פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מות פלסטינית לאחר הפגנה בבילעין לא ייחקר פלילית

      בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות על פתיחת חקירה פלילית לבדיקת נסיבות מות ג'וואהר אבו רחמה, שלדברי הפלסטינים מתה משאיפת גז שירה צה"ל בהפגנה נגד גדר ההפרדה

      מאות השתתפו בהלוויית המפגינה מבילעין (רויטרס)
      הפלסטינים טוענים כי נהרגה משאיפת גז, בצה"ל טוענים כי מתה ממנת יתר של תרופות בבית החולים. ג'וואהר אבו רחמה (צילום: רויטרס)

      בג"ץ דחה את עתירת ארגון "יש דין" המבקשת להורות על פתיחת חקירת פלילית לבדיקת נסיבות מותה של ג'וואהר אבו רחמה בת ה-36, שנהרגה לאחר ששאפה גז מדמיע במסגרת הפגנה נגד הגדר בכפר הפלסטיני בילעין שבגדה בחודש דצמבר 2010. למרות שעד היום נסיבות מותה טרם הובהרו במלואן, קבע בג"ץ כי אין מקום להתערבות בהחלטת המשיב, הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), שהחליט בזמנו שלא לפתוח בחקירה פלילית של המשטרה הצבאית בנושא.

      האירוע אירע במהלך הפגנת יום שישי הקבועה בבילעין נגד תוואי גדר ההפרדה. על פי העדויות, ג'וואהר נכחה במהלך ההפגנה בכפר, אך לא באזור ההפגנה עצמו. במהלך ההפגנה ירו חיילי צה"ל רימוני גז רבים לעבר המפגינים, ועל פי תיאור הפלסטינים במקום, השימוש בהם היה גבוה מהרגיל ו"מילא את כל הכפר בגז". במהלך ההפגנה ג'וואהר החלה לסבול מקשיי נשימה לאחר ששאפה גז שנורה לאזור הבתים שבו שהתה. היא פונתה על ידי תושבי המקום לבית סמוך ולאחר מכן באמבולנס לבית החולים ברמאללה. פחות מיממה לאחר מכן נקבע מותה. בתחקיר שערכו בצה"ל כשבועיים לאחר האירוע, נטען כי אבו רחמה מתה כתוצאה ממנת יתר של תרופות שניתנה לה בבית החולים, ולא כתוצאה משאיפת גז, כפי שטענו הפלסטינים.

      זהו לא המקרה הראשון מסוגו במשפחת אבו רחמה. בחודש אפריל 2009 מצא את מותו באסם אבו רחמה, בן 30, אחיה של ג'וואהר, במהלך הפגנה דומה בכפר, לאחר שרימון גז פגע בחזהו. גם במקרה זה סירב הפרקליט הצבאי לפתוח בחקירה פלילית ורק לאחר ערעור על החלטתו נפתחה חקירה. בחודש ספטמבר האחרון נסגר התיק בשל "חוסר ראיות". ביולי האחרון הוגש ערר על ההחלטה כיוון שקיימות, לדברי ארגון "יש דין", ראיות בתיק, בהן כמה סרטוני וידאו המתעדים את הפגיעה בו, טרם התקבלה החלטה בערר הנוכחי.

      עוד בוואלה! חדשות:
      הערכה בצה"ל: צבא סוריה יתקוף המורדים בגבול כבר הלילה
      שרה נתניהו: ”כל הרע התחיל בהתנתקות”
      משעל: יצרנו בעזה מאזן אימה בינינו לבין ישראל

      הלוויתה של ג'וואהר אבו רחמה שנפגעה בהפגנה סמוך לבלעין משאיפת גז מדמיע (רויטרס)
      הלווייתה של אבו רחמה, ינואר 2011 (צילום: רויטרס)

      בא כוחם של העותרים, עו"ד מיכאל ספרד, פנה בזמנו אל הפרקליטות הצבאית כמה פעמים בנוגע לפתיחת חקירת מצ"ח לבירור נסיבות מותה של ג'וואהר, אך נענה בסירוב. תשובת הפרקליטות הצבאית הייתה כי נעשה תחקיר אירוע ביחידה ואין צורך בחקירה פלילית. עוד נכתב בתשובה: "אין קשר סיבתי בין האירוע לבין מותה של המנוחה". לאחר מספר פניות נוספות בנושא החליט הפרקליט הצבאי הראשי, לאחר חצי שנה מהאירוע, שלא לפתוח בחקירה, בטענה שהתחקיר המבצעי לא העלה חשד לביצועה של עבירה פלילית, המצדיק מעורבות של מצ"ח.

      לאור החלטת הפרקליט הוגשה עתירה בחודש אוגוסט 2011, ובה התבקש בג"ץ לנפק צו על תנאי לפצ"ר, המורה לו לנמק את החלטתו. בעתירה נכתב בין השאר כי החלטת הפרקליט הצבאי הראשי לא להורות על חקירת מצ"ח היא "בלתי סבירה באורח קיצוני", וכיוון שנסיבות מותה של ג'וואהר אינן ברורות, חובה על המשיב הן מכוח המשפט הישראלי והן מכוח המשפט הבינלאומי לחקור את מותה. עוד נכתב בעתירה כי החלטת הצבא תמוהה כיוון שכמה שבועות לאחר מותה של אבו רחמה, שינה היועץ המשפטי לממשלה את הנהלים וקבע כי כל מקרה מוות של פלסטיני בעת פעילות צה"ל מחייב פתיחת חקירה של מצ"ח. רק משום שמותה אירע שבועות ספורות לפני שינוי הנהלים נוהל זה אינו חל על מקרה מותה של אבו רחמה.

      הלוויתה של אבו רחמה המפגינה שנהרגה מגז מדמיע בבילעין (יח"צ , אקטיבסטילס)
      הלווייתה של אבו רחמה, ינואר 2011 (צילום: אקטיבסטילס)

      שופטי בג"ץ קבעו כי לא היה שיתוף פעולה מצד הגורמים הפלסטינים בתחקיר, ואף העותרים לא הצליחו להשיג מסמכים רפואיים נוספים שישפכו אור על נסיבות מותה של ג'ווארה. בנוגע לשינוי המדיניות של חקירת צה"ל בנוגע למקרי מוות של פלסטינים בעת פעילות צה"ל, כתבו השופטים כי תמיד יש צורך לקבוע קו ממנו הנוהל החדש נכנס לתוקף ואין אפשרות לפתוח את כל התיקים שקדמו למועד שינוי הנוהל בנושא.

      "צה"ל ומדינת ישראל לא מעוניינים לחקור הפרת זכויות אדם"

      בארגון "יש דין" מותחים ביקורת על פסק הדין, במסגרתו בג"ץ נמנע מלבחון את מדיניות החקירות של צה"ל ואינו מתערב בהחלטת הפצ"ר. בארגון הדגישו כי העתירה דרשה "אך ורק את פתיחת החקירה במקרה חמור זה, כאמצעי המינימלי להשגת צדק". לדברי הארגון, "בג"ץ נימק החלטתו זו בטענה שועדת טירקל הציעה פתרון לכשלי מדיניות החקירות של צה"ל, אך נכון להיום, המלצות אלה כלל אינן מיושמות". עוד נאמר כי ההחלטה "מהווה חיזוק משמעותי למדיניות ה'אין חקירות' של צה"ל, בדמות סירוב בג"ץ להתערב במדיניות זו".

      עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של "יש דין", הגיב גם הוא לפסק הדין, ואמר: "אישה צעירה שנכחה בסביבת הפגנה אזרחית בלתי חמושה אושפזה בשל שאיפת כמויות גדולות של גז מדמיע ומתה. הסירוב של מערכת המשפט הישראלית, על כל שלוחותיה, לעשות את המינימום הנדרש ולחקור את האירוע הקשה מלמד שצה"ל ומדינת ישראל אינם מעוניינים לחקור הפרות של זכויות אדם. הדבר גם משליך על תום הלב של הטענה הישראלית כי המדינה יכולה לחקור בעצמה את אירועי המבצע הצבאי האחרון".

      לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com

      (עדכון ראשון: 22:28)