מלחמה בדרום

הקיבוץ נפרד מגיא שנהרג בעזה: "רעם ביום בהיר"

גיא בויילנד מגינוסר נהרג בפעילות מבצעית. "אין מילים לתאר את הצער", סיפרה דודתו. החברים בהלם: "היינו בפאב, הוא לקח מנה גדולה של וודקה ואמר 'מי יודע מתי אחזור?'"

עדי חשמונאי
"אין עוד אנשים כמוהו". גיא (צילום: באדיבות המשפחה)

הבשורה על מותו של סמל ראשון גיא בויילנד, בן 21 מקיבוץ גינוסר, הייתה "רעם ביום בהיר" עבור משפחתו, חבריו והקהילה שבצפון הכינרת, כך סיפרה דודתו, רותם גופר. בויילנד, לוחם בחיל ההנדסה בחטיבת "עוצבת סער מגולן", נהרג אמש במהלך פעילות מבצעית בדרום רצועת עזה.

"גיא היה ילד נהדר", הוסיפה גופר, "הוא היה אמיץ, והיה לוחם, והוא אהב את הצבא. אין מילים לתאר את הצער של האובדן – לא רק שלו, אלא של כל אלה שנהרגו". גיא הותיר אחריו הורים, גלן ואדווה, אחות, קים, בת 23, ואח גדול, לוק, מנישואיו הקודמים של אביו.

מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
מאמץ להפסקת אש: פסגת חירום בינלאומית בפריז
בחסות ההפוגה: 85 גופות אותרו בין ההריסות בעזה
מבצע "צוק איתן" | היום ה-19: עדכונים שוטפים

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה
"לא ידענו. אי אפשר לדעת דברים כאלה". דודתו של גיא, רותם גופר (צילום: ערן גילווארג)

גופר ניסתה לתאר את התחושות שחווה המשפחה בשעה קשה זו: "אמא שלו דאגה מאוד. לא ידענו. אי אפשר לדעת דברים כאלה. אף אחד לא שולח את הבן שלו בידיעה שזה מה שיקרה. אם היו יודעים, אף אחת לא הייתה שולחת את הבן שלה". היא הוסיפה: "אנחנו תקווה שהמלחמה הזו תסתיים ושיבוא שלום".

גיא נולד בניו זילנד לאב מקומי ולאם בת קיבוץ גינוסר, ובגיל שנתיים עלה עם משפחתו לארץ. "הוא היה ילד מקסים ומלא חוש הומור", סיפרה דודתו, והוסיפה כי היה מנגן על גיטרה, ואף הקים להקה עם חבריו. היא הוסיפה כי כבר החל לתכנן מה יעשה לאחר השחרור – לעבוד בחברה לפירוק מוקשים ולחסוך לקראת טיול בחו"ל.

דרור יפעה, שהיה מחנך של גיא בבית הספר בית ירח, סיפר: "אני לא יכול אפילו לעכל שזה מה שקרה. זו אבידה גדולה מאוד". הוא הוסיף כי גיא היה "נער מלא באנרגיה ובשמחת חיים. הוא היה חלק מארבעה שמוסיקה הייתה כל עולמם".

"מי שגדל בקיבוץ יודע שחברים בקיבוץ זה יותר מזה". קיבוץ גינוסר, היום (צילום: ערן גילווארג)

יפעה היה גם מורה של אורון שאול, החייל שנהרג בפיצוץ הנגמ"ש בשג'אעיה והוגדר נעדר במשך כמה ימים. "עשיתי הבוקר הכנות לעשות ביקור אצל הוריו של אורון, ואז קיבלתי את הטלפון שגיא נפל. התחושה היא נוראית", סיפר.

"מי היה מאמין שדבר כזה יגיע אלינו", אמר אביב היגנס, חברו של גיא מהקיבוץ, "כולם מכירים את גיא. מי שגדל בקיבוץ יודע שחברים בקיבוץ זה יותר מזה. זה לשתף חוויות ביחד, לעבור כמעט כל דבר ראשון בחיים ביחד".

"מגיל אפס אנחנו כמו אחים", הוסיף, "כל דבר שגיא עשה היה מיוחד. אין עוד אנשים כמוהו. בפעם האחרונה שדיברנו היינו יחד בפאב. הוא לקח מנה גדולה של וודקה ואמר 'מי יודע מתי אני אחזור?'".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully