וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אין פשרה כי שני הצדדים מנצחים

פרופ' עוזי רבי וד"ר הראל חורב

10.8.2014 / 10:33

העמידה האיתנה, הכאב שגרם לישראל והשבת המצור על עזה לתודעת העולם מעניקים לחמאס תחושת ניצחון. מנגד, גם ישראל מרגישה שידה העליונה לאחר נטרול המנהרות והרקטות

עם התקדמותו האטית של מבצע "צוק איתן" לקראת סיום, עולה שוב השאלה מי ינצח במערכה. עד מלחמת לבנון השנייה לא העסיקה שאלה זו את הציבור הישראלי באופן שהיא מעסיקה אותו כיום. ניצחונותיה הצבאיים של ישראל היו ברורים גם במערכות קשות כמלחמת יום הכיפורים, אף שתמיד נשאו מחיר יקר. ואף על פי כן, ממלחמת לבנון השנייה ב-2006 ועד "צוק איתן" עולה השאלה הזו שוב ושוב, ולא בכדי. הסיבה לכך היא שהצדדים עונים לשאלת הניצחון בהתבסס על מערכת מושגים והישגים מדיניים שונה בתכלית.

אופי לחימת הגרילה והטרור של ארגוני "ההתנגדות" – חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי – מקשה על הכרעתם במושגים צבאיים קונבנציונליים (כיבוש טריטוריה, נטרול יחידות וכדומה) בהם מורגל צה"ל. לפיכך מטפחים ארגוני "ההתנגדות" (מקאומה) זה שנים תפישת ניצחון על פי הנוסחה הבאה: אי-הכרעתה היא לכשעצמה הניצחון. רעיון זה מהווה חלק מתפישת המאבק הכללית של "ההתנגדות" המבוססת על הנחה שאת יתרונותיה הצבאיים-טכנולוגיים של ישראל ניתן לקזז באמצעות יתרונותיה המנטליים שלה עצמה והגדרה מחדש של שדה המערכה.

מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, וראש הממשלה בנימין נתניהו, היום בביקור בפיקוד הדרום, אוגוסט 2014. אריאל חרמוני, משרד הביטחון, משרד הביטחון
הקימו ציר עוין חמאס. נתניהו ויעלון בסיור בדרום, השבוע/משרד הביטחון, אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ניתוח תוצאות "צוק איתן" על פי תפישות הלחימה השונות זו מזו של הצדדים מעלה את התמונה הבאה: תפישת חמאס (וארגונים אחרים) את החברה הישראלית כחברת "קורי עכביש" חלשה ולא מלוכדת ספגה מכה ניצחת. ישראל התמודדה בהצלחה גם עם שני האמצעים העיקריים עליהם נשענה הלוחמה של חמאס – הטילים ומנהרות התקיפה. הישג נוסף הוא יכולתה של ישראל לנטרל נפילת חיילים חיים או מתים בשבי מלהפוך ל"תופעה משנת כללי-משחק" (game change phenomenon). ככלות הכול, חטיפת חיילים הייתה הסיבה לפריצתה של מלחמת לבנון השנייה והיא שאיפשרה לחמאס ולחיזבאללה לגבות מחיר יקר בדמות שחרור אסירים וחיזוק "תמונת הניצחון" שלהם.

ישראל השיבה אפוא את עניין הנפילה בשבי לפרופורציות של אירוע טקטי המהווה חלק בלתי נמנע מכל מבצע צבאי נרחב. במאזן הכולל, ישראל מנתחת את המערכה במושגים צבאיים קלאסיים ולכן מתמקדת בהרס שהתחולל במקומות מהם פעלו אויביה ובמספר ההרוגים בקרב כוחותיהם. בתוך כך היא נאלצת להתמודד גם עם נתון חדש שברוב מלחמותיה הישנות לא היה קיים והוא מספר ההרוגים בקרב אזרחי האויב, המשמש אמצעי מרכזי מבחינת החמאס במלחמת התודעה.

מנגד, חמאס הצליח לעמוד בעקרון המרכזי של תפישת המאבק שלו והוא "העמידה האיתנה" (ס?מוד), העקביות ואורך הרוח (סבּ?ר) בלחימה בדמות עשרות הטילים ששיגר לישראל מדי יום (בסך הכול למעלה מ-3,300 טילים). הוא ניהל מלחמת התשה בת חודש ימים שפגעה בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל, הסבה נזקים לכלכלת ישראל ואף הובילה לפגיעה בתעופה הבינלאומית לשטחה. חמאס גם הוכיח יכולת להקיז את דמם של חיילי צה"ל ויכולת מרשימה של פיקוד ושליטה ממושמעת וזאת בניגוד להערכות שונות בישראל שתיארו את הזרוע הצבאית כאסופת כנופיות העושות ככל העולה על רוחן. אי-היכולת של ישראל להפסיק את ירי הטילים או את לוחמת הגרילה מוצגים ויוצגו על ידי חמאס כניצחון צבאי מובהק.

במילים אחרות, שני הצדדים יכולים לטעון כי עמדו בהישגים הצבאיים שלהם, וממילא ניצחו. ישראל תיאחז בשנים הקרובות בסיסמה של "חמאס מוחלש ומורתע", והחמאס יתהדר במורשת "העמידה האיתנה". אף אם לא יהיה קבלן ראשי במלאכת השיקום בעזה, יוודא החמאס שהישגים אלה יזקפו לזכותו. ניתן להניח שבחסות השקט שישתרר ישקם חמאס את יכולותיו הרקטיות ויפתח ערוצי פעולה נוספים לתחזוקת "ההתנגדות".

הנחת המוצא הישראלית היא הניצחון של חמאס

מעבר להבדלים במושגים הצבאיים השונים, קיים גם הבדל משמעותי בהגדרת ההישגים המדיניים אליו חותר כל אחד מהצדדים. ההישג הנדרש מבחינת ישראל הוא הרתעה צבאית שתוביל לשקט ממושך ככל שניתן. ישראל לא הצהירה על רצונה למוטט את שלטון חמאס ובחרה לשמרו כברירת מחדל. המחירים היקרים שנתבעו ממהלך קרקעי כולל והחשש כי עזה תהפוך למרחב כאוטי בסגנון סומליה הניאו את ישראל מכך. המציאות העתידית תדע לספר אם ועד כמה הורתע החמאס. בינתיים יכולה ישראל להצביע על הישג לא מבוטל אחר והוא היכולת להקים ציר עוין לחמאס הכולל את מצרים, הרשות הפלסטינית וערב הסעודית המסייע לה ללחוץ על חמאס.

מנגד, ההישג הנדרש של חמאס היה להסיר את עניבת החנק הכלכלי בה היה נתון משטרו ערב המבצע. למעשה, איום זה שהפך לקיומי הוביל את חמאס לגרור את ישראל למבצע. חמאס הצליח להעביר את המסר לדעת הקהל העולמית לפיו המצור על רצועת עזה הוא "אם כל הסיבות" ליציאה למערכה. אי לכך, הקפיד להצהיר במהלך המבצע כי רק בתמורה להסרה כוללת של המצור, יאות לחדול מירי הרקטות. הגם שאידיאולוגית חמאס מחויב לג'יהאד כנגד ישראל, הוא איננו ארגון אוונגארד כדוגמת הג'יהאד האיסלאמי אשר איננו מעוניין להתמסד. חמאס שאף תמיד לבסס את עצמו כתנועת המונים ובסופו של דבר גם כתנועת שלטון.

לפיכך, הדחף לשמר את שלטונו היה ונותר מטרתו המרכזית וללא הבטחתה ימשיך להילחם וממילא יעמיד בסימן שאלה את הצלחת ישראל לבסס הרתעה. לחמאס יש עדיין סיבות לדאוג להמשך ההגמוניה שלו ברצועה. ראשי הארגון חוששים לחייהם; הציר הקטארי-טורקי האוהד אותו נדחק לשוליים; מצרים, שנשיאה מתקשה להעלות על דל שפתיו את השם "חמאס", נוטלת תפקיד מוביל; אבו מאזן והרשות הפלסטינית השנואה מסתמנים כמי שיקבלו חלק ממפתחות ההסדרה, וחשוב מכל – האיום הכלכלי על שלטון חמאס טרם הוסר.

ישראל יכולה לנצל את התנאים המדיניים האזוריים חסרי התקדים ולהחליש במידת מה את חמאס ולצמצם את השפעתן המזיקה של בעלות בריתו – קטאר, טורקיה ובמידה מסוימת איראן. לשם כך ישראל תצטרך לבחון מחדש לא רק את האסטרטגיה הכוללת שלה כלפי חמאס, אלא גם את מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית. מתן חלק ממפתחות ההסדרה בידיו של אבו מאזן ועידודו באמצעים נוספים עשויים לסייע בשיקום תדמיתו שנחלשה לאחרונה ברחוב הפלסטיני וממילא לצמצם את השפעת החמאס. לישראל צריך להיות עניין רב בכך, שכן היא והרשות רואים עין בעין את הסכנה הטמונה במתח הרב השורר כיום ברחובות הגדה המערבית. אנתיפאדה שלישית, במיוחד בעיתוי הזה, תהיה אירוע מבשר רעות, הן לרשות והן לישראל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

פרופ' עוזי רבי הוא ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב

ד"ר הראל חורב הוא ראש הדסק לחקר רשתות במרכז דיין ומומחה לפלסטינים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully