מלחמה בדרום

    איך המורים שגויסו בצו 8 מתכוננים לשנת הלימודים?

    בבתי הספר יעבירו מערכי שיעור טיפוליים שיסייעו לתלמידים להתמודד עם אירועי הקיץ הקשה, ואילו המורים שהשתתפו בלחימה יחלקו את חוויותיהם עם הילדים: "נדבר על ערכים ועל ערבות"

    רויטל בלומנפלד
    "התלמידים היו צריכים לתפקד כילדים גדולים בגלל המלחמה". אם מחזיקה את בתה בזמן אזעקה באשדוד (צילום: רויטרס)

    בעוד שלושה ימים, ישובו למעלה משני מיליון ילדים לבתי הספר ולגני הילדים, ויפתחו את שנת הלימודים החדשה, תשע"ה. לאחר חופשת קיץ לא פשוטה שעברה על התושבים בישראל - ועל הילדים - בצל המלחמה וגילויי האלימות והגזענות שקדמו לה, ינסו במערכת החינוך להציף את הרגשות, ולדבר על רצף האירועים שעברו על הילדים.

    פתיחת שנת הלימודים תשע"ה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

    בשפ"י (שירת פסיכולוגי ייעוצי) של משרד החינוך הכינו מערכי שיעור בעלי אופי טיפולי, ויועצות בתי הספר הסבירו במהלך השבוע האחרון למורים כיצד ניתן לעודד את הילדים לשוחח על תחושותיהם. כך למשל, בבתי הספר יתעסקו בחוויות אישיות מהחופשה באמצעות תרגילים כמו יצירת אלבום תמונות מימי מבצע "צוק איתן".

    מלחמה בדרום - כותרות אחרונות בוואלה! חדשות:
    מיוחד | כך נגררו ישראל וחמאס למלחמת 50 הימים
    דיווח: ארה"ב מקדמת הצעת החלטה לפירוז רצועת עזה
    לפיד: "מבצע צוק איתן חייב להוביל לתהליך מדיני"

    טוב לדעת (מקודם)

    מיוחד לתקופה: חבילות שחייבים להכיר לטלפון מהיר, איכותי ואמין

    לכתבה המלאה
    "איך מקבלים את הטלפון הזה פתאום, תוך כמה שעות אתה מנותק מהעולם". ברנס (צילום: קרן רש"י מייסדת רשת תיכוני "דרכא")

    בגני הילדים, הגננות יעסקו בזיהוי צרכי הילדים באמצעות תצפיות, ויסייעו לילדים בהבנת המצב ועיבוד רגשותיהם. במוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה, בטווח של עד שבעה קילומטרים מהרצועה, הונחו המורים לשים דגש מיוחד על היבטים אישיים לצד משפחתיים, הפרידה מהבית, והיעדר תחושת חוסן של הבית. כמו כן, גני הילדים יעסקו בטיפול בילדים אשר חזרו להרטיב בלילה.

    במוסדות החינוך שהיו בטווח הירי המרוחק יותר, עד 40 קילומטרים מרצועת עזה, בתי הספר יתמקדו יותר בפעילויות הפגה, קשב ואיתור צרכים רגשיים. שר החינוך, שי פירון, אמר בשבוע שעבר בטקס היערכות לשנת הלימודים כי "לא יינתנו למורים דף מסרים", מתוך חופש פעולה חינוכי שמוענק לצוות החינוכי במסגרת תכנית "למידה משמעותית" של משרדו.

    "אנסה להעביר להם את התחושות דרך המציאות"

    מלבד ההיבטים הטיפוליים בהם יתמקדו המורים והגננות, בין 165 אלף המורים במערכת החינוך בישראל, היו גם כאלה שגויסו ב"צו שמונה", והם מתכוונים לספר לתלמידיהם את הסיפורים מהשטח, ובכך לעורר דיון על הנושאים שהעסיקו את החברה הישראלית במהלך הלחימה, אך בניגוד להצהרות משרד החינוך כי בתי הספר יעסקו בנושא הגזענות עם חזרתם ללימודים, לא כולם מתכננים לדון בנושא.

    "אני מתכוון לדבר על ארבעה ערכים גבוהים בעיניי – גיוס לצה"ל, ערבות הדדית, מסירות, וערך החיים", אמר אהוד ברנס, בן 32, מורה למתמטיקה בתיכון הישיבתי "דרכא המתמיד" בקריית שמונה, מיסודה של קרן רש"י, שגויס לשירות מילואים באזור עוטף עזה. "אני אנסה להעביר להם את התחושות דרך המציאות, איך מקבלים את הטלפון הזה פתאום, תוך כמה שעות אתה מנותק מהעולם, מהחברים, הולך למקום בלי אמצעים, זרוק בשטח, והכל תחת מעטה של אי וודאות. זה מה שליווה אותנו כל השירות, שהמבצע התקדם מיום ליום ללא תכנון אסטרטגי".

