פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ילד משדרות כותב לחברים בתל אביב: "אל תפחדו"

      עמית אבקסיס משדרות כבר רגיל לשגרת הקסאמים. השבוע, הוא כתב מכתב לכל אותם ילדים המתגוררים במרכז, בניסיון להרגיע אותם: "גם אנחנו לא מתרגלים, אבל יש לנו צבא חזק"

      הילדים בדרום כבר רגילים לאזעקות, הריצה למרחבים המוגנים והדי הפיצוצים, אולם חבריהם בתל אביב לומדים להתרגל לשגרת החירום החדשה אליה נקלעו. עמית אבקסיס, ילד בן 11 משדרות, החליט לכתוב לחבריו במרכז בניסיון להרגיע אותם ולרומם את מצב רוחם. את הדברים כתב עמית במסגרת פעילות עמותת "חינוך לפסגות" שפועלת לקידום ילדים בעלי פוטנציאל למצוינות מהפריפריה החברתית-גאוגרפית בישראל. בגלל המצב הביטחוני, הושבתה פעילות התנועה באזור הדרום.

      שלום לכל חבריי הילדים שנמצאים במרכז הארץ, ובמקומות אחרים שעכשיו נשמעים בהם אזעקות ובומים של פיצוצים כמה פעמים ביום.

      שמי עמית, אני בן 11, גר בשדרות, ואני כמו הרבה מחבריי נולדתי לתוך העידן של הקאסמים. ועדיין, עכשיו כשיש צבע אדום, אני ממש מפחד. אני יודע טוב מאוד מה זה לשמוע את הרעש הזה פתאום. עכשיו, אני אפילו יותר מפחד ממה שפחדתי כשהייתי קטן, כי אני יותר מודע למצב. אני יודע שזה לא פשוט ושיש סכנות. לפי דעתי, ברגע שיש צבע אדום במרכז, ילדים לא ייצאו החוצה ולא יעשו פעילות משותפת. כשאני בכיתה למשל, ויש אזעקה, אנחנו נשארים באזור המוגן ולא יוצאים החוצה להפסקה. אבל ברגע שיש צבע אדום ואנחנו נמצאים בממ"ד, צריך לעצום עיניים ולחשוב על דברים טובים. זה מה שאני עושה.

      מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות
      גנץ בדרום: "יש לנו עוד הרבה מה לעשות בעזה"
      פצוע מפגיעת רקטה באשדוד, יירוטים ברחבי הדרום
      הניה: "לא חוששים מאיומי האויב, ההתקפה תיכשל"

      עמית אבקסיס, בן 11 משדרות, כותב לחברים בתל אביב בעקבות מבצע "צוק איתן", יולי 2014 (באדיבות המשפחה)
      "לא מתרגלים באמת לטילים שנורים לעברנו". עמית אבקסיס (צילום באדיבות המשפחה)

      כשהייתי קטן, לא היה "צבע אדום" היה "שחר אדום". הוריי לא רצו להלחיץ אותי ושאני אהיה מודע למצב, אז כל פעם שהיה "שחר אדום" הם היו אומרים לי שזו תחרות להגיע למרחב המוגן, והיינו רצים כל המשפחה הכי מהר שאפשר.

      גם אנחנו לא מתרגלים באמת לטילים שנורים לעברנו, גם אם זה כבר קרה כל כך הרבה פעמים. גם אני וגם החברים שלי אוהבים את שדרות מאוד, אבל רוצים חיים רגילים יותר.

      עמית אבקסיס, בן 11 משדרות, כותב לחברים בתל אביב בעקבות מבצע "צוק איתן", יולי 2014 (באדיבות המשפחה)
      גם אני וגם החברים שלי אוהבים את שדרות מאוד, אבל רוצים חיים רגילים יותר (צילום: רויטרס)

      אני יודע שלהרבה ילדים בארץ זה מצב חדש לגמרי. אני חושב שאתם צריכים גם לפחד וגם לא לפחד - לפחד זה אומר שאתם לא צריכים להיות גיבורים ושאתם לא צריכים להגיד שזה סתם ויש כיפת ברזל. ברגע שיש אזעקה צריך מייד להיכנס למרחב המוגן. אבל לא לפחד, זה בעצם אומר שאנחנו צריכים לדעת כל הזמן, גם כשיש צבע אדום ואזעקות, שאנחנו חזקים ויש לנו צבא חזק וזה רק משבר ואנחנו נעבור הכל, ושבסוף זה יסתדר ויהיה שקט.

      מאות ילדים עם חיילי צה"ל בשדרות, יום העצמאות (יח"צ , מני טיוטו)
      אני יודע שלהרבה ילדים בארץ זה מצב חדש לגמרי (צילום: מני טויטו)

      בינתיים, אני צופה הרבה במונדיאל. אמנם עוד כמה ימים זה מסתיים, אבל המבצע לא כל כך הפריע לי למונדיאל וגם לא לחבריי, בגלל שהיום בכל בית בשדרות יש ממ?ד ובממ?ד יש טלוויזיה. אז אנחנו רואים בממ?ד את כל המשחקים שבמונדיאל, שעליו אנחנו אף פעם לא נוותר, יש את זה רק פעם אחת בארבע שנים. אני מקווה שבקרוב הלחימה תיפסק וכולנו נשוב לשגרה,

      שיהיה סוף שבוע שקט ומוצלח לכולם.