ביום שני בבוקר חדרו עשרה מחבלים דרך מנהרה מעזה לשטח ישראל, סמוך לקיבוץ ניר עם. בין הכוחות שהוקפצו לזירה היה גם רב-סרן ניב אסף מהגדס"ר (גדוד הסיור) של חטיבת הנח"ל. המחבלים הספיקו לשגר טיל נ"ט ממנו נהרגו ארבעה חיילים, בהם גם מפקד גדוד גפן בבה"ד 1, סגן-אלוף דולב קידר. רס"ן אסף הסתער וירה מטווח קצר לעבר המחבלים, בשעה שאלה ניסו להימלט אל פיר המנהרה בדרכם חזרה לשטח הרצועה. ברגע האחרון הוא שלף רימון, השליך אותו לעבר המחבל בפתח המנהרה והרג אותו. ארבעה ימים אחר כך, בשישי בבוקר, הגיש לי אסף את השכפ"ץ ואת הקסדה, רגע לפני שנכנסתי עם מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ אורי גורדין, לעיירה בית חאנון.
"צוק איתן": סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
שרי החוץ: קוראים לישראל ולחמאס להאריך את הפסקת האש
תיעוד נדיר: רגעי הפגיעה של טיל בבית בעיר עזה
מי עזר לחמאס להקים עיר תחתית בעזה?
רס"ן אסף נכנס ראשון אל הנגמ"ש, מסוג "אכזרית", אחרי קריאת פקודות אחרונה לפני הפעולה. אחריו נכנסים מפקד החטיבה, מפקד הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר), רס"ן עוז בן עמרם, ולוחם נוסף. פניו של הקצין מגדס"ר הנח"ל חתומות. הוא מרוכז בארגון השיירה, שמאבטחים אותה טנקים, מזל"ט ומסוק קרב. דיווח מועבר גם אל סוללת הארטילריה, אם יידרש סיוע בזמן היתקלות. רגע לפני שהנסיעה מתחילה, המח"ט גורדין מחייך. "אף חי"רניק לא אוהב שאומרים לו להיכנס לקופסה. חי"ר צריך ללכת ברגל", מסביר הקצין, שאת מרבית שנותיו העביר בסיירת מטכ"ל, ולבסוף גם פיקד עליה.
השיירה מתחילה בתנועה. ה"אכזרית" גומאת במהירות את הציר שקודם לכן עבר עליו דחפור, מחשש למטעני חבלה. בדרך ניתן לראות את ממדי ההרס בעיירה: בתים חרבים, מכוניות מפויחות. השריון, מסוקי הקרב וטילי הנ"ט של הנח"ל השאירו את חותמם על האזור. אין אזרחים, רק בעלי חיים משוטטים בחוץ. דקות ארוכות של חשש מירי טילי נ"ט או ממטעני חבלה נגמרות בכניסה למבנה מכותר בלוחמי נח"ל שמקבלים את פניו של המפקד בשמחה. חיוכים, חיבוקים, לחיצות ידיים. הצדעות של לוחמים.
"נכנסים דרך חור בחומה, לא דרך הדלת המרכזית, מחשש למלכוד על ידי מטעני חבלה", מסביר אל"מ גורדין וכורך את ידו סביב צווארו של רס"ן (במיל') עמית בקיש, סמג"ד ב' של אחד מגדודי החטיבה. "אנחנו מחפשים מנהרות", הוא אומר. מול המצלמה שלי, הוא מבקש למסור ד"ש לאשתו ומוסיף בנחרצות: "לא נחזור עד שלא ננצח. אנחנו פה למנוע אפשרות של חדירה לישראל".
קצין צעיר מאיץ בנו להיכנס אל תוך הבית הפלסטיני שעשרות לוחמים מהגדוד השתלטו עליו מחשש לירי צלפים או פצצות מרגמה. המח"ט נכנס לסלון רחב הידיים, שיושבים בו קצינים ומפקדים בפיקודו של המג"ד יוגב בר ששת. וילונות הבית והתצפיתנים אמורים לחפות על הריכוז הגדול של המפקדים במבנה. שוב הקראת פקודות ודגשים לפני המבצע של שישי בערב.
מבצע "צוק איתן" | היום ה-19: עדכונים שוטפים
המג"ד מרים בידו טאבלט, המכשיר החדש שהוטמע בקרב מפקדי השדה ואשר מסייע להם לבחון מפות ומודיעין ולשלוט בכוחות. "כניסה ללחימה, כמו תמיד עם הרבה אש", הוא מתדרך. "אנחנו מתחילים עם הפעלה של טנקים, רתק גדודי על כמה בתים קודם כדי לדחוק את המחבלים אחורה, וכשהדבר הזה קורה כניסה של דחפורים".
הוא מבקש להזכיר ללוחמים את הסכנה הנשקפת ממחבלים שעלולים להימצא בצדי הדרך. "בקו הבתים הראשון יש תעלות לחימה ויכול להיות שהם פה", הוא אומר, ואז עובר להתייחס לסכנה נוספת. "הדבר השני זה סיפור המטענים", הוא אומר ומפנה את מבטו לאחד ממפקדי הפלוגות. "כל תנועה שלך, תסתכל על כל דבר חשוד: שקיות, פחים. אם יש בבית משהו שנראה לך חשוד, כמו מטענים, נחליף אותו. ניכנס אליו אחרי מטאדור (טיל לפריצת דלתות, א"ב) וזריקת רימונים. לא נכנסים כל הכוח: חוליה ראשונה סורקת. רק אחרי שהבית מטוהר, נכנסים. ככה נראית כל פשיטה של כוחות על אזור חדש לפני כיבוש, כשהם מלווים בכוחות מגוונים נוספים, חלקם מיוחדים, מהקרקע ומהאוויר.
אחר כך, המג"ד לא שוכח לציין סכנה נוספת האורבת לפתחם של לוחמיו: חטיפה. "העבודה היא בצמדים", הוא מדגיש, "עבודה בחוליות. שאף אחד לא ייעלם לי". התדריך מסתיים והמח"ט נותן עוד דגשים, מרביתם מסווגים.
תחושת סיפוק
רק לאחר מכן הוא מתפנה ללחוץ ידיים למי שלא ראה כמה ימים, רק שמע בקשר וגם לענות לשאלותיי.
עשית בגזרה הזו פעילות ביטחון שוטף. עכשיו, כשאתה פוגש את איום המנהרות בצד הפלסטיני, מה עובר בראש?
"זה נותן תחושת סיפוק מאוד גדולה ומראה לי כמה המבצע הזה הכרחי וחשוב. אני פה כדי שאבא ואמא בנתיב העשרה יישנו בשקט. לא חוזרים עד שלא מבצעים".
יש פצועים?
"יש מעט פצועים מירי נ"ט. סך הכול מקפידים על מיגון ולוחמים עושים הפקת לקחים".
עשרות חיילי צה"ל נהרגו. הציבור רוצה לדעת: מה אתם עושים? מהו ההישג הכי משמעותי שלכם?
"חד-משמעית, יש פה מלחמה. זה לא עוד חצי יום וזהו. חמאס הולך אחורה. נהרגים לו פעילים. מנהרות שהוא השקיע בהן שנים יורדות לטמיון. בסופו של דבר, אנחנו מנצחים".
לא הרחק מהמג"ד יושב סגנו, רס"ן אלדד טהורי. למרות העייפות הניכרת בעיניו, כשאני שואל לשלומו, החיוך מרוח מצד לצד. "כשאתה מגלה פתח של מנהרה ברצועת עזה שהקצה שלה הוא בנתיב העשרה, אתה מבין שהמבצע הזה שונה מכל דבר אחר, ואם לא נעשה את זה עכשיו נשלם מחיר דמים באזרחים. ואנחנו פה כדי להגן עליהם".
שמענו רבות על אמצעי הלחימה של חמאס ועל יכולת המנהרות. איזה מחבלים אתם פוגשים?
"האויב מפחד מאתנו. אנחנו נכנסים חזק מאוד. עד עכשיו האויב נמנע מלפגוש אותנו: הצלחנו לעצור אותו, איתרנו אותו מבעוד מועד והשמדנו. השלב הבא הוא יותר ממוקד, יותר צפוף. אני מניח שאותו דבר יקרה בהמשך". הוא שיבח את המודיעין, ואמר כי "עבודה של שנים הוכיחה את עצמה, ועכשיו אנחנו נהנים מהפירות". לרעייתו ההריונית ולשלושת ילדיו ביקש למסור: "אני אוהב אתכם, מתגעגע לכולם ומבטיח לחזור הביתה".
רוצים לחזור הביתה
הדי פיצוצים רחוקים מאוד נשמעים בגזרה. נראה שמטוסי קרב מפציצים יעדים בעיר עזה. סגן יוני צרפתי, מפקד מחלקה בגדוד, מריץ בדיחות על מנות הקרב שהם אוכלים מאז החל המבצע. ואז עובר לדבר ברצינות: "ההישג שלנו? המנהרות", הוא קובע. "זו עבודה של חמש שנים של חמאס שהרסנו בשבוע".
יש מוטיבציה להישאר כאן עוד?
"כולם רוצים לחזור הביתה בסופו של דבר. זה קשה, אבל צריך להמשיך. אם אף אחד לא יחזיק את אף אחד, הכול יתמוטט. אנחנו נלחמים וממשיכים קדימה".
אתה כבר נתקלת? ירו עליך?
"לא. אבל שלושה בתים ממזרח לי קיבלו טיל נ"ט למבנה שלהם. שלושה פצועים מהגדוד, אני מכיר אותם".
מפקד החטיבה גורדין עובר על התכניות, מעיר שוב הערות רוצה לראות שהכול בסדר ונבחן בקפידה. "חמאס מבין את הפעולה שלנו באופן הזה שהעוצמה הזו תנצח אותו בכל פעם שהוא ינסה להתמודד איתה", הוא אומר, ידו מונחת כל הזמן על קת הרובה. "אנחנו מפעילים הרבה עוצמה ואנחנו לא מתביישים בעוצמה שלנו. אנחנו מפעילים אותה באופן קשה כדי לפגוע בתשתית חמאס. הקם להורגך, השכם להורגו. אנחנו עושים את זה לא כי אנחנו תאבי מלחמה, אלא כי אנחנו רוצים להגן על אזרחינו. אני פה בבית חאנון כדי שהילדים בישראל לא יצטרכו להיכנס לתוך הממ"דים ולבכות מלחץ של נפילות טילים".
רגע אחרי שהמח"ט מסיים לדבר, מרעיד פיצוץ עז את הבית. חוליית נ"ט שיגרה טיל לעבר יעד במרחב והותקפה על ידי כוח צה"ל. שי, התצפיתן ליד החלון, לא מרפה מהמתרחש בחוץ: "אני מתצפת על החלק המסוכן בבניין. החשש העיקרי מצלפים או חדירה מהשטח הצפוף הזה. הקיר מגן עליי מירי צלפים, גם שקי הפק"ל. יש דיבור על חטיפת חיילים תמיד. הולכים בצמד ברזל, ערניים, לכן זוג. הם לא יצליחו", הוא חורץ.
רס"ן עוז, שמלווה את המח"ט, התחתן רק בחודש שעבר. הוא מאותת למח"ט שהזמן דוחק וצריך לנסוע ליעד הבא. השיירה חייבת לצאת. "אני כל הזמן עם המח"ט. בכל מקום שהוא נמצא, אני שומר עליו, לאפשר לו לשלוט בכוחות". באשר לרעייתו הטרייה, הוא מודה שכמעט לא ראה אותה, "אבל היא יודעת שאני אוהב אותה".
כמו פחדנים
צועדים החוצה ונכנסים ל"אכזרית". בזמן שהמח"ט יושב בתוך ה"קופסה", הוא מצביע על המקום שבו איתרו את המנהרות. לאחר מכן על בית ספר של אונר"א שהפך בחופשת הקיץ לבסיס טרור שירו ממנו על כוחות צה"ל. המח"ט מספר כי לאחר שלוחמי הנח"ל השיבו באש לעבר מקור הירי, הפציצו אנשי חמאס מבנה נוסף של אונר"א כדי שיחשבו שצה"ל עשה זאת. "חמאס פועל דרך ריכוזי אוכלוסייה מתוך השטחים הרגישים גם ממסגדים, גם ממחנות הפליטים, גם מבתי החולים. הוא יודע שאנחנו שמים על עצמנו מגבלות לפעול נגדם". אני שואל על המוסר שלנו ושלהם, והוא משיב: "שמים וארץ. גולדה מאיר אמרה, 'עד שהם לא יאהבו את הילדים שלהם יותר מאשר הם שונאים אותנו, יהיה מאוד קשה להגיע למשהו'".
היכן אתה מזהה את הניצול הציני של חמאס?
"בימים האחרונים הם יוצאים אלינו מריכוזי אוכלוסייה, כמו פחדנים. יוצאים לסריקה קצרה וחוזרים אחורה. אחורה, איפה שנמצאים הילדים והנשים. בעיניי, זה בלתי נסבל".
מגיעים לצומת הכניסה לישראל. מפקד הנגמ"ש גדליה גיליס נפרד לשלום מהמח"ט ומסכם עבורי את המבצע עד כה. "אנחנו בסדר, עובדים... עייפים... לא ישנתי הרבה זמן... ממהר לאמא שלי שלא תדאג לי, אבל צריך לסיים את העבודה". אל"מ גורדין מוריד את הקסדה ומדביק אותה למותן. "הנה עוד משימה. אנחנו בדרך לעוד אישור תכניות. עד שנשלים את כולן", הוא אומר.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com