(תיעוד סיכול פיגוע המנהרות של צה"ל ביום חמישי)
החמאס נמצא בשקיעה מאז נפילתו של נשיא מצרים המודח מוחמד מורסי. מאז אוקטובר 2013, ראש אגף המודיעין, האלוף אביב כוכבי, משרטט בפני חברי המטה הכללי את הדעיכה של הארגון, שהטיל צל כבד על הרשות הפלסטינית מאז שעלה לשלטון בעזה בקיץ 2007. המשבר העיקרי של חמאס נובע בעיקר ממצוקת מזומנים. אחרי שהמצרים פוצצו מאות מנהרות מתחת לציר פילדלפי, הוא איבד את מקור ההכנסה העיקרי שלו. מדי חודש היה הארגון משלשל לכיסו 60 מיליון שקל רק ממיסוי על דלקים ומאה מיליון שקלים רק על מיסוי ממנהרות. גורמי צבא בפיקוד דרום מספרים כי הוא היה מפעיל בפתח כל מנהרה אנשי מיסוי, שסופרים את הסחורה וגובים מזומן במקום.
חמאס סובל מבידוד עמוק בעולם הערבי, שמאס בפרובוקציות וראה בהתנהלות הארגון פרסומת לערעור המשטרים באזור. גם עליית הפופולאריות של אבו מאזן במזרח התיכון הרעה את מעמדו. מסיבות אלו, הלכו ראשי החמאס לממשלת פיוס עם הרשות הפלסטינית בתקווה לצאת מהמשבר, אבל הכסף המיוחל לא הגיע. התמונה הגדולה גרמה לצה"ל להעלות הערכות תמוהות כי פני החמאס לא לעימות, שאינו מעוניין בהסלמה והוא משתדל לאכוף שקט. השטח העיד אחרת.
על רקע השפל והמצוקה, יצאו פעילי הארגון למבצע חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון. צה"ל הגיב במבצע רחב היקף, עצר 420 פלסטינים, בהם 60 משוחררי עסקת גלעד שליט ובכירי החמאס ביו"ש. החטופים הפכו מקלף מיקוח לנטל על גב התנועה. הלחץ שהופעל ביו"ש דרבן את החמאס להתיר בקריצת עין שיגור רקטות לעבר ישראל באמצעות גדודים שליחים של יוצאי הפתח.
צה"ל הגיב באופן נקודתי כדי למנוע פתיחת חזית נוספת. בינתיים, אותרו שלושת גופות הנערים ובוצע חיסול של פעיל חמאס שהניח מטען סמוך לגדר המערכת בעזה. פעולות אלו הגבירו את הלחץ בחמאס וגררו את הזרוע הצבאית, בגיבוי מוחמד דף, להגיב בירי רקטות. המטה המדיני של החמאס חשב שיהיה זה סבב אלים אך קצר, אבל הכול יצא מכלל שליטה, והיקף הרקטות התגבר. צה"ל יצא בתגובה למבצע "צוק איתן".
חדשות אחרונות ממבצע "צוק איתן"
היום העשירי במבצע: עדכונים שוטפים
חייל וכלב נפצעו בסריקת מנהרה בעזה
דעה: רק כניסה קרקעית לעזה תעבוד
תיעוד: התקיפה שבה נהרגו ארבעה ילדים
האם הושגו מטרות המבצע עד כה?
עד שזה לא נגמר זה לא נגמר. בכל יום עולים מגעים חדשים, אבל כל עוד אין הסכם הפסקת אש, ימשיך החמאס לנסות עד הרגע האחרון לבצע פיגוע איכות במתווה של פיגוע הצוללנים בזיקים, מזל"טים, מנהרה או פעילויות מסווגות נוספות.
הדרג המדיני הנחה בתחילת המבצע את צה"ל לפגוע פגיעה קשה בחמאס, אך לא לרסק את התנועה בעזה. המטרה הייתה מעומעמת: להחליש את החמאס, אך להותיר אותו כגוף שעדיין מסוגל לאכוף שקט. נוסחה מעניינת אך מורכבת ליישום. הקבינט הביטחוני אישר רק את שלב א' של פעולת התקיפות מהים, האוויר והיבשה כדי לגבות מחיר. השלב השני, פעילות קרקעית, לא אושר, אך צה"ל התכונן לכך עד כה בשיא הרצינות וגייס 42,000 חיילי מילואים.
המבצע הוגדר על ידי המטה הכללי כהרתעתי, שתכליתו להפחית את השיגורים ולהרתיע את החמאס לתקופה ארוכה. צה"ל פגע במערכים קריטיים כמו מפקדות, מחסני אמל"ח, מוצבים ומשגרים. ההפתעה מבחינת החמאס הייתה תקיפה של בתי מפקדים. במבצע עמוד ענן התקבלה ההבנה במודיעין הישראלי, לפיה בתי הבכירים הם בטן רכה, לאחר שהגיעו תלונות ותחנונים מראשי החמאס באמצעות המצרים לא לפגוע בבתיהם. במקביל לכך, פגע צה"ל במערכים אותם הגדיר החמאס כמסווגים, ומפאת צנזורה לא ניתן לפרסמם. הקבינט והצבא חשבו כי הלחץ שיפעילו הכוחות באמצעות התקיפות ישכנע את החמאס לבקש הפסקת אש מאחורי הקלעים. ככל שיעמיקו ההתקפות, כך עשויה מדינת ישראל להשיג שקט לתקופה ארוכה יותר.
בנקודת הזמן של כתיבת שורות אלו מתנהל משא ומתן נוסף בין חמאס לישראל בתיווך מצרי. מטרת שני הצדדים היא להגיע להישגים אסטרטגיים. אם חמאס לא יקבל תמורה משמעותית שתשאיר את ראשו מעל פני המים, הוא עשוי להמשיך בהתקפות. דבר אחד ברור: ברגע שיגיעו הצדדים להסכם, ייצאו בכירי החמאס ממקום המסתור ויגלו את אתרי ההרס ואת בתיהם שהפכו לערימות בטון. הצריבה התודעתית, מעריכים בצה"ל, תהיה קשה ותימשך זמן רב. "במקום להשקיע בבטון לבניית מנהרות ומפקדות שנהרסו, הם ייאלצו קודם כל לבנות בתים עבור המשפחות", אמר הקצין והוסיף, "מדצמבר 2013 אין כניסה של חומרי בנייה לעזה". בנוסף לכך, ישראל מתעקשת ליצור מנגנון שימנע התעצמות בנשק מחמאס, ולכן מילוי של סעיף זה עשוי להיות הישג מכריע במבצע. אם לא, צה"ל ייכנס לסבב נוסף של עימותים בטווח הקרוב.
האם צה"ל השיג את מטרותיו?
החמאס הוכיח כושר עמידות גדול מול צה"ל, פיקוד ושליטה ויכולות אש, למרות הלחץ שמופעל עליו מכל זווית אפשרית. הזרוע הצבאית של הארגון הוכיחה שביכולתה לייצר באופן עצמי רקטות שמסוגלות להגיע לחיפה וצפונה, להחדיר מזל"טים למרחב האווירי של ישראל ולשבש את הפעילות בנמל התעופה בן גוריון, לפגוע בשגרת חיי האזרחים בישראל ולהסב נזק כלכלי לעסקים. אסור להקל בכך ראש.
למרות זאת, במטה הכללי טוענים כי החמאס מבין שעשה טעות כשהחליט להיכנס לעימות עם ישראל, כשהכנות של שנים ירדו לטמיון והתבררו כלא אפקטיביות. הישגי סוללת כיפת ברזל, איכות המודיעין, התקיפות - למעלה מ-3,000 רקטות ו-90 "חופות אש" (תקיפות של חוליות טרור על בסיס מודיעין 'און ליין') - והתראות ממוקדות נגד המערכים המסווגים, כולל סיכול פיגועי האיכות (מזל"טים, ניסיון החדירה לזיקים, ירי נ"ט לעבר טנק, ושתי המנהרות בדרום רצועת עזה א"ב), הותירו את ראשי החמאס בדילמה מאוד קשה ומורכבת. הם לא הצליחו להפתיע את ישראל, ויתרה מזאת, לא מגייסים לטובתם את העולם הערבי, שמפנה להם 'כתף קרה'. בפועל, אורך הנשימה של צה"ל לפעולה קרקעית רחבה לא היה מעולם טוב יותר אחרי עשרה ימי לחימה, אך הדרג המדיני העדיף לדרוך במקום ולא לספק לחמאס אפשרויות להציג תמונות של חיילים הרוגים או חטופים. את אקורד הסיום הוא בחר לנגן בדרך הקלה לביצוע, אך הארוכה מבחינת זמן.
