פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רועי נהרג בעזה, קרוב משפחתו נפצע קשה מפצמ"ר

      גדי ירקוני, רכז המשק בקיבוץ נירים, איבד אתמול את שתי רגליו בפיצוץ פצמ"ר בקיבוץ נירים – חודש בלבד לאחר שקרוב משפחתו, סגן רועי פלס, נהרג בעזה. "הוא חזק, ייצא מזה במהרה"

      גידי ירקוני שנפצע מפצמ"ר בעוטף עזה, אוגוסט 2014 (מערכת וואלה! NEWS)
      איבד את רגליו כשיצא לתקן את החשמל והתקשורת ביישוב. גדי ירקוני

      ביום ראשון ציינה משפחת פלס שלושים יום לנפילתו של סגן רועי פלס, שנהרג במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. עתה המשפחה מתמודדת עם פגיעה נוספת: הפצמ"ר שהתפוצץ ביום שלישי ביישוב במועצת אשכול פצע באורח קשה את גדי ירקוני, קרוב משפחתו של פלס.

      מבצע "צוק איתן" - כותרות נוספות:
      בדרום מתנגדים לחדש הלימודים: "חוסר אמון ענק"
      לילה שקט אחרי כ-5,000 רקטות: "ישנו כמו שאר הלילות"
      חגיגות הפסקת האש של חמאס יסתיימו באותו הסגר

      זאב עציון ושחר מלמד שנהרגו מפגיעת פצמ"ר בקיבוץ נירים. 26 באוגוסט 2014 (באדיבות המשפחה)
      מתו זמן קצר לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש. עציון ומלמד (צילום: באדיבות המשפחה)

      ירקוני, בן 47, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא בן דוד של אמו של רועי פלס ומרכז המשק בקיבוץ נירים. בעת הנפילה הוא שהה סמוך לרבש"צ זאב עציון וחבר הקיבוץ שחר מלמד, שנהרגו באירוע. "ביומיים האחרונים היו מטחים מאוד כבדים אל עבר יישובי עוטף עזה, שממש כתשו את הקיבוץ. החשמל והתקשורת נפלו ביום שלישי כתוצאה מהירי הכבד. שחר יצא ביחד עם זאב ושחר לטפל בתקלה, וזה מה שהוביל בסופו של דבר למותם ולפציעתו של גדי", סיפרה חבצלת יהל, בת דודתו של ירקוני.

      באחרונה שלח ירקוני את ילדיו לצפון הארץ כדי שיתרחקו מהמטחים הכבדים שנורו לעבר יישובי עוטף עזה. למרות שנפצע מרסיסי פצמ"ר ואיבד את שתי רגליו, במשפחה שומרים על אופטימיות. "אימא שלי התקשרה אליי ואמרה לי: 'רוצי לסורוקה עכשיו, גדי נפצע קשה בנפילת פצמ"ר'. ביום ראשון ציינו שלושים לנפילתו של רועי, ועכשיו עוד פגיעה במבצע 'צוק איתן'. אני בטוחה שהוא יצא מזה במהרה, המשפחה מאוד חזקה ותומכת. הם כמובן גם כואבים על אובדן שני החברים. לבית החולים הגיעו חברים רבים שסיפרו על האופי החזק של גדי. הוא נותר בהכרה באירוע. נתנו לו חמצן, אבל היה במקום רק בלון חמצן אחד וגדי אמר לחבר שלו: 'תיתן את זה לשחר, אני אסתדר', וזאת למרות שהיה במצב מאוד קשה ורגליו מרוטשות", אמרה יהל.

      בתחילת השבוע נערך הטקס הצבאי של סגן רועי פלס, במלאות שלושים יום למותו. אל הטקס הגיעו בני משפחה, חברים, חבריו מהיחידה הצבאית בנח"ל וממכינת מיצר. במהלך הטקס ספדה לו סבתו: "את הנאום לפני חודש לכבודי נשאת בשם 13 נכדיי ופתחת אותו במילים 'לא היינו ערוכים'. ובכן, רועי היקר, נראה כי אנחנו היינו ערוכים עוד הרבה פחות למה שאירע רק ימים ספורים לאחר מכן. דיברת על ובשם בני הדודים שלך, ציינת את ראשי השבטים, הרשג"דים, הש"שנים (מתנדבים בשנת שירות לפני הצבא – ד"י) והסטודנטים. סיפרת על הזאטוטים שעומדים לגדול. אמרת כי על כולם להיות אנשים פעילים, אנשים שרוצים להוביל. לא ידעת שיעבור רק חודש, ומתוך ההלם שבנפילתך בקרב, בבת אחת כולם יתבגרו ויגלו לכולנו את אותן תכונות נפלאות הטמונות בהם".

      יהל הוסיפה על צירוף המקרים המצער עם מותו של רועי. "כולם ידעו שיש לו משפחה בנירים, ובעצם שירותו הוא מרגיש שהוא שומר עליהם. כעת, מי שמאבטח את הקיבוץ הם חיילים מהנח"ל בו רועי שירת. בשלושים, כשסיפרו לנו החיילים שהם הולכים לאבטח את נירים, קישרנו בינם לבין אבא של גדי, שהציע להם סיוע ככל שיבקשו", אמרה. על אף התקופה הקשה, יהל אמרה שהמשפחה תדע להתגבר על כך. "אמנם רק קמנו מהשלושים, אבל אנחנו משפחה חזקה ואופטימית שיודעת להתמודד עם משברים. המשימה כעת היא לחזק את המשפחה שנמצאת בבית החולים, ולסייע ככל האפשר".

      לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com

      (עדכון ראשון: 23:11)