"לא יצירתי, לא נועז ולא סוס דוהר", אלה היו רק חלק מההתבטאויות שנשמעו בקרב חלק משרי הקבינט נגד הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ. אחרים אפילו ביקרו אותו על ה"ציונים" שחילק לשרי הקבינט בזמן המבצע. חבריו של גנץ אולם אמרו שהוא "לא נקמן", אך ברור שביקורת פומבית נגד הרמטכ"ל בזמן מלחמה היא לא רק פוגענית ברמה האישית, אלא מחבלת בתדמיתו של הצבא כולו.
עוד על סיום מבצע "צוק איתן"
הניה יצא מהבונקר: "עזה ניצחה, ומכינה דרך לירושלים"
היום שאחרי: יוזמה מדינית - או בידוד
אלפי רקטות ומאות יירוטים: סיכום צוק איתן
כבר לפני שלושה שבועות זכה גנץ לביקורת אחרי "נאום הכלניות" שנשא, ועל כך שנתן אור ירוק לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם אחרי יציאת צה"ל מהרצועה. לטובתו התייצבו חלק מחברי הקבינט, ואפילו נתניהו עצמו. שרת המשפטים וחברת הקבינט ציפי לבני אמרה בבירור כי נעשה עוול לרמטכ"ל.
גם דן חלוץ, הרמטכ"ל בזמן במלחמת לבנון השנייה, ספג אז ביקורת מפוליטיקאים על חלקו בניהול האופרציה (אף שבדיעבד הגבול שקט מאז), ובמבצע "עופרת יצוקה" התנהל ויכוח תקשורתי על היחסים שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. הרמטכ"ל והמטכ"ל אינם חסינים מביקורת. חלקה לעתים מוצדק. טענות נגדם צריכות להיבדק כדי להיערך טוב יותר למערכות הבאות. זו גם חובתו של הציבור לדעת אם המערכת מתנהלת בצורה תקינה, והאם הליך קבלת ההחלטות אינו מוטה.
ביקורת וחופש ביטוי הם חלק בלתי נפרד מנשמת אפה של דמוקרטיה, אך במקרים מסוימים, כשאלה נעשים ללא תכלית משמעותית, וכשיש בזה כדי לגרום נזק יותר מאשר תועלת - ראוי שהם יישארו ברמה מסווגת, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשרים. בזמן מלחמה מוטב שהדרג המדיני יאחד את השורות ויסייע למערכת לפעול ולא לסדוק אותה.
התנהלות הרמטכ"ל היא קריטית בזמן לחימה, וכך גם יחסי הגומלין בינו לבין הדרג המדיני. אז למה יצא קצפם של חלק מחברי הקבינט נגד הרמטכ"ל גנץ עד כדי שהדליפו ביקורת ופרטים מישיבות הקבינט? נדמה שהסיבה לכך הייתה הדיון על "האם ללכת עד הסוף?". כשפוליטיקאי מציע "לכבוש את עזה" או "למוטט את חמאס", מישהו צריך לתרגם את זה למשמעויות רחבות, והמישהו הזה הוא הרמטכ"ל.
כושר ספיגה
כיבוש אינו רק פעולה צבאית, יש לכך השלכות בתחום המדיני, המשפטי, הציבורי הכלכלי ועוד. הרמטכ"ל לא מציג רק את ההשפעות, אלא גם מביע דעה. הוא יכול להציג חלופות, אך הוא חייב לנמק את ההשלכות - ואם הוא נהג כך, ותרם משמעותית לדיון מקצועי ועמוק בקבינט, התנהגותו הייתה ראויה. לכן, לא היה סביר שהשרים יגלגלו עליו את האחריות, במיוחד כאילו האחריות לנעשה מוטלת עליו. שרת המשפטים לבני אמרה לוואלה! חדשות כי מה שהקבינט ביקש מצה"ל, הוא קיבל.
חבריו של הרמטכ"ל יצאו מגדרם, כשראו את הביקורת נגדו בכלי התקשורת. חלקם שקלו למתוח ביקורת פומבית נגד חברי הקבינט, אך בחרו שלא לעשות כן כי מבחינתם תהיה זו חריגה מאופיו של החבר, החייל מספר אחד. חלקם סיפרו כי להערכתם הרמטכ"ל נפגע מאוד מההתנהלות של חברי הקבינט, בדגש על כך שהם נאמרו במהלך לחימה ובזמן שצה"ל קובר לוחמים.
"יש לו כושר ספיגה מדהים", סיפר האלוף במיל' ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים במטכ"ל ואחד מחבריו הקרובים של גנץ, "אבל בסופו של דבר הוא אדם. הוא לקח על עצמו אחריות כבדה, ואף אדם לא יכול להישאר אדיש מול התנהגות כזו. אני חושב שאין ספק שהוא נפגע, אבל הוא לא יראה את זה. הוא לא נקמן. הוא היה ויהיה ממלכתי. אין הרבה אנשים כמוהו. מה שכן, הוא יותר גדול מהאנשים שביקרו אותו".
בקרוב תחל המערכה הנוספת, במסגרת "היום שאחרי", ואין ספק שגם הרמטכ"ל יעמוד במרכזה - אך מן הראוי להבא, שהפוליטיקאים יימנעו מפוליטיקה קטנה.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com