    ברנס הוסיף כי בשלב מסוים במהלך 30 ימי המילואים שלו, הצוות שלו הועבר לגבול מצרים. "אני אתן להם רקע על דאעש, וכל ארגוני הטרור שמתמקמים בסיני" הוסיף, "הגבול גם מאוד ידוע בהברחות של סמים. פה, אני אכניס להם את אחוז הגיוס, אנשים שהגיעו בהמוניהם למילואים ואמרו 'אנחנו פה ואין דיון'. הערבות ההדדית הזאת היא מה שאפשרה לנו לצאת הביתה לכמה שעות בכמה סבבים במהלך הלחימה".

    "אתה ללא ספק נכנס לפרופורציה". קטיושה שנפלה סמוך לקריית שמונה, לפני כשנה (צילום: ג'יליס)

    ברנס מתכוון לדבר עם תלמידיו על ערך החיים, וכמה הוא שברירי בעתות מלחמה. "חשוב שידעו שההבדל בין חיים למוות הוא שבריר של שנייה", הסביר, "אני זוכר איך בחמש בבוקר קמנו בבהלה מירי פיצוצים לכל כיוון, והתברר לי שירו פצמ"רים על המוצב שלנו. בפעם אחרת 500 מטרים מאתנו נפל גראד. אתה פתאום מבין שאתה בשגרה של שמירה, אבל בכל רגע החיים יכולים להיכתש".

    לדבריו, "גם פה בקריית שמונה יש מנהרות ואת איום הטילים. אתה ללא ספק נכנס לפרופורציה ומבין שאם נחנו לא נעשה את הלחימה הזאת, אין מי שיעשה אותה. אני אמליץ לתלמידים להתגייס לצה"ל, מההיבט הפשוט שזאת המולדת שלנו ואנחנו לא עושים טובה לאף אחד".

    "אנסה לבער את חטא ההכללה". רועי עבדה (שלישי מימין למעלה) מלוד (צילום: באדיבות רשת תיכוני דרכא)

    במקביל, מתכוון ברנס לשוחח עם התלמידים על מה שעברו בתקופה הזאת, אולם את נושא "האחר הוא אני", ושיח על המגזר הערבי-ישראלי, אינו מתכוון להעלות "אם זה לא יעלה". לדבריו, "אולי אני אדבר על ההבחנה בין גורמי טרור לאנשים פשוטים שרק רוצים להביא את אוכל הביתה, ועל כך שתושבי עזה הם בני ערובה בידו של החמאס. אבל הבעיה היא לא התבטאות אחת או שתיים, אלא כל החינוך המעוות שלהם שגורם להם להסתכל עלינו בצורה לא נכונה".

    "העובדות יותר חשובות"

    גם רועי עבדה, מחנך כיתה י"ב בתיכון "דרכא מקסים לוי" בלוד, מיסודה של קרן רש"י, בית ספר חילוני, בו לומדים יחד ערבים ויהודים, גויס בצו 8 ושירת על גבול מצרים. הוא הסביר כי אינו מתכוון לדבר עם הכיתה על גילויי הגזענות ששטפו את הרחוב הישראלי בקיץ האחרון, למרות שבכיתתו לומדים תלמידים ערבים. "זה לא מעסיק את הכיתה", הסביר, "הם מכירים אחד את השני, יש קרבה וחיים משותפים".

    לדברי עבדה, "העובדות יותר חשובות לי, למשל אירועים שהיו בחדשות, כמה הגזמות הם שמעו. אני יודע שהם מאד מחוברים וניזונים מקבוצות 'ווטסאפ'. דו קיום קיים בכל הכיתות בבית הספר ובעיר הזו, אז מבחינתי אנסה רק לבער את חטא ההכללה, שחושבים ש'כולם אותו הדבר'".

    "בסך הכל, התלמידים הערבים שלי מאד מעורבים, מאד מרגישים שייכים וחלק מהמדינה", הוסיף, "גם בשבוע גדנ"ע, התלמידים הערבים יצאו ומאוד נהנו, למרות שאני לא בטוח שהמשפחות שלהם אהבו את הרעיון הזה". הוא מתכנן לשמוע מתלמידיו על החוויות שעברו. "נדבר על הדדיות, ערבות הדדית, כמו כל ההירתמות של העורף לטובת החיילים, חזקות שיצאו מהמבצע הזה כמו לקיחת אחריות", סיפר, "רבים מהתלמידים היו צריכים לתפקד כילדים גדולים בבית בגלל המלחמה".

    לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully