וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשישראל מורידה את וושינגטון מהגב שלה

אפילו כשגינתה את ישראל, ארה"ב גם עמדה לצידה לאורך כל המלחמה. בכירים ישראלים מצדם, המשיכו לחבוט בשר החוץ קרי. "ישראל מרגישה שהיא יכולה לעמוד על רגליה לבד"

פגישת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בבית הלבן, וושינגטון, פברואר 2014 לייב. אבי אוחיון לע"מ, לשכת העיתונות הממשלתית
נתניהו ואובמה בבית הלבן בפברואר האחרון/לשכת העיתונות הממשלתית, אבי אוחיון לע"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו שם לנגד עיניו את חמאס במבצע "צוק איתן". "חמאס אחראי ולכן חמאס ישלם", אמר, כשהוא מתעלם מהג?יהאד האסלאמי, ומעוד כמה פלגים בעזה, שאנשיהם יודעים לשגר טילים לא פחות טוב מחמאס ואף נהנים מתמיכתה של איראן. אך המשבר בעזה היה רחוק מלהיות מבוסס רק על יחסי חמאס וישראל. הוא הדגים את חפיפת האינטרסים החדשה בין כמה מדינות באזור והעלה מחדש על הפרק את הדיון בטיב היחסים בין ישראל לארה"ב – ומה צופן להם העתיד.

מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
משלחת ישראלית לקהיר: ”חמאס ויתר על כל התנאים המוקדמים”
סרט מלחמה: התקיפות, החיסולים ופיצוצי המנהרות
"אומץ לב סיכל חטיפה": המנהרה שבה הוברח סגן גולדין

שר החוץ של ארה"ב ג'ון קרי במסיבת עיתונאים. AP
נחבט על ידי ישראל. קרי/AP

בנושא האחרון, על פניו, מדובר בנקודה לטובת ישראל. למרות ה"הלם" שהביע הממשל האמריקני לאור הפגזה נוספת של בית הספר של אונר"א בעזה - אנשי אובמה לא שכחו אפילו פעם אחת בשבועות האחרונים להצמיד לכל בדל של ביקורת את הבעת התמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. באשר לקריאתם "לעשות יותר" בכדי להימנע מפגיעה באזרחים - האמריקנים עשו כל מאמץ להדגיש שמדובר בסטנדרט שישראל קבעה בעצמה וצריכה להשתדל לעמוד בו. באף שלב האמריקנים לא העלו על השולחן את הרעיון לשלול את הסיוע הביטחוני לישראל. נהפוך הוא - ביום שני חתם הנשיא אובמה על חוק להעברת 225 מיליון דולר נוספים למימון סוללות "כיפת ברזל".

אין זו הפעם הראשונה בה הממשל האמריקני וישראל מחליפים ביניהם דברים חריפים. רייגן לא סבל את בגין ("האיש הזה מקשה עלינו לתמוך בישראל") וכשהתקשר אליו לבקש להפסיק להפגיז את ביירות אמר לו: "מנחם, זו שואה". אוטוביוגרפיות של בכירים אמריקנים כוללות פה ושם התייחסויות לא מחמיאות למנהיגי ישראל, בהם גם בנימין נתניהו. אך אינטרס הביטחון הלאומי של שתי המדינות דורש עכשיו שלא לשבור את הכלים. גם כשבישראל מגדירים את מאמציו של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לגייס כל גורם רלוונטי באזור בתור "בגידה" בישראל.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

למזלה של ישראל, גם לאמריקנים אין באמת מדיניות בעזה

יש גם את הפוליטיקה הפנים-אמריקנית, לפיה לא "מחזירים" לבעלת ברית קרובה שנמצאת בצרות, חודשים ספורים לפני בחירות האמצע לקונגרס, כשהרפובליקנים מקווים לקרוע את הסנאט מידי הדמוקרטים. לפי המחמאות שחלקו זה לזה נתניהו ואובמה, אפשר לומר בביטחון שהיחסים ישרדו גם את סבב העוינות האחרון. ייתכן שהטונים הפכו לצורמים כל כך על רקע האכזבה והתסכול המצטברים מכישלון המשא ומתן, שמבחינת ממשלת ישראל נכפה עליה. הביקורת האמריקנית על ריבוי האזרחים שנהרגו בעזה הייתה צפויה: בתור בעלת ברית שמספקת לישראל מדי שנה סיוע בטחוני בגובה שלושה מיליארד דולרים, ארה"ב נתפסת כשותפה של ישראל ובין היתר, גם למה שקרה בעזה - והיא חוטפת על זה.

