מלחמה בדרום

רק אל תגידו שניצחנו

כוחות צה"ל נסוגים מרצועת עזה עם הזנב בין הרגליים ובלי לנטרל את היכולות ההתקפיות של חמאס. עם הסדרה או בלי, הסיבוב הבא באוויר, ומי שצריך לשלם את המחיר הוא העומד בראש

מנחם בן
05/08/2014

צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין: ישראל יוצאת מעזה, אם היא יוצאת, כשזנבה בין רגליה, גם אם חיילי צה"ל הצליחו לסלק בגבורה את איום המנהרות המידיות. אף על פי כן, בלי שישראל או כוח בינלאומי יושבים ברצועת ביטחון, עדיין הכול מאיים לגמרי. יציאה חד-צדדית עכשיו פירושה שישראל לא הצליחה להסיר את איום הטילים והפצמ"רים ואת איום החטיפות. זוהי תבוסה נוראה, גם אם ישראל הכתה קשות, בוודאי בצדק מוחלט, על ימין ועל שמאל, לאורך ולרוחב רצועת עזה.

עדיין, כל זה לא יהיה שווה כלום כמעט, בוודאי לא את חיי חיילינו הגיבורים שנפלו במלחמה הזאת, אם ימשיכו לירות עלינו טילים ופצמ"רים מעזה ואם תתגלה מנהרה אחת, אפילו אחת, שלא חשפנו אותה וממנה יחדרו מחבלים לרצוח בנו ולחטוף חיילים או אזרחים. ומה על הפצמ"רים שאינם זקוקים לשום מנהרה ואינם נמנים עם ה"טילים"? האם לא ברור שרק נוכחות פיזית על הגבול וטיהור מרחב ביטחון בינינו לבין עזה יכולים למנוע ירי כזה?

מלחמה בדרום | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון
יוצאים ואז מה? טנק ישראלי נסוג מהרצועה(צילום: רויטרס)

והרי ממש בשבת האחרונה עוד נורה פצמ"ר לחבל אשכול שפצע קשה אזרח ישראלי. והרי רק ביום שישי חטפו מחבלים את הקצין הדר גולדין נשמתו עדן דרך מנהרה ברפיח. ומי לידינו יתקע שאין מנהרה שלא חשפנו אחרי שהשמדנו את "כל המנהרות" שידענו עליהן. אפילו רוני דניאל, המדברר את צה"ל, הודה שזו אפשרות. וזה בהחלט עלול לקרות דווקא אחרי שחמאס יואיל בטובו להפסיק את ירי הטילים עלינו, ואז מטבע הדברים נפסיק אנחנו, כי "שקט ייענה בשקט". ואז, מתוך אחד הפירים שלא התגלה יצוצו מחבלי החמאס או הג'יהאד ויחטפו אזרח או חייל.

כלומר, אפשר יהיה שוב חס וחלילה, במוקדם או במאוחר, ליפול על חיילי צה"ל בפיגוע התאבדות ולחטוף חייל נוסף - חי או מת. אז אוקיי: ייתכן שאין ברירה בשלב זה. רק ראש הממשלה מכיר את הנתונים הצבאיים, המדיניים והכלכליים לאישורם. ייתכן שאזלו כוחותיו של צה"ל וכוחותיה של ישראל להמשיך להילחם. ייתכן שצה"ל וישראל לא יכולים עוד לעמוד במלחמה הנוראית הזאת, בהרג חיילינו, באיומי החטיפה, בנזק הכלכלי, בנטישת תושבי הדרום, באיומי חזית נוספת. ייתכן שאין ברירה אלא לסגת ולאסוף את כוחותינו, לחשוב מחדש ולתכנן מחדש את הכול. אבל בשם אלוהים, אל תקראו לזה ניצחון.

וזה לא שחמאס ותושבי עזה לא הוכו קשות. אבל תבוסת החמאס והרס עזה בחלקה הם כמעט חסרי משמעות מבחינתנו, כל עוד החמאס יכול להמשיך להתאבד עלינו, עם הטילים, הפצמ"רים והחדירות שלו, עם מנהרות או בלעדיהן. כל העימות עם חמאס יכול להיחשב כפיגוע התאבדות גדול מצדו, שבו חלק מהחמאס אכן נהרגו, אבל גם אנחנו נהרגנו במיטב בחורינו, 60 וכמה חיילי צה"ל נפלאים בלי גבול. אם מלחמת עזה תסתיים בנקודה זו, אנחנו עלולים לחזות בנטישה המונית של יישובי הדרום וערי הדרום, משדה ניצן עד אשקלון. אתם הייתם מוכנים להתיישב בתנאים הנוכחיים על גבול רצועת עזה - למשל, במושב שדה ניצן?). צפוי כמובן גם המשך ירי הטילים לעבר כל הארץ, וכל זה במקביל לחזית בינלאומית "הומנית" שתצא נגדנו נוכח מראות ההרס ההכרחי בעזה.

שלא נתבלבל: זה לא חשוב עד כמה החמאס הוכה - חשוב שאנחנו הובסנו. תבוסה קשה ומסוכנת שאנחנו בעיצומה, ועוד נהיה בעיצומה ימים רבים. היא מסכנת את עצם קיומנו, אלא אם כן נציב לעצמנו מטרות נכונות הרבה יותר, שראשיתן מיטוט החמאס וגבול ביטחון נרחב בינינו לבין האזורים המאוכלסים ברצועת עזה, תוך פינוי זמני של כל התושבים הפלסטינים באותו מתחם ביטחון. בשלב שני, צריך לחתור להכנסת כוח בינלאומי שיחצוץ בינינו לבין עזה, בדומה למתחם הגבול הבינלאומי בינינו לבין לבנון, ורק אז אפשר יהיה להתיר לפלסטינים המפונים לחזור לבתיהם.

מטרות חמאס יושגו

את כל מהלך בניית הכוח הבינלאומי לצורך זה צריך להתחיל כבר עכשיו, בתיאום עם ארה"ב ואירופה וכן עם מצרים והרשות הפלסטינית. עד אז אסור להפסיק שום דבר, בוודאי לא את הכוונה המבורכת להרוג את כל ראשי החמאס, ממוחמד דף עד איסמעיל הנייה, ברגע שייצאו ממאורותיהם. רק אז ייווצר ברצועה ואקום שלתוכו יוכל כוח בינלאומי להיכנס.

עד אז לא ניצחנו ולא בטיח. גם אם אנחנו נותנים לעצמנו פסק זמן ללקק את פצעינו, וברור שאין מה לבוא בטענה למי שחשוב וחיוני לו ללקק את פצעיו. אבל בשם אלוהים, אל תקראו לזה ניצחון. נכון, בינתיים גם החמאס לא השיג את שלוש מטרותיו העיקריות, אבל ייתכן בהחלט שהוא קרוב יותר מאי-פעם להשיג אותן: הראשונה - הסרת המצור מעזה; השנייה - שחרור המחבלים מהכלא הישראלי; והשלישית - השמדת ישראל בשלבים, גם אם בדרך המדינית, באמצעות אבו מאזן ומצרים.

הדיבורים הישראליים בערב שבת מפי ראש הממשלה, לא פחות, שהתהדר ב"תיאום" כזה או אחר עם מדינות האזור הערביות, פירושו אולי חס וחלילה שישראל תהיה מוכנה לשלם במטבע של נסיגות חד-צדדיות מיהודה ושומרון תמורת שימור היחסים וה"תיאום" עם מצרים וסעודיה, על פי ה"יוזמה הערבית" הסעודית, שפירושה קץ ישראל (נסיגה מכל השטחים ופתרון בעיית הפליטים על פי החלטות האו"ם). עמוס גלעד החנפן הרי כבר אמר שמצרים היא "מנהיגת המזרח התיכון". כלומר, על פיה יישק דבר. יוצא מכך שישראל עלולה לעמוד בסוף המערכה במצב קיצוני של תלות מדינית חדשה ומסוכנת, הפעם במדינות ערב "המתונות", וכך עלולה מלחמת הדמים הזאת להיחשב כמלחמת אי-העצמאות שלנו.

לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully