תחקיר: הזרוע הישראלית של תעשיית הסחר באברים

כשאופירה דורין בת ה-36 נכנסה לפני שנתיים לרשימת ההשתלות בשל מחלת כליות קשה שאובחנה אצלה, הייאוש לא הרפה ידיה מהשאיפה להשיג כליה כדי להשיב עצמה את האפשרות לחיות כראוי. רק 15% מהאוכלוסייה בישראל חתומה על כרטיס אד"י לתרומת איברים. צביון המדינה הדתי, מרחיק אזרחים רבים מחתימה על הכרטיס, ומביא את הזקוקים לאיברים האלה להיכנס לשוק הסחר באיברים ולרכוש משם כליה. כך מצאה עצמה אופירה מחפשת אחר "סוכן איברים", שיעזור לה לקנות את הכליה הנחוצה לה. את התחקיר על סיפורה של אופירה, פירסם היום (ראשון) ה"ניו יורק טיימס".

למצוא סוכן שעוסק בסחר באיברים נשמע כמו עניין לא פשוט, אך אמה של אופירה החלה לגשש בסביבות בתי חולים ובמהרה המשפחה הגיעה לשלושה שמות: אביגד סנדלר, בוריס וולפמן ויעקב דיין. במהלך התחקיר של ה"טיימס", עלה כי השלושה הם מפעילים מרכזיים בשוק המחתרתי של סחר בכליות בישראל ואף בעולם. במשך שנים, הם קיבלו סכומי עתק עבור חיבור בין תורמים לבין חולים ברחבי העולם, אך לטענתם חלקם בהשתלה הוא עקיף בלבד ופעילותם היא חוקית לחלוטין.

עוד חדשות מהעולם:
שוד בפריז: כסף ומסמכים רגישים נגנבו מנסיך סעודי
הצעיר השחור מסנט לואיס נורה 6 פעמים לפחות
עשרות חולי אבולה נמלטו ממרפאה שנבזזה בליבריה


"אם מישהו צריך השתלת איבר, הוא יעשה כל שביכולתו להשיג זאת", אמר מאיר ברודר, יועץ משפטי בכיר, למשרד הבריאות. אותו התסכול, הוא מה שהביא את אופירה ביחד עם בני אדם נוספים שהזדקקו להשתלת איברים, אל קוסטה ריקה הרחוקה בין השנים 2012-2009. במסגרת התחקיר, ה"טיימס" עלה על רשת מחתרתית של סחר באיברים, אשר נפרשת בין הכפרים הנידחים בקוסטה ריקה – אל רמת גן הקטנה והאורבנית בישראל.

משפחתה של אופירה החלה לעבוד עם אביגד סנדלר, שדרש מהם לשלוח ללקוח שלו בסרי לנקה 200 אלף דולר במזומן, לדבריה. חבריה לעבודה ערכו ערב התרמה על מנת לעזור לה לגייס את הסכום, ומשפחתה משכנה את הבית כדי לשלם את השאר. כשאמה של דורין הלכה להחליף את הדולרים לשקלים, חלפן הכספים אמר לה כי הוא מכיר מישהו ששילם פחות מכך עבור השתלת איברים, והפנה אותה לבוריס וולפמן, שדרש ממנה 150 אלף דולר.

לדאבונם של משפחת דורין, העיתוי היה בעייתי: יום לאחר ההצעה של וולפמן, משטרת ישראל עצרה אותו ואת סנדלר יחד עם כמה נוספים בחשד לסחר באיברים לא קשר למקרה של אופירה. עם זאת, לא עבר זמן רק עד שהגיעה אופירה אל יעקב דיין. בעת ששוחחה עם לקוח שלה בעבודה, הוא סיפר לה על השתלת איברים שעבר אביו בטורקיה חמש שנים קודם לכן, בסיועו של דיין.

דיין דרש 175 אלף דולר עבור הטיסה לקוסטה ריקה. לדבריה של אופירה, הוא לא ציין כי במסגרת התשלום כלולה גם הכליה עצמה. "זה היה מובן מאליו", שחזרה אופירה ל"טיימס". "התשלום היה להכל, כולל האיבר המושתל". לדבריה, חלק מהכסף הועבר לבית החולים בסן חוזה, 18,500 דולר הועברו לד"ר מורה אשר פיקח על השתלת הכליה, ששילם לאדם מובטל בן 37 עבור הכליה שלו. זאת, לפי מסמך משפטי מקוסטה ריקה.

היא סיפרה כי בשלב זה היו לה ספקות בדבר החוקיות של מעשיו של דיין, אך הרגישה שלא נותרה לא ברירה. "המצב שלי היה קריטי", סיפרה. "לא הרגשתי טוב והמצב שלי הידרדר. גם אם הייתי יודעת שזה לא חוקי, אני לא חושבת שהייתי משנה דבר. אמנם האנשים האלה חמדנים, אבל הם מצילים חיים".

הרצון להרוויח כסף מסחר באיברים לא עניין רק את התורמים בקוסטה ריקה, אלא גם את הרופאים אשר מרוויחים על כל השתלה בנפרד. ד"ר מורה, שטיפל במקרה של אופירה, הוא דמות מרכזית ברשת הסחר בין ישראל לבין קוסטה ריקה ומשתף הפעולה הבלעדי של דיין, לפי התחקיר. עם פניית העיתון לדיין, הוא אמר כי הוא אמנם מכיר את הרופא אך לא שלח מטופלים לקוסטה ריקה. "אנחנו עוזרים לאנשים, אבל אני לא רוצה לדבר על זה", אמר.

הראשונה שחשדה שמשהו מתנהל לא כשורה, הייתה אחות בבית החולים שבו עבד ד"ר מורה בשנת 2012. היא שמה לב כי הוא התבצע שימוש בציוד המנתחים עבור ניתוח השתלה שהתקיים בבית חולים אחר. לאחר חצי שנה, רופא מארצות הברית חשד גם הוא בסחר באיברים לאחר שהגיע אליו מטופל ישראלי במצב לא טוב, אחרי שקיבל טיפול בקוסטה ריקה. לבסוף, התעורר החשד גם בקוסטה ריקה לאחר שזוג צעיר נחת בישראל והתרגשותו משכה את תשומת לבם של השוטרים בנתב"ג. לאחר שנפגשו עם שגריר קוסטה ריקה בישראל, הם הודו שהגיעו לתרום את כלייתה של האישה, וכי ד"ר מורה שלח אותם. הזוג שב לביתם לאחר מכן – מבלי לתרום את הכליה.

בחודש אפריל, מנהל בית החולים שבו עבד ד"ר מורה הודיע לו כי הוא לא מאשר לו לערוך השתלה נוספת. ד"ר מורה קיבל את החדשות ברוגע, אך המנהל קיבל בהקדם ביקור בביתו מ"דמיאן" – ישראלי ששמו עדי וולדלן, בן 30 עם עבר פלילי, שהשתמש בשם הבדוי. לדבריו, הוא דחף אותו ואמר לו כי החולה שזקוק להשתלה נמצא במצב קשה ביותר וחייב לקבל אותה.

"הוא מתפרנס ממכירת איברים, וזה חוקי כי האנשים 'חותמים על מסמכים כלשהם'", סיפר מכר של וולדלן שהפך לשותף עסקי שלו. עדי וולדלן סיפר לו על שאיפותיו להקים סוכנות נסיעות שמיועדת להשתלות, וכי הוא נזקק לשותף. ואכן, בנובמבר 2012 הוקמה חברת "D&B פתרונות רפואיים". בתחילה, המכר כלל לא ידע במה מדובר, אך כשגילה במה מדובר נבהל. "הוא אמר לי שאני פחדן", סיפר. "אך אמרתי לו שכעורך דין אני רשאי לבחור מה יהיו הסיכונים שלי".

בתחקיר הטיימס התברר כי עדי הוא מכר ותיק של בוריס, "סוכן האיברים", עוד מכשהיו נערים והיו באותה התכנית לשיקום נוער עבריין. במסגרת התחקיר הודה בוריס כי הוא מכיר את עדי אבל לא היה בקשר עסקי איתו כלל, וכי "הוא פעל לבד לחלוטין".

בחודש יוני 2013, משטרת קוסטה ריקה פשטה על בית חולים שבו עבד ד"ר מורה באותם ימים, ועצרה אותו בעודו לובש את חלוק הרופאים שלו. הוא נכלא לארבעה חודשים ושילם קנס של 180 אלף דולר. גיל הפרישה שלו קרוב, והוא לא שב לעבוד מאז. חבר קרוב שלו שביקר אותו בכלא, סיפר כי אמר לו ש"עשה זאת כדי להציל חיים. זאת הסיבה היחידה". הוא הוסיף: "הוא איבד דברים רבים: כסף, מטופלים, מעמד. הוא לעולם לא יוכל לשוב". בעקבות מעצרו של ד"ר מורה, נעצרו רופאים נוספים שעתידים לעמוד לדין החודש והחוק להשתלות איברים בקוסטה ריקה הפך נוקשה יותר.

בישראל סירבו להגיב על הסטטוס של חקירה נגד דיין, ואין אישומים נגד אביגד או בוריס אך החקירה בעניינים ממשיכה להתנהל בימים אלה. בחודש אפריל נעצר אחד מעוזריו של בוריס, ומהמשטרה נמסר ל"טיימס" כי לפי שעה בוריס הוא חשוד מרכזי אך "הוא בחו"ל, וככל הנראה אינו מתכוון לחזור".