מבצע "צוק איתן" הוכיח כי בזכות עבודת הנמלים של אגף המודיעין בצה"ל והשב"כ, הוכפל בנק המטרות, שכמעט התרוקן אחרי מבצע "עמוד ענן". עד כה הותקפו למעלה מ-2,000 מטרות ונותרו עוד מאות בודדות, לא כולל עשרות מטרות שמופקות מדי יום. למרות זאת, לא הושגה הכרעה ברורה, אליה חתר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שאמר: "כשנצא למערכה, כולם יבינו מי הפסיד ומי ניצח".
את הקושי להשיג הכרעה תולים בכירי קהילת המודיעין בעובדה שהחמאס נערך למבצע בכך שמרבית אנשיו ירדו למחתרת והחלו להתנהג כמו מבוקשים. בשונה ממבצעים קודמים, צה"ל היה זה שיזם את המהלך המפתיע. למרות זאת, הצבא הצליח לפגוע באופן קשה במערכים משמעותיים של החמאס, אותם יתקשה הארגון לשחזר ככל שהמצרים יהדקו את הפיקוח על סיני והמנהרות. לכן, למבצע יש משמעות כפולה, לא רק בהקשר של המוטיבציה של החמאס להתנגד פעם נוספת בעתיד לישראל, אלא גם ביכולת שלו להשתקם בתחום הצבאי. קצין בכיר בצה"ל הדגיש, כי הצבא הטיל על עצמו סייגים נוקשים ולא תוקף את כלל המשגרים אותם הוא מכיר, מחשש לפגוע בבלתי מעורבים בטרור. תנאים אלו עשויים להשתנות באישור הדרג המדיני. לעומת זאת, צה"ל החליט להרחיב את פעילות 'הקש בגג', במהלכה מפונים אזרחים מבתים ודקות לאחר מכן מפוצץ המבנה, לפעילות של 'הקש בשכונה' (פינוי שכונות בבית להייה בצפון רצועת עזה והפצצת מבנים א"ב).
ארגון חיזבאללה עוקב אחר הנעשה ברצועת עזה ולומד את ההצלחות המבצעיות של צה"ל. ההגנה הוכחה בכל הרמות כיעילה מאוד. ניתוח האיומים על ידי הצבא, בצירוף ההתרעות שסיפק המודיעין, סייעו לסכל את כוונות החמאס להוציא אל הפועל פיגועי ראווה ופגיעה בריכוזי אוכלוסייה בעורף המדינה באמצעות רקטות. מערכת כיפת ברזל קצרה שבחים בשל הצלחת יירוט של 90 אחוז (מיקום ההצבה שלה אחרי שיערוך ריכוזי נפילות הוכח ברוב המקרים כיעיל). ההתקפות הכירורגיות הניבו יחס קטן יותר מנפגעים בלתי מעורבים בטרור במבצעים קודמים, ובכך התאפשר לצה"ל אורך נשימה להמשך הפעולה.
אך דבר אחד בולט מעל הכול: חיזבאללה אינו חמאס. מערך הנשק של הארגון השיעי מלבנון רחב יותר, מורכב וקטלני הרבה יותר. יש ברשותו טילים שדורשים מענה מסוג אחר. כאמור, מערכת "שרביט קסמים" שנועדה להתמודד עם טילים בטווח בינוני טרם הוגדרה כמבצעית, ולכן במערכת הרב-שכבתית, עליה דיבר שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יש סדקים. בידי חיזבאללה טילי חוף ים שיכולים לפגוע באסדות הקידוח ואוניות סוחר, ובכך לפגוע ביבוא הישראלי, שלמעלה משמונים אחוזים ממנו מגיעים מהים. גם נתב"ג ומתקנים אסטרטגיים נוספים ביבשה יהיו על הכוונת, רק שבשונה מארסנל הנשק של חמאס, מחזיק חיזבאללה טילים עם ראש נפץ קרבי של חצי טון, שמכסים את כל מדינת ישראל ומסוגלים למוטט בניינים ולהרוס מבנים שלמים.
הדרג המדיני יידרש לקבל החלטות מהירות יותר מהתהליך שבוצע במבצע צוק איתן. לטובת צה"ל ישחקו שני מהלכים מרכזיים: מערכת הגנה אקטיבית ומרכזי כובד שניתן לזעזע ביתר קלות. לחיזבאללה יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לחמאס. כשמנהיגי הארגון מבינים כי בתיהם בני השמדה, הם ינועו באי נוחות כשיקבלו החלטות, במיוחד כשעד היום עסוקה חיזבאללה בשיקום ההריסות של מלחמת לבנון השנייה.