האשראי המדיני ומרחב התמרון שמקבלת ישראל לעת עתה מהקהילה הבינלאומית במבצע "צוק איתן" ניתן הודות למצב הגיאופוליטי באזור, לתוקפנות חמאס, וההתנהלות השקולה והמאופקת של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלא נגרר אחרי לחצים פוליטיים מהקואליציה.
נראה שצה"ל למד היטב את לקחי "עופרת יצוקה" מרובת ההרוגים הפלסטינים, שהביאה בעקבותיה את דו"ח גולדסטון הידוע לשמצה, שהאשים את ישראל, וראשיה, בביצוע פשעי מלחמה. מיעוט הנפגעים היחסי בעזה במבצע עד כה למרות תקיפות אינטנסיביות של צה"ל, שאף עולות בעוצמתן על פעילות "עופרת יצוקה", נובעת משימוש מותאם ומדויק, אזהרות מוקדמות בנוסח "הקש בגג", והימנעות מפגיעות ישירות בבתי ספר, בתי חולים, ומסגדים, גם כשידוע שהם מסתירים רקטות ואמצעי לחימה.
מבצע "צוק איתן" - כל הכתבות
לעומת ההתנהלות האחראית של צה"ל, החמאס נתפס סוף סוף, ולא רק בתקשורת המערבית, אלא גם הערבית, כארגון ציני, אכזרי, וחסר אחריות. ארגון שמשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, ואף קורא להם להגן בגופם על ראשי החמאס ואמצעי הלחימה שלו, המוסתרים ומוגנים היטב במחילות תת-קרקעיות ובמחסנים הממוקמים בלב אוכלוסייה אזרחית.
אין אור בקצה המנהרה של חמאס / אבי יששכרוף
יכולות השיגור של החמאס, המכסות כמעט את כל הארץ, הפתיעו את הקהילה הבינלאומית, ונותנות תוקף נוסף לדרישת ישראל לפירוק החמאס מנשקו, ולא להכיר בו כפרטנר לגיטימי. היום, ברור לכולם כי החמאס הצליח, בניגוד לחוק הבינלאומי, להבריח אמצעי לחימה רבים ומתקדמים, וכמו החיזבאללה, הוא הפך מארגון טרור המפעיל שיטות גרילה, לארגון טרור בעל יכולות צבאיות גבוהות, הכוללות תכנון אסטרטגי, מערכות קשר, פיקוד ושליטה, ואורך נשימה. אף מדינה מהחברות באו"ם לא הייתה מסכימה או מאפשרת ירי טילים מסיבי וחסר הבחנה על אזרחיה.
אין הקשבה בקהיר ובוושינגטון
המשוואה המדינית מתאזנת לכיוון ישראל, גם בגלל השינויים הגאו-פוליטיים באזור ובעולם. עולם ערבי מפוצל ומסוכסך, הנמצא במאבקי דמים אדירים בין שיעים לסונים, ובין מתונים לקיצוניים, "מדלל" את תשומת הלב מעזה לטובת המצב בעיראק, סוריה, לוב, תימן, כורדיסטן ועוד. גם מצרים של הנשיא עבד אל-פתח סיסי אינה ממהרת לפעול לכיבוי הלהבות, שכן היא נהנית מהפגיעה בחמאס - תנועת האחות של האחים המוסלמים - אותה הגדיר סיסי כארגון טרור המאיים על שלמות מצרים וביטחונה.
לארצות הברית, שאיבדה הרבה מיוקרתה וכוח השפעתה במרחב הערבי, לא נותרו מנופי פעולה רבים, ועיקר פעילותה מסתכם בשלב זה בבלימת גינויים חד-צדדיים לישראל במועצת הביטחון של האו"ם. במצב נח יחסית זה לישראל, נשאלת השאלה, עד מתי יישאר חלון ההזדמנויות המדיני פתוח לישראל, מה מטרות המבצע, ומהם התנאים לסיומו? את מרחב הלגיטימציה המדיני, אין למדוד במונחי זמן של ימים או שבועות, אלא בהתאם להתפתחויות בשטח. אירוע טרגי של פגיעה באזרחים וילדים מסוג "כפר קאנא" יקטין מאוד את ההבנה הבינלאומית להמשך המבצע.
מטבע הדברים, הלחץ על ישראל ילך ויגבר, ולכן ראוי לחשוב על אסטרטגיית סיום, שתציב כתנאי הפסקה מוחלטת של ירי החמאס, ולא פחות חשוב, פירוז עזה מכל אמצעי הלחימה, במתכונת פינוי הנשק הכימי מסוריה. אם זה יבוצע, יהא זה הישג גדול שימנע סבבים נוספים של ירי וטרור חמאסי. תסכול החמאס מכושר העמידה המרשים של ישראל בחזית ובעורף, ויכולת ההגנה של "כיפת ברזל", בדידותו המדינית ומצוקתו הכלכלית של חמאס מקנים לישראל בעת הזו קלפי מיקוח חזקים, שאם יופעלו בתבונה, כולל איום במבצע קרקעי נרחב, יכולים להביא להבנות משופרות שיביאו לשקט לאורך זמן לאזרחי ישראל בכלל ולתושבי הדרום בפרט.
לכל הטורים של דני אילון בוואלה! דעות
הכותב היה סגן שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד