איך הגיעו לקצם חייו של "אלוף הבריחות"? נחמן פרקש, שנודע בשנות ה-60 וה-70 בתור מי שהצליח להערים על הרשויות ולברוח ממאסר פעמים רבות - נמצא אתמול (שלישי) ללא רוח חיים בבית העלמין העתיק במירון. על הגופה אותרו סימני פציעה, וכעת תצטרך המשטרה לברר האם מדובר במעשה פלילי או בתאונה.
כינויו של פרקש כ"אלוף הבריחות", דבק בו כאמור לפני עשרות שנים. בשנת 1954 זכה פרקש בתואר אלוף ישראל באגרוף, אולם כבר בסוף אותו עשור הוא הידרדר לפשע. משלהי שנות ה-50 ועד לשנות ה-70 הוא בילה רבות בבתי הסוהר בישראל, שם ריצה עונשים על עבירות של שוד מזוין, גניבה, פריצה, אלימות, סמים ואפילו על גניבת גור נמרים מגן החיות של תל אביב. אלא שהוא נטה לא "להשלים" עם העובדה שהוא מאחורי סורג ובריח וביקש שוב ושוב להימלט.
אחת הבריחות הנועזות והמפורסמות ביותר שלו הייתה בשנת 1961, אז הוא ברח מכלא רמלה ביחד עם רפאל בליץ, שהיה שפוט למאסר עולם על רצח. פרקש אמנם נתפס בעת הבריחה ה"הירואית" ההיא, אולם בעשר השנים הבאות הוא שב וברח מבתי הכלא ומבתי המעצר שבהם נכלא.
עוד בוואלה! חדשות
משלחת ישראלית לקהיר: "חמאס ויתר על כל התנאים המוקדמים"
נעצר מפקד חוטפי הנערים; ההוראה באה מעזה
המשטרה ביקשה לעצור אדם ללא ראיות - וננזפה
גם בריחתו מבית המעצר ביפו ב-1963 סייעה לו להיכנס לדפי ההיסטוריה של תולדות הפשע בישראל, שכן אז הוא הגדיל ועשה כשחצה את הגבול עם מצרים. כשהגיע לרצועת עזה הוא נתפס על ידי שלטונות מצרים ונכלא בכלא בקהיר. רק ב-1965 גירשו אותו שלטונות מצרים מרצועת עזה בחזרה לישראל. שני חברי קיבוץ נחל עוז שמצאו אותו משוטט בשדותיהם, הסגירו אותו למשטרה וזו שבה וכלאה אותו בכלא רמלה. רק בסוף שנות ה-70 החליט פרקש לפרוש מחיי הפשע, התחתן והביא לעולם את סו, בנו יחידו.
"חזק כמו שור"
פרקש לא הצליח להסתדר במסגרת ממוסדת, ומאז - ובמשך יותר מ-30 שנה, הוא העביר את שארית חייו כחסר בית במערות ובוואדיות בהרי הגליל. במהלך חייו בגליל העליון, הכיר את חביבה אלפרון (אחותו של מוסא, זלמן ויעקב שכבר חוסל). זו התרצתה להפצרותיו, החליטה להותיר מאחור את חייה במרכז הארץ, ועברה להתגורר ביחד עמו בקדיתא הסמוכה לצפת. הם חיו יחד 15 שנים בתור ידועים בציבור, עד לפני שנתיים. אף שנפרדו, היא המשיכה לסעוד את פרקש, שרגלו נקטעה בעבר בשל מחלת הסוכרת.
"אני הייתי כל החיים שלו, לא נשאר לו אף אחד בעולם", סיפרה חביבה אלפרון. "הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה אתמול בשעה 15:30. הגעתי למערה שלו במירון כדי להזכיר לו שיש לו בדיקה רפואית שתעזור לו לקבל את הקנאביס הרפואי שהוא כל כך רצה, אבל הוא החליט לא ללכת בסוף".
ההמשך כבר ידוע, וגופתו כאמור נמצאה. "קשה לי להאמין שהוא מת ככה פתאום. כשפגשתי אותו אתמול הוא היה מלוכלך אבל חזק כמו שור. הוא היה גר לפעמים אצלנו במקלט בקדיתא, ולפעמים במערות שלו במירון אבל הזולות הכי טובות שלו היו בקדיתא. כל חייו הוא היה שועל וידע איך לשרוד. הוא התאים את עצמו לחברה שהוא היה חי בה: איפה שהיו חלשים הוא התנהג כמו חלש ואיפה שהיו חזקים הוא היה חזק".
בשנתיים האחרונות ניסה פרקש להסתייע בתושבים מצפת להשיג דירה בדיור ציבורי בעיר. "הוא היה מגיע אליי לעבודה והייתי נותן לו בקבוק של מים מינרלים ו-20-10 שקלים כדי לעזור לו קצת", סיפר מאיר ינקו, תושב צפת שסייע לפרקש בחודשים האחרונים. "הוא היה מספר לי שלמרות שהוא גר במערה, מנהל מקרקעי ישראל לא מפסיקים להציק לו. זה עצוב מאוד לשמוע שככה הוא מת. גם הבן שלו סו, מת בצורה דומה. גם הוא התפרנס מעבודות דוחק וסבל ממצוקה נפשית. גם הוא, כמו אבא שלו, היה הומלס וגם את הגופה שלו מצאו זרוקה ככה ברחוב. מאז שהוא עזב את קדיתא הוא ניסה למצוא את עצמו בצפת, אבל צפת לא קיבלה אותו בזרועות פתוחות. למרות שהוא היה כבר חולה וזקן, הוא היה מדהים אותי ביכולותיו הפיזיות. פרקש חי בדוחק מנדבות ומגניבות קטנות מאוד כמו לחם מהמכולת או שתיים-שלוש עגבניות שהוא היה מכניס לתיק שלו בסופר. הוא היה מגיע לצפת בטוסטוס אבל סיפר לי שמשטרת צפת החרימה לו אותו, ולכן הוא מגיע לעיר בטרמפים. זה מאוד טראגי שאף אחד לא עזר לו".
כעת מבקשת חביבה אלפרון לתת לפרקש כבוד אחרון, לערוך לו טקס הלוויה ולהקים לו סוכת אבלים. אף שסיפר למכרים מזדמנים כי יש לו אח ואחות, לדברי אלפרון פרקש היה ערירי ולא היו לו קרובי משפחה נוספים. "זה עצוב מאוד שהוא מת. הייתי בטוחה שכמו במקרים אחרים, גם הפעם מדובר במתיחה שהוא אחראי עליה", אמרה אלפרון. גם היא ידעה לספר על אדם שהוא אמנם מבוגר ונכה, אולם עדיין אלים. "אני לא שוללת את האפשרות שהוא נרצח. יכול להיות שיש אנשים שהיו רוצים לפגוע בו".
מהמשטרה נמסר כי גם לאחר בדיקת גורמי הזיהוי הפלילי לא ניתן עדיין לקבוע האם מותו של פרקש נגרם כתוצאה מאירוע פלילי. גופתו תשלח לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר ומשטרת צפת תמשיך לחקירת נסיבות המוות.
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il