פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התסכול מאחורי האיומים: האם חמאס יחדש את הירי לישראל?

      שיקום הרצועה טרם החל, המשכורות לא שולמו, המצב במעברים דומה והחגיגות התגלו כבדיחה עצובה. בינתיים ברמאללה, עם "אחדות" חסרת משמעות עם חמאס וקיפאון מול ישראל, אבו מאזן כבר החליט

      יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ושר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, בפגישה ברמאללה, 23 ביולי 2014 (AP)
      "כל האפשרויות פתוחות" אם ישראל תסרב. אבו מאזן (צילום: אי-פי)

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן החל אתמול (שבת) את ביקורו בקהיר בסערה. במהלך פגישה עם עיתונאים מצרים, הוא אמר כי "אם לא יאוחדו השלטון, הנשק והחוקים בגדה המערבית ובעזה, לא תהיה כל שותפות או שיח עם חמאס". במילים כאלה או אחרות, אבו מאזן ניסה להבהיר לחמאס כי אם הזרוע הצבאית של הארגון תתעקש לשמור על נשקה ולא תפעל על פי הנחיית ממשלת הפיוס של אבו מאזן, שיקומה של עזה יועמד בסימן שאלה.

      במקביל, יו"ר הרשות הפלסטינית סיפר כי בכוונתו להציג היום בפני הליגה הערבית את יוזמתו ואת תכניותיו מול ישראל: אם זו תסרב לשתף עמו פעולה, "כל האפשרויות פתוחות". בשבוע שעבר אמר לי ברמאללה גורם בכיר ברשות הפלסטינית שהרשות מתחילה מהלך ליוזמה מדינית שאם ישראל לא תצטרף אליה, משמעות הדבר היא שהתיאום הביטחוני ייעצר. אולי לא בחודשיים הקרובים, אך כן במהלך 2015.

      ידיעות קודמות בנושא:
      שותפות מלאה או גירושין? לאן פני חמאס ופתח?
      דיווח: אבו מאזן יוזם: נסיגה ישראלית בתוך שלוש שנים
      "אל תעצבן אותי!": שיחת הזעם בקטאר נחשפה

      מנהיג חמאס חאלד משעל במסיבת עיתונאים בדוחא, קטאר, אחרי סיום "צוק איתן". 28 באוגוסט 2014 (AP)
      הימים נוקפים, ושום דבר לא זז. חאלד משעל (צילום: אי-פי)

      הנטייה של ישראל בשנים האחרונות היא לשוב ולהתעלם מיוזמות מדיניות של אבו מאזן. לא פעם שמענו כי יו"ר הרשות הוא "לא פרטנר", "האנטישמי הגדול במזרח התיכון" ועוד. אולם ממשלת ישראל צריכה להבין שאיומיו האחרונים של אבו מאזן אינם דיבורי סרק. הוא ואנשיו נחושים כעת ללכת למהלכים דרמטיים וקריטיים מול חמאס ומול ישראל. כלומר, מצד אחד להציב לחמאס אולטימטום ללכת לשותפות בעזה ולוותר על הזרוע הצבאית שלו (כולל אמצעי לחימה), ולא – אבו מאזן יכריז על כישלון הפיוס הפלסטיני, והשיקום של הרצועה – שגם כך עוד לא החל – לא יתקדם לשום מקום. במקביל, מצד שני, להציב לוח זמנים לישראל למתן תשובות ליוזמה של אבו מאזן, ולא – בכוונת הרשות לפנות למוסדות הבינלאומיים ולהפסיק את התיאום הביטחוני. זו שנת ההכרעה של אבו מאזן, וההחלטה במוקטעה ברמאללה כבר נפלה.

      המצב גרוע, ויהיה עוד יותר

      הבעיה הלא פחות גדולה של ממשלת ישראל היא שבעוד 18 ימים ימלא חודש להסכם הפסקת האש, ועד כה לפחות, שום דבר לא זז. לכאורה, זו בעיה של חמאס: השיקום של הרצועה לא החל, המשכורות של פקידי חמאס לא שולמו (ואבו מאזן הבהיר שאין בכוונתו לשלם אותם בקרוב), חומרי בניין לא נכנסים לרצועה בכמויות מסיביות (להיפך, ישנן הגבלות חדשות על הכנסות ברזל), המעברים פועלים באותה מתכונת כמו ערב הלחימה, ובקיצור – ממש כמו באותו מערכון של "כוורת" לפני שיר המכולת, "המצב אכן נהיה עוד יותר גרוע". גם ה"אחדות" הפלסטינית מתגלה כחסרת משמעות ותוכן: מנגנוני הביטחון של הרשות ממשיכים בגל המעצרים של פעילי חמאס מרכזיים ברחבי הגדה, וחגיגות הניצחון שעשה הארגון בגדה ובעזה לאחר הפסקת האש מתגלות לציבור הפלסטיני כבדיחה עצובה.

      פלסטינים שבים לבתיהם ברצועת עזה, אחרי ההכרזה על הפסקת אש, 27 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      קשה לומר אם מדובר באיומי סרק. עזה, אחרי תחילתה של הפסקת האש (צילום: רויטרס)

      מה זה אומר מבחינת חמאס? ראש ממשלת הארגון, איסמעיל הניה, רמז לכך ביום שישי בנאומו במסגד שחלקו נהרס במחנה הפליטים שאטי, שם הוא מתגורר. "העימות שלנו עם האויב אינו האחרון", אמר. לפי מקורות פלסטיניים ברצועה, הזרוע הצבאית של חמאס הבהירה להנהגה המדינית כי אם עד ל-25 בספטמבר לא יתחדש דבר ולא יינקט שום צעד שיקל על המצור על עזה, הרי שאנשיהם יחדשו את הירי לעבר ישראל. זאת על אף שהצמרת המדינית של חמאס מתנגדת לכך.

      קשה לדעת אם אלה איומי סרק מצד הזרוע הצבאית אם לאו. אך לנוכח השבר הגדול עם פתח, הקיפאון המדיני בין הרשות לבין ישראל והיעדר כל סימן של שיקום בעזה, לא תהיה זו הפתעה גדולה אם בעוד שבועיים וחצי המלחמה בעזה תתחדש.