המחלף שקע, התקרה קרסה. למה המדינה עוד עובדת עם החברה?

כיצד קורה שחברת הנדסה מקבלת במשך שנים פרויקטים בענף התחבורה מהמוכרים והמושקעים ביותר מבחינת תקציבם, אף על פי שהתגלו באותם פרויקטים תקלות ומחדלים שעלו למדינה, ועדיין עולים, מאות מיליוני שקלים. חברת "אמי מתום מהנדסים ויועצים בע"מ", חברת ניהול ופיקוח מהמובילות במדינה שבראשה עומד המהנדס מיכה ליאונוב, פיקחה על פרויקטים כמו מחלף דרור, כביש 531, מנהרות גילון ו"הקו האדום" של הרכבת הקלה. על אף הליקויים בתכנון, בזבוז הכספים והנזקים שנגרמו בפרויקטים שהיו בפיקוחה, ועליהם כתב מבקר המדינה, עד עתה לא לקחה על עצמה החברה אחריות לכשלים והמשיכה לקבל במשך שנים מכרזים מחברת "נתיבי ישראל" (מע"צ לשעבר).

"אמי מתום" מעורבת כמעט בכל מיזמי התחבורה בישראל. היא מלווה את מכרזי אגף החשב הכללי, ובכל הנוגע לתכנון תשתיות ולפיקוח עליהן, היא זו המקשרת בין חברות קבלן לבין חברות ממשלתיות. המדינה ו"נתיבי ישראל" משקיעות מיליארדים של שקלים בהפרדת רשויות, כך שהקבלן המבצע לא יהיה החברה המנהלת – זו משמשת מפקחת מטעם המדינה ולה אחריות מקצועית ואתית על הנעשה בשטח.

מחלף דרור הוא אחד מכשלי התשתית הגדולים ביותר של השנים האחרונות, ואחת הפרשות המתוקשרות ביותר שידע תחום התחבורה בישראל. החברה המבצעת בפרויקט הייתה "רמט", ומי שניהלה אותו ופיקחה עליו היא "אמי מתום". בדצמבר האחרון הגיעו ברוב הדר וטקס בכירי משרד התחבורה לחנוך את מחלף דרור, פרויקט שעלה למשלם המסים כ-350 מיליון שקלים. אלא שימים ספורים בלבד אחר כך התחוללה סופת החורף הגדולה, ובעקבות הגשמים הכבדים שירדו במשך כמה ימים, שקע המחלף.

דוח ביניים של משרד התחבורה קבע כי שילוב של הגשמים עם בקרת איכות נמוכה בשטח הם שגרמו לנזק הכבד במחלף הטרי. רבים הביעו אי-שביעות רצון מממצאי הדוח, ובמרץ קראו ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) ועמותת אומ"ץ למבקר המדינה לבחון את הכשל ולמצות את הדין עם האחראים לנזק הכספי הכבד שספגה המדינה, ולא פחות מכך – לסכנה הבטיחותית לכלי רכב במחלף.

"אצבע מאשימה הופנתה אל חברת הקבלן המבצעת 'רמט' וכן אל חברת 'אמי מתום' שבראשה עומד מיכה ליאונוב, שמונתה על ידי החברה הממשלתית 'נתיבי ישראל' לבצע פיקוח ובקרה וללוות את הקמת הפרויקט", נכתב במכתב שהוגש למבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. "הפרדוקס הוא ש'אמי מתום' ומנהלה מיכה ליאונוב נותרו בתפקידם: פיקוח ובקרה על הפרויקט", הוסיפו הפונים. הם ציינו כי טרם הוגשו תביעות כספיות נגד הגורמים שכשלו.

לוואלה! חדשות נודע כי חרף הצהרת משרד מבקר המדינה כי הנושא ייבדק וייחקר, הוחלט להמתין למסקנותיה של ועדת מומחים בלתי תלויה שמינה משרד התחבורה, ורק אחר כך לשקול צעדים עתידיים.

מחלף דרור לא היה המקרה היחיד. במרץ אשתקד, במהלך עבודות כרייה בפרויקט מנהרות גילון (מסילות עכו-כרמיאל), קרס חלק מתקרת המנהרה בעומק של כ-800 מטרים. שני עובדים בפרויקט נפגעו, והעבודות במקום הופסקו. משרד התמ"ת (כיום הכלכלה) נדרש לאירוע, והוציא צו בטיחות מיוחד הקורא להפסיק את העבודות עד לבירור פרטי המקרה, לקבלת תכנית בטיחות ולהקמת תמיכות מתאימות. התקציב של פרויקט המנהרות, שהוגדר פרויקט לאומי שמטרתו לחבר את הגליל לרשת המסילות הארצית, נאמד בסכום עתק של 2.8 מיליארד שקלים.

הצצה חטופה באתר האינטרנט של "נתיבי ישראל" מעלה כי גם בפרויקט זה היה מיכה ליאונוב מפקח-העל מטעם חברת "איתם הנדסה אזרחית וניהול פרויקטים", חברת אחזקה של "אמי מתום". באופן תמוה למדי, כשנשאלה "נתיבי ישראל" על רצף הכשלים בפרויקטים שבפיקוחו של ליאונוב, המשמש דירקטור בשתי החברות, דחה הדובר את הטענה כי ליאונוב שימש מנהל הפרויקט והכחיש כל קשר בין "אמי מתום" לבין הפרויקט.

את הר העפר הסמוך לקיבוץ שפיים, תוצר של העבודות לסלילת כביש 531, קשה לפספס. שטחו 310,461 מטרים רבועים, ומלבד הפיכתו למחסן ענקי של עפר, הוא מסב נזק סביבתי רב לשטחים חקלאיים במועצה האזורית חוף השרון. "כביש 531 – הפרויקט שישנה את מערך התחבורה בשרון ובצפון גוש דן", מכריז אתר האינטרנט של "נתיבי ישראל". על פי החברה, הכביש נועד לחבר את ערי השרון – הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון – אל מערכת התנועה הבין-עירונית ולהשלים טבעת של תחבורה סביב גוש דן. בחלוף השנים קמו מתנגדים רבים לפרויקט. גם במקרה זה, מנהל הפרויקט הוא לא אחר מהמהנדס ליאונוב.

הר העפר הענקי נוצר בעקבות תכנון של חפירה במקטע הכביש, שכתוצאה ממנה נוצרו עודפי חול אדירים. הפתרון לעודפים נמצא בדמות תכנית שבמסגרתה אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות, באמצעות בקשה של "נתיבי ישראל", להותיר את הר החול למשך חמש שנים בתחומי המועצה האזורית. על פי הוועדה, במצבים מסוג זה עודפי עפר נשמרים בסביבת הפרויקט לצורך פרויקטים אחרים. "נתיבי ישראל" נדרשה לשלם עבור הר העפר ארנונה בסך 16,031,216 שקל, סכום שעתיד להיות משולם מכספי משלם המסים.

החברה עמדה על כך שעודפי העפר אינם טעות בתכנון, אלא היו צפויים מראש עוד בטרם החלו העבודות. לפיכך, היא "השליכה" את נטל הארנונה על הקבלן המבצע, חברת "א.י.ל. סלע", בטענה שהיא זו שצריכה לשאת בהוצאות.

"לתפיסתנו, ההר מהווה מחסן עפר, ושימושי אחסון חייבים בארנונה", אומר ראש המועצה האזורית חוף השרון אלי ברכה. לדבריו, "השומה הוצאה בסביבות אפריל 2014. עבודות התשתית של בניית כבישים אלו (20 ו-531 - ד"י) גרמו לענני אבק שכיסו מטעים ברדיוס של עשרות ומאות מטרים ופגעו קשות בגידולים ובפרנסה של החקלאים בסביבת העבודות. תנועת המשאיות המלאות עפר והריקות מעפר הפכה לרבה ביותר וגרמה להרס דרכים במועצה. נוסף על כך, מהירות נסיעת המשאיות מסוכנת ביותר ולא מפוקחת. המועצה האזורית אינה שותפה בהוצאת ההיתרים לעבודות התשתית, למערום העפר או לתנועת הרכבים, ולפיכך קצרה ידה מלהשפיע ולשמור על איכות חיי התושבים".

יתרה מכך, באוקטובר 2013 הגישה מנהלת רשות המים ל"נתיבי ישראל" צו להפסקת המילוי של עודפי העפר בפשטי ההצפה של נחל פולג, עבודות שנעשו לא כדין ופגעו בנחל ובשטחים החקלאיים הסמוכים לו. גם בפרויקט זה תפקדה חברת "אמי מתום" כאחראית על הניהול ועל הפיקוח. עם זאת, יש לציין כי גורמים נוספים היו מעורבים בפרויקט ולא ניתן לדעת מי הגורם האחראי ישירות למחדל. אין ספק שהעבודה ש"אמי מתום" ניהלה את הפרויקט ופיקחה עליו מטילה עליה אחריות מסוימת לתקלה.

באשר למידת האחריות של חברות ניהול ופיקוח בפרויקטים דומים, הסביר גורם בכיר בענף ההנדסה והבנייה כי אמנם כשלים שנוצרו במהלך עבודה על פרויקט הם באחריות הקבלן, אך גם למפקח אחריות למנוע כשלים, לאתר אותם אם הם קיימים ולהתריע עליהם בזמן. "לפי המקובל בחוזה, מנהל הפרויקט צריך לבדוק לאורך כל הדרך וגם בסופו אם הפרויקט מתנהל כשורה, ובסופו – אם הושלם והוכן לשימושו ולבטיחותו של הציבור", הסביר הגורם. "המזמין רואה במנהל הפרויקטים עושה דברו, אך על מנהל הפרויקטים להתנהל גם על פי אמות המידה המקצועיות. תפקידו למצוא את הליקויים בזמן, למנוע אותם, וחובתו זו גם מעוגנת בחוזה ויכולה להיות גם מעוגנת בחוק. הוא נמצא בשטח, ותפקידו להתריע על כל ליקוי שיש בשטח. אם פיקוח לקוי הביא לפגיעה בבטיחות של אנשים, זה עלול להגיע להיבט פלילי".

על חובתו ועל אחריותו של המפקח על פי החוק הוסיף אותו גורם בכיר בענף, "קיימת חובה בחוק וקיימת חובה בחוזה. החוק לא מגדיר מהי חובתה ואחריותה של חברת ניהול פרויקטים, אבל הדרישות החוקיות קיימות לפי פסיקות קודמות של בתי משפט, כך שיש ציפיות חוקתיות שעל פיהם יכול בית משפט לפסוק".

מלבד רצף הכשלים בפרויקטים אלה, שמה של "אמי מתום" נקשר גם ל"קו האדום" של הרכבת הקלה. במשך שנים עבדה חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) האמונה על הפרויקט עם חברת "מסילות" ועם "אמי מתום" ללא מכרז. החברה קיבלה כספים עבור תכנון פרויקט שבסופו של דבר בוטל והפך לחסר ערך לאחר שנים של מימון מהממשלה. מבקר המדינה העיר הערה חמורה בנושא וקבע כי "'אמי מתום' היא חברה ישראלית שלעובדיה לא היה ידע וניסיון בתחומים אלו, וכך נוצר מצב שבו החברה הממשלתית הייתה צריכה לפעול לשמירת הידע ולהכשיר עובדים בתחומים אלו".

אם לא די בכל אלה, עניין חמור אף יותר הנחשף כאן לראשונה הוא הקשרים העסקיים-משפחתיים, ומה שעלול להיות ניגוד עניינים, בפרויקט מנהרות גילון ש"אמי מתום" מפקחת עליו. ג'ק טבול הוא מנהל תחום הכבישים ב"אמי מתום". בנו, נדב טבול, הוא מנהל פרויקטים ב"דניה סיבוס", חברת קבלן הבונה פרויקטים ש"אמי מתום" מפקחת עליהם.

בפרוטוקול של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות, ועדה האחראית לאישור פרויקט מנהרות גילון - אותו פרויקט שהתקרה קרסה בו לפתע - הוזכרו שני בעלי התפקידים: מיכה ליאונוב, יו"ר "אמי מתום", המפקח על הפרויקט, ולצדו לא אחר מנדב טבול, בנו של עמיתו לחברה, שניהל את הפרויקט שהיה בשותפות של "דניה סיבוס" ושל החברה הסינית CCECC. שתי החברות זכו במכרז תמורת כ-600 מיליון שקל.

פרויקטים נוספים שבהם היו מעורבות שתי החברות הן תוואי A1 של הרכבת לירושלים ופרויקט הפרדת המפלסים במפגש הרכבת בבנימינה. מי שהזמינה את הפרויקט האחרון היא חברת "נתיבי ישראל".

מלבד שאלת האחריות של החברה המפקחת בזמן הקריסה, עולה שאלה גם בדבר מנהל תקין מצד "נתיבי ישראל". "כשהאב עובד בחברה המפקחת והבן משמש מנהל פרויקטים בחברה המבצעת, מדובר פה בניגוד עניינים חמור לכל דבר", אמר גורם בכיר בענף ההנדסה והבנייה. "האב והבן יכלו, במידה רבה, למסור אינפורמציה זה לזה לפני המכרז ובכך לעזור לחברת הקבלן לקבל את המכרז. כיוון שאנחנו חיים במדינה קטנה, ניגודי עניינים יכולים לקרות, אך חייבים להצהיר עליהם. אם מסתירים אותם, נכנסים לבעיה".

הגורם הוסיף כי שני הצדדים – הן חברת הניהול והן חברת הקבלן – היו צריכות להצהיר על הקשר המשפחתי. "אם שני הצדדים התריעו, האחריות עוברת למזמין ("נתיבי ישראל" - ד"י), והוא צריך להחליט אם מדובר בניגוד עניינים או לא. להערכתי, אם החברה המזמינה ידעה על כך, היא הייתה צריכה להפסיק את העבודה ולהעניק לחברת הניהול פרויקט אחר בתמורה".

חברת "נתיבי ישראל" הוקמה במקומה ועל יסודותיה של מע"צ. נראה כי הרגלי העבודה המקולקלים עדיין מלווים את החברה. תקציביה גדלו במיליארדי שקלים, ואלה מימנו רצף של פרויקטים רוויי כשלים, בפיקוחה של אותה חברה ולמרות ניגוד העניינים – והכול בחסות המדינה.

מ"נתיבי ישראל" נמסר בתגובה כי בניגוד לנטען, במנהרות גילון לא קרסה מעולם תקרה או חלק ממנה. "מדובר בתופעה של דרדרת אבנים מקומית שמובאת בחשבון בכל עבודת כרייה", נמסר. באשר לטענות בדבר עודפי העפר בנחל פולג, נמסר כי חברת "אמי מתום" הטילה סנקציות חריפות על הקבלן בעקבות פיזור אדמה במקומות שאינם מורשים, עד שהקבלן החזיר את המצב לקדמותו. בנוגע למחלף דרור, נמסר: "'אמי מתום' נדרשת לספק הסברים לשאלות שנשאלו ונמצאות בתחום אחריותה. כשתושלם הבדיקה יתקבלו החלטות באשר לצעדים שיינקטו".

מחברת "אמי מתום" נמסר כי הטענה בדבר רצף של כשלים בפרויקטים חוטאת לאמת ולעובדות, ופוגעת שלא כדין וללא צורך בשמה הטוב. בנוגע לפרויקט מסילת עכו-כרמיאל, נמסר כי במהלך עבודות הכרייה נגרמה הידרדרות קטנה ונקודתית של סלעים. "זהו אירוע רגיל, מוכר וצפוי בסוג זה של עבודות", נמסר. בנוגע להר העפר סמוך לשפיים הוסיפו בחברה כי אינו נמצא בפשט ההצפה של נחל פולג, ומה שגרם לנזק שם הוא "שפיכה פראית" שאינה קשורה לפרויקט ונמשכת כבר שנים רבות. על מחלף דרור נמסר בתגובה: "העבודות בעיצומן ויש לפנות לחברת נתיבי ישראל".

מנהל תחום הכבישים ב"אמי מתום", ג'ק טבול, מסר בתגובה כי כבר אין לו שותפות בחברה. "העברתי את כל הזכויות שלי. אינני שותף, אני בפנסיה", אמר טבול. הוא אישר כי הוא עדיין עובד בחברה, אך הוסיף: "לי אין שום קשר לנושא הביצוע. אני עובד בתכנון בעיקר באנגולה ועבור פרויקטים של משרד השיכון".

בנו, נדב טבול, מנהל פרויקטים ב"דניה סיבוס", הסביר: "מי שטיפל בפרויקט (מנהרות גילון – ד"י) באופן אישי זה מיכה ליאונוב. הוא יו"ר דירקטוריון 'אמי מתום', רק הוא טיפל בפרויקט הזה יחד עם איתמר גליל. אבא שלי כבר בדרך לפנסיה. הוא עובד רק באפריקה".

מחברת "דניה סיבוס" נמסר כי פרויקט מנהרות גילון הוקם בשותפות בינה לבין חברת CCECC הסינית, וכי במהלך תקופת הקמת הפרויקט הועסק נדב טבול בשתי החברות כעובד עצמאי, שהעניק שירותי ניהול חיצוניים לליווי התהליך. "יודגש כי הקמת מנהרות גילון הסתיימה בהצלחה רבה, תוך עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו ובתקציב שעמד לרשות החברות", הוסיפו בחברה.

לפניות לכתבת: danayark@walla.com

עוד במהדורה:

מופע האימים של דאעש: סרטון זוועתי נוסף המציג את עריפת ראשו של סטיבן סוטלוף, עיתונאי אמריקני בעל אזרחות ישראלית, שוחרר אמש לרשת ע"י ארגון "המדינה האיסלאמית". בזמן שהמסרים וטקטיקת הלחימה של ארגון הטרור הקיצוני מזכירים את תקופת ימי הביניים, המיתוג של הארגון מתכתב לחלוטין עם אסתטיקה מערבית. זוויות צילום מקצועיות, מרצ'נדייז ושימוש נרחב ברשתות חברתיות - כך הפך דאעש, ארגון טרור קיצוני למותג בעל שם עולמי.

כך הפכה מערכת ליירוט טילים לביטוי הכי מאוס בארץ: כיפת ברזל חברתית, כיפת ברזל כלכלית וגם מוסרית: תוצר הלוואי של הזקפה הלאומית מהצלחתה של כיפת ברזל מול ירי הטילים מעזה הוא שהמערכת הצבאית הפה לביטוי כה שגור שנדמה כי אין ממנו מנוס.

יום הקולנוע הישראלי: מרבית בתי הקולנוע בארץ יקדישו היום את לוח ההקרנות לסרטים ישראליים בלבד. במחיר סימלי של עשרה שקלים לסרט תוכלו לצפות בסרטים המועמדים לפרסי אופיר שטרם הגיעו לבתי הקולנוע. דורון פישלר, מבקר הקולנוע של וואלה! עם כל ההמלצות.

תחזית: הלילה מעונן חלקית, מחר התחממות קלה.