבלבלו כתוצאה מהחורף האחרון, שנגמר מוקדם מדי, וממזג האוויר החם שהגיע כבר בחודש מרץ. אני חושב שהדבר הזה שיבש להם את המחזור".

לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully