ההסלמה במצב הביטחוני הביאה לביטול רוב המסגרות החינוכיות ביישובי הדרום, ובעקבות כך הנחתה היום (שלישי) מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, את הצוותים המקצועיים של המשרד להרחיב את פעילות "הקייטנות הדיגיטליות" לילדי הדרום. הפעילויות המתוכננות כוללות קייטנת אנגלית, בניית אתרים, בניית אנימציות, משחקים ופתרון תשבצים.
במשרד החינוך הסבירו כי מדובר בפעילויות חווייתיות, אשר יעניקו לילדים זמן איכות ויאפשרו ככל הניתן שמירה על שגרה. ההרשמה לפעילויות תתבצע באמצעות האתרים הבית ספריים, הכוללים את "אופק", "גלים", "אל-נט", "ממשק" ו"בריינפופ".
מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
לראשונה בסבב ההסלמה הנוכחי: יירוט מעל תל אביב
מדריך לשעת חירום: כך עליכם לנהוג בזמן אזעקה
לייב בלוג: כל העדכונים על מבצע "צוק איתן"
כמו כן, פעילות "בתי הספר של החופש הגדול" ופעילויות אחרות שמופעלות על ידי משרד החינוך במהלך חופשת הקיץ, יתקיימו בכפוף להנחיות פיקוד העורף. ההורים מתבקשים לפנות למוקדי 106 או למחלקות החינוך הרשותיות ולחדרי המצב המחוזיים של משרד החינוך למידע נוסף.
בנוסף, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך הוציא לצוותי החינוך שבדרום הנחיות על רקע המצב הביטחוני, ובהן עקרונות לקיום שיחות אישיות וקבוצתיות עם תלמידים. בארגון נט"ל, לנפגעי טראומה על רקע לאומי, דיווחו הבוקר על עלייה של 200% בכמות הטלפונים של תושבים לקו החם שמפעילה העמותה.
"אנחנו עדים למגמת עלייה בכמות הפונים החל מחטיפת הנערים, אשר הלכה והתעצמה לנוכח ההסלמה בדרום", סיפרה גלי דגן מעמותת נט"ל, "מירב השיחות שאנחנו מקבלים הם של הורים ושל ילדים, שהיו בתהליך טיפולי פרטני ונמצאים כעת ברגרסיה. אנחנו מקבלים תיאורים על הרבה מאד בכי וחוסר שקט".
דגן הוסיפה: "אחת האימהות סיפרה לנו שהיא נוסעת מדי יום שלוש פעמים הביתה, כל פעם מחזירה ילד אחר מהחוגים או מהקייטנות, כדי שלא תצטרך להחליט במקרה של אזעקה איזה ילד היא לוקחת על הידיים". בנוסף, 250 מטופלים קבועים נמצאים בקשר הדוק עם הצוות המקצועי של העמותה, וטיפולי חירום מוענקים באמצעות "ניידת לטיפול נפשי", אשר מגיעה לבתיהם של הפונים החוששים לצאת מהבית.
גם בעמותת ער"ן, עזרה ראשונה נפשית, מעידים על עלייה בכמות הפונים. "אנחנו לא מופתעים, ובכל מצבי דחק ומשבר מהסוג הזה אנחנו בעצם פוגשים כמה סוגים של פניות", הסביר דוד קורן, מנכ"ל העמותה, "הראשון הוא אנשים שחווים חרדה כלשהי בהיותם קשורים לעניין דרך בן משפחה או אדם קרוב, וזה מעלה חרדות ללא קשר בהכרח לאדם עצמו. פניות כמו 'אני חוששת כי הילדים שלי נמצאים שם', או 'אני חושש כי זה מחזיר אותי לדברים שעברתי'".
"הסוג השני מגיע מתושבים שנמצאים בטווח ונמצאים בחרדה. השיחה איתנו מאפשרת להם לשתף ולא להיות בזה לבד", הוסיף קורן, "לפעמים לאנשים שנמצאים במצב כזה נוח יותר לשוחח עם מישהו רחוק גיאוגרפית, כי הפחד בסביבתם נתפס כחולשה. הסוג השלישי הוא אנשים שממש לא קשורים לזה, אבל הם פשוט בחרדה. החרדה בעצם נמצאת בכל מקום וכולם שותפים לה".
קורן סיפר כי שניים מתוך 12 הסניפים של ער"ן, בבאר שבע ובתל אביב, הפכו למקלטים, והיום התקבלה הוראה ממחלקות הביטחון של העיריות לפתוח אותם ולהיערך לקבלת תושבים. כמו כן, ציין קורן כי עמותת ער"ן נמצאת בימים אלה במחסור כבד של כוח אדם עקב בעיה תקציבית.
ד"ר יותם דגן, פסיכולוג קליני, מומחה למצבי טראומה ולחץ ומנהל השירותים הקהילתיים בנט"ל, הסביר כיצד הורים צריכים לפנות לילדיהם במצבי לחץ כאלה. "כשמנסים להסביר להם בלשון מבוגרים ודרך חשיבה של מבוגרים, זה עובר להם מעל לראש", אמר, "מצד שני, הילדים חשופים לעדכוני הטלוויזיה והסירנות, וזה מעצים מאוד את החששות. אנחנו ממליצים לנסות עד כמה שניתן לשלוט בחשיפת הילדים לחדשות, ולשחק עם הילדים. זאת הדרך לעודד אותם".
דגן המליץ להורים לשחק עם הילדים, או לתת להם "כדורי לחץ", שאפשר ללחוץ עליהם ולהוציא בדרך זו חלק מהלחץ שהצטבר בגוף. לילדים צעירים יותר, המליץ דגן להכין ערכה עם צעצועים, שיקחו איתם כשהולכים למרחב המוגן או לממ"ד, על מנת להעביר את הזמן. בנוסף, מומלץ לתת לילדים מבוגרים אחריות. "הפעילות כשלעצמה היא דבר נכון וטוב, ושומרת שלא תתפתח תחושה של חוסר אונים", ציין.
מרכזים רווחתיים נוספים הגבירו גם הם את הסיוע לתושבים. הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל הפעילה החל מהיום מוקד חירום מורחב למען ניצולי השואה, שייתן מענה לצרכיהם בעת חירום, ויפעל 24 שעות ביממה. "בעתות חירום חייבים לתת מענה מהיר וגמיש לאוכלוסיית הניצולים שעקב אירועי העבר הטראומטיים בשואה עשויים לסבול יותר בחריפות", מסר מנכ"ל הקרן, רוני קלינסקי.