האמריקנים לא ממש הבינו מהו היעד האסטרטגי של ישראל במבצע בעזה, למרות שאימצו בחום את המנטרה ש"אף מדינה לא הייתה משלימה עם ירי טילים על אזרחיה". הם גם לא הבינו ממש מה הסיבה הטקטית - הרי אפילו חאלד משעל הכחיש בראיון לתוכנית של צ?רלי רוז ב-PBS שחמאס חטפו את שלושת הנערים. כעת כלי תקשורת אמריקנים מעלים את הנקודה הזאת שוב, הפעם כשהם מתבססים על גורמים ישראלים.

ציפי לבני, ג'ון קרי וסאיב עריקאת עם חידוש שיחות השלום בוושינגטון, יולי 2013. AP
לא סביר שהאמריקנים יחדשו את הלחץ שהפעילו בעבר בלי נכונות של שני הצדדים. לבני, קרי ועריקאת/AP

למזלה של ישראל, גם לאמריקנים אין באמת מדיניות בעזה, בטח לא אחת שתתמודד עם פצצת הזמן הזו בטווח הארוך. האמריקנים רצו בחירות דמוקרטיות, אך לא רצו להכיר בחמאס כשזכה. הם ניסו להדיר את חמאס - עד שאפילו מתונים דוגמת סלאם פיאד התחילו לציין שבלי לשתף את חמאס, לא תהיה יציבות ולא הסכם. בוושינגטון היו מוכנים לתת סיכוי לממשלת האחדות הפלסטינית ואפילו המשיכו להעביר להם סיוע על אף החוק האמריקני לפיו אין לספק מימון לארגון טרור, ובארה"ב, ההגדרה של ארגון חמאס אינה משתמעת לשתי פנים.

ג'ון קרי הכריז שלאחר הפסקת האש יש להתחיל בשיחות על הסוגיות שבבסיס הסכסוך הזה. אך לא סביר שהאמריקנים יחדשו את הלחץ שהפעילו בעבר בלי נכונות של שני הצדדים. ההנהגה בישראל ובחמאס לא נראית להוטה לחזור למשא ומתן, ועד שתתחלף ההנהגה, ארה"ב כבר תהיה בשיאה של מערכת בחירות לנשיאות. לממשל האמריקני יש עוד יעד שהבטיחה להתמודד עמו: הסכם הקבע עם איראן על תכנית הגרעין שלה, שנדחה לסתיו.

אופק אפשרי של שיתופי פעולה אזוריים מעניינים

מרטין אינדיק, שהתפטר מתפקיד השליח המיוחד לשיחות השלום, דיבר אתמול במכון "ברוקינגס" על תסכולו מהניסיונות "לפרוץ מהאופי הכרוני של הסכסוך הזה", על שחיקת אמינותה של ארה"ב בגלל הכישלון להשיג את פתרון שתי המדינות. "אם התפיסה הישראלית עכשיו היא ש'חייבים להישאר שם (גם בגדה) 30 שנה', מבחינת הפלסטינים זה עוד מסמר בארון הקבורה של פתרון שתי המדינות", אמר אינדיק בהתייחסו לדברי ראש הממשלה נתניהו, לפיהם לא ניתן לוותר על שליטה ביטחונית ממערב לירדן. "ברור שהסטטוס-קוו אינו בר-קיימא - אבל זה מתקדם בדיוק לשם".

אז מה מבחינת אינדיק השתנה הפעם? "ישראל מרגישה יותר משוחררת מארה"ב, שהיא יכולה לעמוד על הרגליים לבד", אמר הדיפלומט הוותיק. "היא מרגישה שיש לה יחסים בעולם הערבי שלא היו לה בעבר. למצרים ולישראל יש אינטרס משותף 'להוריד' את חמאס, בתמיכת ערב הסעודית ומדינות המפרץ - ובמובן מסוים, גם של הרשות הפלסטינית".

מבחינת ישראל, אם כך, ייתכן שמסתמן אופק של שיתופי פעולה אזוריים מעניינים - גם אם סמויים. מבחינת ארה"ב, שחטפה סטירת לחי לאחר שניסתה לקדם הסכם בזמן שלא התאים, המטרה היא לנהל את המשבר בצורה שתמנע את ההתלקחות הבאה בשטחים הפלסטינים, ותבטיח שלא תפתח חזית נוספת בצורת תקיפה ישראלית באיראן.

במהלך מבצע "צוק איתן", ישראל גילתה שוב כי יותר קל לריב בפומבי עם בעלת ברית מאשר לדבר עם אויב. האמריקנים לחצו – אך לא איימו בשלילת הסיוע והתמיכה הדיפלומטית - ובסופו של יום נתנו גיבוי. הצלחתה של ירושלים "להוריד את וושינגטון מהגב שלה" בעניין המדיני, ספק אם באמת יהיה בניצחון אסטרטגי לטובת ישראל.

(עדכון ראשון: 22:26)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully