שיקום עזה יחד עם יישובי העוטף

מאז החלו המגעים על הפסקת אש בקבועה בין ישראל לחמאס, ה"בון-טון" בעולם וגם במדינת ישראל הוא כי במקביל להסדרים שיבטיחו שקט לתושבי ישראל, יש לגייס את מדינות העולם כדי לממן את שיקומה של רצועת עזה שספגה נזקים קשים בתשתיות, בעסקים ובבתי מגורים. ארגונים בינלאומיים שונים תבעו מארצות הברית, האיחוד האירופי, נורבגיה ומדינות ערב לפתוח את כיסיהם ולממן את הבנייה המחודשת של שכונות שונות ברחבי הרצועה שנפגעו קשות במהלך ימי מלחמת עזה – ישראל.

מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

כרגיל, מדינות אירופה מגלות נכונות ונדיבות רבה. מדינות ערב, למרות עושרן, נדיבות פחות. גם הדוברים הישראלים, ברובם המכריע, מביעים דעתם המצדדת, ובצדק, במהלכים אלו שמתחייבים נוכח הפגיעה הקשה במרקם החיים האזרחי הפלסטיני בעזה.

שיקומה של עזה הוא תנאי הכרחי לחזרתם למקומות מגוריהם של עשרות אלפי עזתים שנמלטו נוכח חילופי האש המסיביים בין ישראל לכוחות החמושים הפלסטינים. אלו זקוקים לקורת גג, לתשתיות של מים, חשמל וכבישים, והחזרתם לכשרות של מקומות התעסוקה שלהם. גישה הומניסטית זו של הקהילה הבינלאומית וממשלת ישראל ראויה לברכות ולציון לשבח, אבל היא חסרה.

מאז תחילתה של הפסקת האש, שוחחתי עם רבים מחבריי בקיבוצים ובמושבים צמודי הגדר עם הרצועה. גם שם מצאתי מאות (אם לא יותר) תושבים שעזבו את בתיהם נוכח ההפגזות. גם שם שמעתי על בתים שנפגעו. גם שם תשתיות נהרסו. גם שם מקומות תעסוקה הלכו לאיבוד, רפתות נפגעו ופרות מתו. לולי תרנגולות נהרסו ומטילות ופטמים מתו. זאת ועוד, שטחים מעובדים נחרשו על ידי שרשראות טנקים ויבול חקלאי ירד לטמיון. צינורות מים וקווי חשמל התפוצצו ונותקו. מפעלי תעשייה עלו באש ובחלקם הושבתו לזמן ארוך. הפגיעה קשה. הנזק עצום. יכולת ההשתכרות העתידית נפגעה קשות. מדובר בנזק ישיר של כ-400 מיליון שקלים בישובים החקלאיים צמודי הגדר ובאלו המרוחקים עד ארבעה קילומטרים ממנה.

אמנם ישראל מיעטה להציג פגיעה בישובים, כנראה כדי לשמור על המורל הלאומי - ניסיון מטופש וחסר תועלת שרק גרם לעיוות התמונה הבינלאומית של המערכה, אך המציאות אינה פשוטה. הגישה ההומניסטית המשקמת של אומות העולם חייבת, לדעתי, לכלול גם את הישובים בעוטף עזה. בית הרוס בקיבוץ כפר עזה זקוק לבנייה מחדש כמו בית הרוס בחאן יונס. רפת מופגזת בנחל עוז צריכה שיקום כמו דיר כבשים בדיר אל באלח. צינור מים מופצץ בניר-עם דורש החלפה כמו זה שבשג'אעיה, וכביש שנהרס בנתיב העשרה זקוק לסלילה מחדש כמו הכביש בג'בליה.

לשמחתנו, הנתונים שונים. ההרס בצד הישראלי קטן פי כמה. אך הרס הוא הרס ויש לשקמו. אין ספק כי יבוא יום בו תכונס ועידה בינלאומית לשיקום עזה. ועידת זו תחטא לשליחותה אם לא תיקח בחשבון גם את יישובי עוטף עזה הישראלים. אלפי התושבים שחיו באזורים אלו זכאים לחזור לשגרת חייהם כמו מקביליהם מעבר לגבול. לעולם הומני שדואג לאזרחים נפגעי מלחמה אסור להפלות בין קורבן לקורבן, והמשאבים הנדרשים כדי לשקם יישובים ישראלים הוא מטלה שהקהילה הבינלאומית חייבת לקחת בחשבון.

מחובתה של ממשלת ישראל ספק ביטחון לתושבים אלו, כמו לשאר אזרחי ישראל. ביטחון אישי וביטחון לאומי. זה חוזה בלתי כתוב בין כל אזרח במדינה דמוקרטית לבין ממשלתו. שיקום של אחרי המלחמה הוא אמנם אחריות הממשלה, אך אסור לקהילה הבינלאומית לשאת פנים וחובתה המוסרית היא לדאוג לגור מנחל עוז כשם שהיא דואגת לאחמד משג'אעיה.

הכותב הוא יועץ לאסטרטגיה מדינית ופוליטית ושימש כיועצו האסטרטגי של הנשיא לשעבר שמעון פרס

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד