"האובססיבי המשיחי" צדק

על רקע האירועים הקשים של הימים האחרונים, חשוב לשאול את עצמנו – האם ייתכן שג'ון קרי צדק? האם יכול להיות ששר החוץ האמריקני, שזכה לכינויים מעליבים כמו "משיחי" ו"אובססיבי", היה למעשה "הראשון לזהות", הראשון להתריע מפני הסכנות שאורבות לישראל מעבר לפינה? קרי הפך לדמות נלעגת בעיני ישראלים רבים מאז קריסת תהליך השלום, אבל פרץ האלימות הנוכחי מוכיח שאולי, בכל זאת ,הוא ידע על מה הוא מדבר.

לאורך חודשי המשא ומתן, קרי הצליח להרגיז את הישראלים שלוש פעמים, לאחר שהשמיע אזהרות נחרצות שמתנגדיו תיארו כאיומים על ישראל. הפעם הראשונה הייתה בנובמבר 2013, אז העניק קרי ראיון לאודי סגל מערוץ 2, במהלכו התריע כי אם המשא ומתן ייכשל, ישראל תיאלץ להתמודד עם גל אלימות שעשוי לצאת משליטה. "האם ישראל רוצה אינתיפאדה שלישית?", שאל.

קרי הזהיר מפני אשליית הסטטוס-קוו, שהתנפצה בקול גדול בימים האחרונים. "אני יודע שיש אנשים שהתרגלו למצב הקיים, שמרגישים מוגנים בגלל החומה", אמר. "יש לי חדשות בשבילם: הסטטוס קוו של היום לא יהיה זה של מחר או של שנה הבאה. אם לא נפתור את הסוגיות האלה, הפלסטינים ושאר השכנים יתחילו שוב לדחוף לכיוונים אחרים, וזה הדבר האחרון שישראל רוצה". הזעם על דבריו היה גדול, ורבים האשימו אותו באיום מפורש על ישראל. קרי טען שהוא בסך הכל ניסה להזהיר את ישראל, כידיד, מפני השלכות הכישלון. מתברר שזו לא הייתה אזהרה כל כך מופרכת.

הטקס חזר על עצמו כעבור שלושה חודשים, בתחילת פברואר 2014, כאשר קרי הזהיר את ישראל מפני איום אחר: חרם כלכלי. בנאום שנשא בכנס ביטחוני בגרמניה הזהיר קרי: "ישראל מתמודדת עם קמפיין דה-לגיטימציה מתגבר, שהולך ומתבסס. יש דיבור על חרמות ודברים דומים... הסטטוס-קוו הנוכחי, אני מבטיח לכם בוודאות של מאה אחוז, לא יכול להמשיך להתקיים. השגשוג הוא רגעי".

בשבועיים האחרונים, הרחק מהכותרות שמתמקדות במשבר הביטחוני, מקדמת אירופה צעדים כלכליים חדשים נגד ההתנחלויות. לא פחות מ-15 מדינות אירופאיות פירסמו מאז סוף החודש שעבר אזהרות לאנשי עסקים להימנע מביצוע עסקים בהתנחלויות. בין המדינות הללו ניתן למנות את צרפת, ספרד, אוסטריה, דנמרק ופינלנד. זאת, בנוסף לבריטניה וגרמניה, שכבר פירסמו הודעות דומות בעבר. במקביל, האיחוד האירופי ממשיך לקדם את מדיניות סימון המוצרים מההתנחלויות.

קרי ניסה להזהיר את ישראל מפני צעדים כאלה בדיוק. פוליטיקאים בכירים בישראל תקפו אותו והאשימו אותו בעידוד חרמות, למרות שבפועל, דווקא הכניסה למשא ומתן בהובלתו, איפשרה לישראל להדוף את איום החרם. אין זה מקרי שאת המשבר הגדול ביותר בין ישראל לאירופה עד כה, סביב השתתפות האוניברסיטאות הישראליות בתכנית המחקר והפיתוח האירופאית, פתרה דווקא שרת המשפטים, ציפי לבני, שהייתה אחראית על ניהול המשא ומתן עם הפלסטינים. המסר שלה לאירופאים היה פשוט: אנחנו מנהלים שיחות כדי לקבוע את הגבול, אל תפריעו. כעת, בהיעדר משא ומתן, המהלך האירופאי צובר תאוצה – בדיוק כפי שהזהיר שר החוץ האמריקני.

האזהרה השלישית של קרי כלפי ישראל, החמורה והכואבת מכולן, הגיעה בימים האחרונים של המשא ומתן, כאשר הקריסה כבר הייתה ברורה לכולם. "מדינה אחת (בין הים לירדן) תהיה מדינת אפרטהייד עם אזרחים סוג ב', שתהרוס את יכולתה של ישראל להישאר מדינה יהודית", הזהיר קרי בשיחה סגורה שדלפה לתקשורת. דבריו עוררו זעם גדול בירושלים. זו הייתה הפעם הראשונה שגורם אמריקני כל כך בכיר השתמש במילה הטעונה "אפרטהייד" בהקשר הישראלי, וקרי מיהר להתנצל ולהבהיר שלא הייתה לו כל כוונה לתאר את ישראל במונחים הללו.

ההבהרה של קרי הייתה חשובה: ישראל אינה מדינת אפרטהייד, ומבין שכנותיה במזרח התיכון, היא אחת הרחוקות ביותר ממשטר אימים כזה. ובכל זאת, בימים האחרונים נחשפנו למראות מטרידים מאוד, של גזענות מכוערת ומפחידה. האלימות נגד ערבים בירושלים, הקריאות ל"נקמה" ברשתות החברתיות והאפשרות המחרידה (שעדיין נחקרת) שיהודים עומדים מאחורי הרצח הברברי של הנער משועפאט, מוכיחים שיש בישראל מיעוט קטן אך קולני, שמבחינתו אפרטהייד אינו קללה, אלא חזון. הסכנה שקרי הצביע עליה אמיתית, גם אם היא רחוקה, ושתי הסכנות האחרות – האלימות הערבית והבידוד הבינלאומי – רק מחזקות אותה.

בשבועות שחלפו מאז קריסת המשא ומתן, עלו לדיון ציבורי כמה תכניות פעולה מדיניות, החל מנסיגה חד-צדדית, דרך פיתרון אזורי בתמיכת מדינות ערב ועד לתכניתו של בכיר מועצת יש"ע, דני דיין, להתמקד בשיפור מרקם החיים ביהודה ושומרון. ראש הממשלה נתניהו הבטיח לשרים לקיים דיון רציני ברעיונות השונים, ולגבש מדיניות אמיתית בנושא הפלסטיני. עד כה זה לא קרה, ולא במקרה: היכולת לגבש מדיניות שתהיה מקובלת על ציפי לבני וגם על נפתלי בנט, שואפת לאפס.

אם כבר נזכרנו באזהרותיו הנחרצות של קרי, כדאי להיזכר גם באמירה אחרת שלו, שנתניהו יכול לראות בה עצה ידידותית: "אם יהיה שינוי בהרכב הממשלה (בישראל), אולי אז משהו יקרה". עד אז, נצטרך להסתפק בדברי האזהרה, שהופכים אט-אט למציאות.

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד