פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קצין בכיר: "יש לנו מספיק מיירטים להמשך המערכה"

      הקצין מחיל האוויר סיפר כי "כיפת ברזל" רשמה 90% הצלחה לעומת 84% במבצע הקודם וכי נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית ביירוט פצמ"רים. לדבריו, המערכת התמודדה עם מטחים גדולים במיוחד

      שלוש רקטות יורטו בשמי גוש דן (מערכת וואלה! NEWS , יוסי אליאס)
      יירוט בשמי גוש דן בחודש שעבר (צילום: יוסי אליאס)

      שעות בודדות לפני סיומה של הפסקת האש הזמנית, אומר קצין בכיר בחיל האוויר לוואלה! חדשות כי למרות החשש להמשך הלחימה, "יש לנו מספיק מיירטים להמשך המערכה, אם תבוא". הקצין הבכיר אמר כי "כיפת ברזל" רשמה 90 אחוזי הצלחה לעומת 84% במבצע "עמוד ענן". עם זאת, למעלה מ-100 רקטות נפלו בשטחים בנויים, בעיקר בגלל מערכות שליטה ובקרה, מכ"ם וכו'.

      מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
      צה”ל מנייד כוחות לרצועת עזה, יתכן גיוס מילואים
      מחווה בגרמניה לנופלים בעזה: ”הבנים שלא ישובו”
      בכיר במערך ההנדסה ברצועה נהרג כשניסה לנטרל נפל

      מפקד סוללת כיפת ברזל: "החלטות של לוחמים הצילו חיים" (טל אנגלנדר)
      שיגור במערכת "כיפת ברזל" (צילום: טל אנגלנדר)

      בהתייחסו לרקטה שלא יורטה מעל יהוד ופגעה בבית, הסביר הקצין הבכיר כי באירוע נלקחו בחשבון שיקלוי בטיחות בשל תנועת כלי טיס באזור ולכן הוחלט לא ליירט. היעדים הרגישים אליהם כוונו הרקטות כללו את בסיסי חיל האוויר, נמל התעופה בן גוריון וירושלים.

      מערך ההגנה האווירי של צה"ל הפעיל במהלך מבצע "צוק איתן" תשע סוללות של מערכת כיפת ברזל, כשהאחרונה בהן התקבלה תוך כדי המבצע. את הסוללה העשירית של כיפת ברזל יקלוט צה"ל בשנת 2015. שלוש סוללות אוישו על ידי חיילי מילואים והשאר על ידי כוחות הסדיר. במהלך המבצע שוגרו לעבר ישראל 3,500 רקטות מתוכן 250 רקטות למרחק של יותר מ-45 ק"מ. 60 רקטות שוגרו לעבר גוש דן וצפונה משם, כמו גם לעבר ירושלים.

      זירת נפילת הרקטה ביהוד, יולי 2014 (דרור עינב)
      בחשבון שיקול של אפשרות פגיעה בכלי טיס כמו מטוס נוסעים ולכן הוחלט לא ליירט. פגיעת הרקטה ביהוד (צילום: דרור עינב)

      גם כאלף פצצות מרגמה שוגרו לעבר ישראל, מהן הצליחה מערכת כיפת ברזל ליירט לפחות עשר רקטות. לא מדובר בפעם הראשונה שמצליחה המערכת ליירט פצמ"רים - היו אירועים דומים במהלך מבצע "עמוד ענן", אך בהחלט נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית ביירוטם.

      לדבריו, נעשים מאמצים טכנולוגיים לשיפור מערכות ההתרעה מפני נפילות, בדגש על רקטות בעלות טווח קצר ופצמ"רים. הקצין הבכיר העריך שקיימת אפשרות להתריע לאוכלוסייה ולחיילים בשטחי כינוס מפני נפילות פצמ"רים 10 שניות לפני כן. "אין היום יכולת ליירוט פצמ"רים קצרי טווח. בדקנו 18 הצעות שונות בשנים האחרונות", אמר הקצין הבכיר והוסיף לסיכום, "אנחנו ערים לניסיונות להחדיר לישראל מצנחים. אין מאה אחוז, אבל אנחנו ערוכים גם לזה משנות השמונים".

      שריפה במועצה האזורית אשכול בעקבות נפילת פצמ"ר, יולי 2014 (יח"צ , דוברות כיבוי אש)
      נעשים מאמצים טכנולוגיים לשיפור מערכות ההתרעה מפני נפילות, בדגש על רקטות בעלות טווח קצר ופצמ"רים. שריפה שפרצה לאחר נפילת פצמ"ר במועצה האזורית אשכול (צילום :דוברות כיבוי אש)

      סוללות פטריוט הפילו שני כלי טיס לא מאוישים וההערכה היא שחמאס שיגר לישראל שני מזל"טים בעלי יכולת צילום ויכולת נשיאת חומר נפץ. הקצין הבכיר הוסיף כי ביירוט פצמ"ר יש שתיים-שלוש שניות של מעוף ועוד שתיים-שלוש שניות עד לקבלת ההחלטה ליירט.

      במהלך המבצע התמודדה סוללת כיפת עם מטח של מספר רב של רקטות ששוגרו בו זמנית. לדברי הקצין, המערכת יודעת להתמודד עם מספר גדול יותר של רקטות המשוגרות במקביל. על טיב ההתרעות אמר הקצין הבכיר כי המערכות אמינות ברמת דיוק של 99%. במקרים בהם תושבי צפון תל אביב שמעו על יירוטים ופיצוץ ולא קיבלו התרעה, הסביר, הרקטה לא הייתה מיועדת ליפול באזור זה, אלא צפונה משם.