פחד, דאגה והגרוע מכל - שאין הרגשת ביטחון אפילו אם אתה נמצא בבית. עצם השהיה בעזה בזמן ההתקפות נותנת את ההרגשה של משחק רולטה רוסית ואולי אתה הבא בתור. זה שאתה לא מעורב בסכסוך ולא מבוקש על ידי כוחות הביטחון זה לא אומר שלא תיפגע מההפגזות, כי רוב ההרוגים והפצועים הם ילדים, נשים ואפילו תינוקות.
העניין של האזהרה לפני הפגזת בתים הוא עניין הסברתי בלבד, כי פער הזמן בין האזהרה לפיצוץ הוא של כמה דקות, שלא מספיק לרדת במדרגות או להוריד את הילדים. ראינו הרבה דוגמאות בהם נלכדו ילדים ונשים תחת ההריסות.
מבצע "צוק איתן" - כל הכתבות
מטרה למזל"טים של צה"ל
כשאני רואה את תמונות הילדים ההרוגים והפצועים בטלוויזיה אני מסתכל על הילדה בת השנה וחצי שלי ושואל את עצמי מה ההבדל בניהם לבינה ומה מונע שגורלה יהיה אותו גורל. מה האשמה שלהם? ביום השלישי למבצע הודיע הפרשן הצבאי אלון בן דוד שהותקף איש חמאס והמטרה הזאת היתה הפגיעה הראשונה באנשי חמאס. באותו זמן היה מספר ההרוגים בהפגזות 50 במספר. מי הם 50 ההרוגים שהתקשורת בישראל סימנה אותם כמחבלים אם האיש שדיבר עליו הפרשן הוא המבוקש הראשון שחוסל?
בדרך כלל הכול שקט, רוב האנשים מסתגרים בבתים ואי אפשר אפילו לצאת החוצה כדי לשמור על הילדים ולהעביר אותם למקום בטוח בבית מחשש שתהיה התקפה ליד הבית. גם אי אפשר לשבת בחצר או מחוץ לבית כי התאספות של אנשים היא מטרה למזל"טים, כמו שקרה עם ששת בני משפחת חמד בבית חאנון שנהרגו יחד.
כאב משפחה אני מקווה שמצב זה יגמר כמה שיותר מהר כי יש לי שישה ילדים ואני צריך לספק להם חלק ממה שהם רוצים. המצב הכלכלי הגרוע אינו נולד היום אלה הוא מציאות חיינו כבר שמונה שנים. אנחנו מסתפקים במינימום רמת חיים ומקווים שיוסר הסגר המוטל עלינו וישתפר המצב הכלכלי ושאני אספק לבני משפחתי כל מה שיבקשו ולא אתן להם להרגיש שחסר להם משהו.
הכותב הוא תושב עזה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד
המאמר הובא לפרסום באדיבות ארגון "גישה-מרכז לשמירה על הזכות לנוע"