היסטוריה של טרור יהודי: מג'ק טייטל עד גולדשטיין

לאחר מעצר שישה יהודים בחשד לרצח הנער מוחמד אבו חדיר ביום רביעי האחרון, הפך האירוע, על פי החשד, לאחרון בהיסטוריה ארוכה של טרור יהודי בישראל. מאחורי האירוע החמור האחרון עמד יעקב (ג'ק) טייטל, שהורשע ברצח שני פלסטינים באזור התעשייה שילה בשנת 2006, בפגיעה בפרופסור זאב שטרנהל והנחת מטען בכניסה לבית משפחה של יהודים משיחיים באריאל. נגזרו עליו שני מאסרי עולם ועוד 30 שנות מאסר.

רצח מוחמד אבו חדיר - סיקור מיוחד
קשר בין המקרים? ניסיון חטיפה לילה לפני רצח הנער לא נחקר
אבי הנער שנרצח: ”לשרוף בתי החשודים כמו בחברון”
בקבוקי תבערה, אבנים ושוטרים פצועים: יום מהומות ברחבי הארץ

באותה שנה חטף אשר ויזגן באיומי סכין את נשקו של מאבטח בשילה ופתח באש על פלסטינים. מהאש נהרגו ארבעה בני אדם ואחד נפצע. לדבריו, הוא ביצע את המעשה בעקבות תכנית ההתנתקות. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את ויזגן ברצח ארבעת הפלסטינים ובפציעת פלסטיני נוסף ודן אותו לארבעה מאסרי עולם מצטברים. כמה חודשים אחר כך הוא התאבד בתא הכלא שלו.

באוגוסט 2005 פתח באש עדן נתן זאדה בקו 165 בשפרעם. מהירי נהרגו ארבעה נוסעים ערבים ונפצעו תשעה. נוסעי האוטובוס השתלטו על נתן זאדה ונטלו את נשקו. למקום הגיעו שוטרים ונתן זאדה הועבר לידיהם ונאזק. המון רב נאסף סביב האוטובוס, רבים נכנסו דרך החלונות והדלתות וביצעו בנתן זאדה לינץ'. הוא מת מפצעיו. ההמון תקף במשך כשעה וחצי גם את השוטרים וכן אזרחים שניסו לסייע להם. חלק מהשוטרים נפצעו באירוע.

אלירן גולן ביצע כמה ניסיונות פיגוע נגד ערבים בחיפה. הוא הטמין מטעני נפץ שאותם הכין בביתו בכמה מקומות בעיר. באוקטובר 2003 התפוצץ מטען שהטמין במכוניתו של חבר הכנסת עיסאם מחול מתנועת חד"ש. המטען הופעל כשאשתו של מחול התניעה את המכונית, אולם היא הספיקה להימלט ממנה בלא פגע לפני שהמכונית עלתה באש. גולן נעצר במרץ 2004 בעקבות כרוז שפרסם ובו הוזהרו התושבים הערביים בחיפה מפני פיצוץ בתיהם. בעקבות החקירה נעצר גם חברו אלכסנדר רבינוביץ', חייל בחיל ההנדסה שסיפק לו את חומרי הנפץ. גולן היה יותר משנה בהסתכלות פסיכיאטרית ובסופה נקבע שהוא כשיר לעמוד לדין. בספטמבר 2005 תלה את עצמו גולן בבית המעצר קישון ומת כמה ימים לאחר מכן. רבינוביץ' הורשע בסיוע לניסיון רצח, בסיוע לייצור נשק ובקשירת קשר לביצוע פשע. הוא נידון לשבע שנות מאסר, מתוכן ארבע שנות מאסר בפועל. לאחר שערער, הוחמר מאסרו לחמש שנים בפועל.

בשנת 2002 נעצרו כמה מתנחלים ממחתרת בת עין הקיצונית. הם התארגנו ותכננו פיגועים נגד פלסטינים. הם הורשעו בניסיונות לביצוע פעולות טרור ובאחזקת אמצעי לחימה, אך זוכו מאשמת רצח של יותר משמונה פלסטינים.

ב-13 באוקטובר 2000, בעקבות הלינץ' ברמאללה שבו נרצחו שני חיילי מילואים, ירה דני טיקמן, אז חייל בשירות סדיר ששירת כנשק בבסיס בחיפה, בחנויות של תושבים ערבים בחיפה. הוא פצע ארבעה עוברי אורח וגרם נזק לרכוש. מיד לאחר הירי, הסגיר עצמו לרשויות החוק ונגזרו עליו 14 שנות מאסר. בשנת 2001, לאחר רצח התינוקת שלהבת פס בחברון, נהרג פלסטיני אחד ועוד שבעה נפצעו בשלושה אירועי ירי. ארגון לא מוכר בשם "שלהבת גלעד" קיבל אחריות לפיגועים וטען כי מדובר בפיגועי נקמה על רצח פס. גור האמל, חסיד ברסלב תושב איתמר, רצח בשנת 1998 קשיש פלסטיני ונידון למאסר עולם.

בינואר 1997 פתח נעם פרידמן באש לעבר תושבים ערבים באזור כיכר גרוס בחברון, במטרה, לדבריו, לסכל את העברת השליטה בחברון לידי הפלסטינים. הוא היה חייל מנהלה מאזור אחר שהגיע לחברון לצורך הפיגוע. הוא הספיק לפצוע שבעה בני אדם לפני שחיילים שהיו באזור השתלטו עליו. פרידמן נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין ואושפז למשך כמה שנים בבית חולים פסיכיאטרי. עוד קודם לאירוע היה ידוע שפרידמן מעורער בנפשו, והוא נהג לטעון שהוא המשיח. בשל ההתנהגויות אלה הוא סולק מישיבת מרכז הרב שבה למד במשך תקופה קצרה.

דניאל מורלי ירה למוות בנהג משאית פלסטיני בצומת בית ג'וברין ב-25 במרץ 1994. עוד באותו יום הסגיר עצמו למשטרה, לאחר שככל הנראה ביצע את המעשה כנקמה על מות אחיו, שוטר מג"ב שנרצח בפיגוע דריסה שנה קודם לכן. מורלי נידון למאסר עולם, וזה נקצב חמש שנים מאוחר יותר ל-20 שנה. לאחר שנוכה שליש מעונשו, הוא שוחרר במאי 2007.

כחודשיים לאחר מכן, בחג פורים, הגיע ברוך גולדשטיין למערת המכפלה בחברון כשהוא לבוש מדי צה"ל ועל כתפיו דרגות סרן. באולם אברהם שבמערה התפללו 13 יהודים, ובהם גולדשטיין, ובאולם יצחק התפללו באותה עת כ-800 מוסלמים בתפילת יום השישי שלפני תחילת צום הרמדאן. גולדשטיין עבר לאולם יצחק, ובאמצעות רובה גליל שהיה ברשותו, רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125 מהם. הוא חדל לירות רק לאחר שאזלה התחמושת ברשותו או עקב מעצור בנשקו, אז השתלטו עליו המתפללים המוסלמים והרגו אותו באמצעות מטף כיבוי. מעשה הרצח נחשב לאירוע הקשה ביותר בתולדות הטרור היהודי בישראל.

בראשית חודש דצמבר 1993, יצא נער בן 16 תושב שילה, כשהוא חמוש בתת-מקלע עוזי אל שדות הכפר הסמוך תורמוס עיא, שם ירה למוות בחמיס מחמוד אבו עוואד, פלסטיני שעיבד את אדמתו. הנער הורשע ברצח בכוונה תחילה ונגזרו עליו 16 שנות מאסר. הוא השתחרר ביולי 2006 בתום 13 שנות מאסר, לאחר שזכה לחנינה.

ביום השנה השני לרצח הרב מאיר כהנא, בנובמבר 1992, התארגנו ארבעה בני נוער ב"סיירת נקמה" וזרקו רימון בשוק הקצבים ברובע המוסלמי. אדם אחד נהרג ועוד כמה אנשים נפצעו. חברי הקבוצה נידונו לחמש עד חמש עשרה שנות מאסר‏. שניים מהם קיבלו חנינה מהנשיא כמשקל נגד לשחרור השייח אחמד יאסין.

כשלושה חודשים לאחר שאיבד את אחיו צ'ארלי בפיגוע בשכונת בקעה בירושלים שאירע באוקטובר 1990, ירה אריה שלוש על שלוש מכוניות פלסטיניות, סמוך לגוש עציון. שלושה בני אדם נפצעו והוא נידון לשבע שנות מאסר, מהן ריצה שנתיים וחצי.

ב-6 באוגוסט 1990 ירה נחשון וולס, עולה מארצות הברית, לעבר מכונית נוסעת ליד קריית ארבע. לדבריו, הוא עשה זאת כנקמה על רצח ליאור טובול ורונן קרמני. מהירי נהרגה עזיזה סאלם ג'עבר, תושבת חברון בת 25. וולס נעצר, הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.

עמי פופר רצח במאי 1990 שבעה פלסטינים ופצע 11 בשעה שהמתינו להסעה לעבודה בצומת גן הוורדים בראשון לציון. בעקבות הרצח פרצו מהומות ביהודה שומרון ועזה, שבהן נהרגו מפגינים מאש צה"ל. בית המשפט הרשיע אותו ברצח ודן אותו לשבעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 20 שנה חופפות.

רפאל סלומון, תלמיד ישיבת קבר יוסף בשכם, הגיע ב-21 במאי 1989 לצומת גהה, שם ירה ופצע שני פלסטינים. הרקע למעשה היה רצח תושב אריאל באותו שבוע. סלומון נידון לשש שנות מאסר, מהן ריצה ארבע.

בשנת 1988, כמה שנים לאחר שהשתחרר מהכלא בגין רצח פלסטיני בן 20, חטף ישראל לדרמן תינוק פלסטיני בבית לחם ולאחר מכן תקף חייל. על כך נידון למאסר על תנאי.

בחודש אפריל 1985, רצח דני אייזנמן, תושב מעלה אדומים נהג מונית פלסטיני בנקמה על רצח נהג המונית היהודי דוד כספי בשועפאט. אייזנמן אף שכנע שני אנשים נוספים שהוא איש שב"כ ושעליהם לסייע ברצח אדם חשוד בטרור וכך גרר אותם לסייע בביצוע הרצח. השלושה נידונו למאסר עולם.

באוקטובר 1984, בהיותו חייל, ירה דוד בן-שימול טיל לאו שגנב מצה"ל על אוטובוס פלסטיני במזרח ירושלים. מהירי נהרג ג'מאל אל-מטור ונפצעו עשרה פלסטינים נוספים. בן-שימול ביקש לנקום את רצח הסטודנטים ליד מנזר כרמיזן שאירע באותו חודש. הוא נידון למאסר עולם.

החייל ניר עפרוני ואלי וענונו, אסיר משוחרר שאומץ על ידי משפחתו של עפרוני, שניהם תושבי קיבוץ דליה, שרצחו ב-14 בדצמבר 1984 עובד תחנת דלק, תושב כפר מנדא. הרצח היה כנקמה על רצח החיילת הדס קדמי כמה ימים קודם לכן. לאחר הרצח שדדו השניים את התחנה כדי שהמעשה ייראה כשוד. הרצח פוענח רק ב-1990, אז וענונו, שנעצר על עבירה אחרת, הודה במעשה. שנה לאחר מכן נידונו השניים למאסר עולם.

באותה השנה נחשפה התארגנות של יהודים לפוצץ את מסגד אל-אקצא בהר הבית. הכנופיה נתפסה בליל 26 בינואר כשברשותם מטעני חבלה. שניים נמצאו בלתי כשירים לעמוד לדין, אחד נמלט לחו"ל והרביעי נשפט ונאסר. ב-1988 הוא ברח מהכלא השיג טיל לאו כדי לנסות להשלים את המשימה, אך לבסוף הסגיר את עצמו למשטרה.

באפריל 1982, בעת שהיה בשירות צבאי, עלה אלן (הארי) גודמן לאזור רחבת הר הבית בירושלים חמוש ברובה, הרג שומר של הוואקף המוסלמי ופצע שוטרים. הוא טען שעשה זאת כנקמה על הפיגוע באוטובוס בכביש החוף, ארבע שנים קודם לכן. הוא נידון למאסר עולם ועוד 40 שנה. הוא שוחרר לבסוף באוקטובר 1997 לאחר שריצה 15 שנות מאסר וחצי וגורש לארצות הברית.

בראשית שנות השמונים פעלה המחתרת היהודית נגד ראשי הערים בגדה המערבית באמצעות הטמנת מטענים. אלה גרמו לפציעות קשות ולקטיעות רגליים. שמה של המחתרת נקשר גם לתכנון לפוצץ את מסגד אל-אקצא.

(עדכון ראשון: 21:22)