"אנשים כאלה לא משחררים", "השופט צריך לקחת אחריות", "חלאת אדם אסור היה לשחרר", "משטרה שותפה לרצח". אלו היו רק חלק מתגובות הגולשים לרצח אביטל רוקח על ידי בן זוגה בנפרד שמואל דטיאשווילי בשבוע שעבר בירושלים.
שבוע לפני הרצח, נעצר דטיאשווילי בגין אלימות נגד רוקח, זאת בזמן שהשניים מצויים בהליך גירושין. שופט בית משפט השלום בירושלים האריך את מעצרו ב-24 שעות ולאחר מכן שחרר אותו בתנאים מגבילים, ובהם צו הרחקה מרוקח. במשטרה הציעו לרוקח לצאת מביתה למקלט לנשים מוכות אך היא סירבה להצעה, אף שבנה טען לאחר הרצח כי הכתובת לא רק שהייתה על הקיר אלא כי דטיאשווילי גם איים על רוקח כמה פעמים והראה לה גרזן שרכש.
מציאות זו מעוררת כמה נקודות בעייתיות, בטח במציאות החוקית הקיימת היום. אם נודה בעובדות, על כל גבר שנעצר בגין אלימות במשפחה קיימים מאות רבות של גברים שישוחררו ולא ירצחו את רעיותיהם או ילדיהם, זאת בשל דפוס אופיים אך גם הודות לרעה חולה שהופכת שכיחה יותר ויותר - תלונות שווא של נשים.
תחרות בין התלונות
הגשת תלונת שווא נגד בן הזוג במסגרת הליך גירושין הפכה עניין שבשגרה אם במטרה לפגוע בבן הזוג או במטרה לזכות במשמורת על הילדים. הדבר הפך אבסורדי עד כדי כך שקציני משטרה מעידים שיש משפחות שבהן בני הזוג מגישים תלונות אחד נגד השני על בסיס שבועי. אם נרצה או לא, במצב דברים זה, תלונות השווא משליכות ישירות על הנשים שיהיו במצוקה אמתית ויאלצו "להתחרות" בתלונות השווא כדי לבלוט מעל פני השטח.
ברור לכל שבמקרי "כלב נובח לא נושך" הפתרון קל, אך דווקא המקרים האפורים הם המורכבים. נכון שאירוע זה אינו אירוע האלימות הראשון המוכר לרשויות בקרב בני זוג אלו, ורוקח הגישה תלונה נגד בן זוגה גם לפני עשור, אך קשה מאוד לתלות את האשמה במשטרה, או בשופט, או באישה שביקשה להמשיך בחייה ולא להיכנס לכלא בדמות מקלט לנשים מוכות. גורמי אכיפת החוק מתמודדים עם מספר רב של תלונות, שאת כולן עליהם לחקור ולבחון עם כל הכוונה, הרצינות והמידתיות. אך במציאות חיינו שבה אין שוטר, חוקר, עובד סוציאלי ושופט לכל משפחה אנו נאלץ לשלם מחיר.
כמחוקקים שאזרחי המדינה בראש מעייניהם, על חברי הכנסת לא רק לרכוב על הגל לאחר מעשה ולחלוק עמנו כי מדובר באסון מחריד וקשה, וכי צו הרחקה אינו מהווה פתרון מתאים לבעיה של רצח במשפחה. עליהם לספק לגורמי אכיפת החוק את היכולת המקסימלית לפעול ולצמצם רעשי רקע על ידי חקיקה שתוביל לענישה חמורה כלפי כל המעמיסים והמעמיסות את המערכת לטובת סיפוק יצר הנקמה הפנימי שלהם.
ארגוני הנשים מנסים גם הם להציע פתרונות וממליצים מדי כמה חודשים, כשידיעה מעין זו זוכה להגיע לכותרות, על שימוש באזיק אלקטרוני למקבלי צווי ההרחקה. האזיקים יכולים לסייע למשטרה בעבודתה, אך גם הם לא יספקו הגנה הרמטית. עם מממוצע שנתי של כ-18 נשים שנרצחות במשפחה, יש לנקוט את הל הצעדים האפשריים לפני שמפזרים אישומים לכל עבר, ומחפשים את מי ניתן לתלות בכיכר העיר.
הכותבת מסקרת את תחום הרווחה בוואלה! חדשות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד