"לא נותנים לנו לחזור לאדמות שפונו בהתנתקות"

בחודש ספטמבר האחרון קיבלו בחזרה תושבי הכפר הפלסטיני בורקה שבצפון השומרון את אדמתם, עליהם הייתה בנויה ההתנחלות חומש שפונתה ונהרסה ב-2005 במסגרת תכנית ההתנתקות. אולם לטענת הפלסטינים, המתנחלים ממשיכים להגיע לשטח בניגוד לחוק ולא מאפשרים להם לעבד את הקרקע.

בין השאר, ערכו המתנחלים אירועים רבי משתתפים במקום, למרות צו האוסר על כניסת ישראלים לאזור, ובמקרים אחרים השחיתו עצים שנטעו על הקרקע. המתנחלים טוענים מצדם כי תושבי הכפר הפלסטיני מוסתים על ידי ארגוני שמאל.

עוד בוואלה! חדשות
דיסקין: המהומות בארץ - תוצאה של מדיניות נתניהו
אהרונוביץ' על המהומות במשולש: "אין אובדן שליטה"
המהומות גלשו למשולש: נהגים יהודים וחייל הותקפו

היישוב חומש שבצפון השומרון הוקם בשנת 1978 לאחר שצה"ל הוציא צו תפיסה ביטחוני לקרקעות חקלאיות פרטיות של תושבי הכפר בורקה. בשנת 2005, כחלק מתוכנית ההתנתקות, פונה חומש יחד עם יישובי גוש קטיף ושלושה יישובים נוספים בצפון השומרון. חוק יישום תכנית ההתנתקות קבע שמרגע הפינוי אסורה כניסת ישראלים לשטחים. בניגוד ליישובים שפונו ברצועת עזה, צה"ל אסר על כניסת פלסטינים לשטחי ההתנחלות שפונתה. בניסיון לחזור לקרקעותיהם הפרטיות, עתרו לבג"ץ בשנת 2010 מספר מתושבי בורקה יחד עם ארגון "יש דין", בבקשה להסיר את צו התפיסה לשטח כדי שיוכלו לממש את זכותם הקניינית.

כשנתיים וחצי לאחר הגשת העתירה, במאי 2013, טרם נדונה העתירה בבית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על הסרת הצו לתפיסת הקרקע המדוברת. עם זאת, וינשטיין השאיר את הצו האוסר כניסה לשטח – לישראלים ולפלסטינים – על כנו. לאחר מגעים בין תושבי בורקה ליועץ המשפטי לממשלה, החליט האחרון בספטמבר להסיר את צו איסור הכניסה לשטח ומאז מותרת כניסת פלסטינים לשטח, לרבות לצורך עיבוד חקלאי של הקרקע.

היישוב חומש הפך לסמל עבור ציבור המתנחלים לאחר ההתנתקות. לאורך השנים ערכו המתנחלים אירועים פוליטיים ועצרות תחת הכותרת: "חוזרים לחומש ולצפון השומרון". מרבית האירועים נערכו באישור צה"ל, גם בתקופה בה צו תפיסת הקרקע היה בתוקף והחוק אסר על כך. במקביל לאירועים הציבוריים, ואף על פי שכניסה לשטח אסורה בחוק, החלה להגיע בתדירות גבוהה לשטח קבוצת תלמידי ישיבת ההסדר "הר השלום". צה"ל פינה את תלמידי הישיבה מהמקום מספר פעמים אך הישיבה המשיכה לקיים בשטח פעילות.

בחג הפסח האחרון ניסתה לקיים המועצה האזורית שומרון אירוע במקום. בניגוד לאירועי העבר, סירב צה"ל לאשר את האירוע והודיע בכתב למועצה האזורית שומרון כי "האירוע לא מאושר לאור שיקולי מערך הכוחות ומשימותיהם לאור אירועי יצהר שאירעו זמן קצר לפני כן". במועצה האזורית פירשו את הסירוב כרצון הצבא לגבות "תג מחיר" מהמתנחלים על הפגיעה בחיילי בצה"ל שאירעה ביישוב יצהר.

למרות האיסור על כניסת ישראלים למקום וצווי האלוף בנושא ישיבת "הר שלום" ממשיכה לפעול במקום ואירועים רבי משתתפים נערכו במקום לאחרונה. כך למשל ביום העצמאות האחרון התקיים במקום, ללא אישור, אירוע שיזמה הישיבה בהשתתפות 400 בני אדם. ביום ירושלים האחרון ערכו כמה עשרות מתנחלים, בראשות יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, סעודה במקום. כוח צה"ל שעבר במקום במקרה לא התערב בנעשה ולטענת גורמי צבא החיילים לא הבחינו בהימצאות המתנחלים במקום.

בעקבות האירוע ההמוני שנערך ביום העצמאות, פנתה עורכת הדין אנו דעואל לוסקי מארגון "יש דין", לפרקליטות המדינה בבקשה לאכוף את צו האלוף האוסר על כניסת ישראלים לשטח. "דרושה אכיפה מוגברת וחמורה נגד אלה המנצלים את כוחם הציבורי לרעה ומארגנים, מעודדים ואף משדלים את קהל המאמינים בהם, לבצע עבירות פליליות חמורות", כתבה דעואל לוסקי.

"מקום בו החוק נאכף באופן סלקטיבי ובררני, לא ניתן לצפות מהאזרח הפשוט כי ידע לפתח את אותו חוש שישי עלום, המקנה לו את היכולת להבחין בין חוק תקף ורלוונטי, לחוק שאיננו יותר מאות מתה", הוסיפה, "על גורמי הצבא מוטלת חובה בדין, הישראלי כמו גם הבינלאומי, לשמור על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים ולהגן על ביטחונם ורכושם מפני גורמים עוינים ומפרי חוק. על מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית לא מוטלת רק חובה שלילית, דהיינו להימנע מלתת חסות לאירועים כאמור, אלא מוטלת על כתפיו גם חובה אקטיבית - לפעול בכדי למנוע קיומם של אירועים מסוג זה בעתיד".

בתשובת מרחב שומרון במשטרת ישראל לפנייה נטען: "לא התקבלה כל פנייה מצד הפלסטינים או מצה"ל על כניסת מתנחלים לשטח הפרטי או לשטח שעומד תחת צו איסור כניסה לישראלים. במידה ותתקבל תלונה כזו או ראיה שמוכיחה עבירה כזו היא תחקר".

בכביש 60, המוביל לבורקה, מוצב שלט האוסר על כניסת ישראלים לאזור ולידו שער שמאפשר לסגור את הכביש לתנועה. לאחר ההתנתקות, השער אכן היה סגור ומנע כניסה למקום. בתקופה האחרונה השער פתוח לרווחה וכל החפץ בכך יכול להיכנס ללא הפרעה. גם כלי רכב צבאיים או מחסומים, שאמורים היו למנוע כניסה בלתי חוקית לשטח, לא נראים באזור.

משיחה עם ראש מועצת הכפר ותושביו עולה שהם מחכים זמן רב לחזור לאדמתם, וכי למרות החלטת הרשויות שמאפשרת להם לחזור, בפועל הדבר נמנע מהם. "התקבלה החלטה משפטית שהאדמה שלנו אבל המציאות היא ההפך, להם מותר להגיע בחסות הצבא ולנו אסור ללכת לשם", סיפר פתיחה יוסוף, תושב הכפר ובעליהם של 21 דונם מהשטח, "הלכתי לא מוזמן לטעת עצים באדמה שלי ולאחר מספר ימים חזרתי לבדוק את מצבם ולהשקות. הופתעתי לראות 20–30 מתנחלים במקום ומיד ברחתי. מניסיון העבר אני בטוח שאם הייתי נכנס הייתי מותקף ואם היה קורה חס ושלום משהו היו בסוף מאשימים אותי". יוסוף הוסיף כי נוכחות תלמידי הישיבה היא "לא יומיומית, אבל רוב הזמן יש נוכחות ולא יכולתי לבדוק מה עם העצים. ניסיתי כבר מספר פעמים לטעת עצים במקום וכל פעם הם נעקרו מחדש".

בספטמבר האחרון, לאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הסרת צו איסור הכניסה לפלסטינים לשטח, ערכו תושבי הכפר אירוע חגיגי במקום ונטעו עצים רבים. העצים, כך מספרים התושבים, נעקרו ולא נותר מהם דבר. ניסיונותיהם לעבד את קרקעותיהם החקלאות, כ-180 דונם, ירדו לטמיון לאחר שהגידולים הושחתו גם הם.

לדברי יו"ר מועצת הכפר בורקה, עבד אל-פתאח יוסוף מוחמד צלאח, צה"ל מונע מהם לחזור לאדמתם תחת הטענה שהוא מעוניין להגן עליהם. צאלח היה מצפה שצה"ל יאכוף את צו האלוף וימנע מהמתנחלים כניסה לשטח. "הם לא אומרים לנו אסור לכם להיכנס אלא לא כדאי לכם להיכנס כדי למנוע חיכוך וככה זה חוזר על עצמו כל הזמן", לדברי צאלח, "אסור לישראלים להיכנס לאדמה הזו, יש צו אלוף, ולפלסטינים על פי ההחלטה מותר להיכנס. אבל מה שקורה זה הפוך – המתנחלים נכנסים ומאתנו מונעים להיכנס, כאילו לטובתנו שלא ניפגע מהמתנחלים".

"בסופו של דבר קיבלנו את האדמה שלנו דרך המשפט והצדק וככה אנחנו מבקשים שיהיה ונוכל לחזור לאדמה שלנו לא דרך מאבק אלים אלא בדרכי שלום ולפי הצדק. זו האדמה שלנו תנו לנו לחזור ולעבד אותה", הוסיף צאלח.

לדבריו, תושבי הכפר לא יכולים לנסות שוב ושוב להשקיע במקום. "אם היו לא מונעים מהם להיכנס מאז שפינו את חומש היינו יכולים כבר ליהנות מהפרות של מה שהיינו שותלים", אמר צאלח, "אנחנו במצב של תסכול. כמה אפשר לטעת ויהרסו לנו, אנשים כבר לא רוצים להתאמץ כי זה סתם מתסכל. אנחנו לא יכולים לזרוק את הכסף שלנו פעם אחר פעם לאוויר".

עיקר התלונת של בעלי הקרקע מופנות נגד צה"ל: "הבקשה שלנו מהצבא שלפחות יפסיק את הכניסה של המתנחלים", אומרים תושבי הכפר, "הוחלט שאנחנו אמורים לחזור לאדמה שלנו אבל זה לא קורה כי הם ממשיכים להגיע לשם ומונעים מאתנו להתקרב. לצערנו הרב ההחלטה הזו לא נאכפת ואנו מקווים שבסופו של דבר היא תיאכף ונוכל סוף כל סוך לחזור לאדמה שלנו".

עורך דין דורון ניר צבי, המייצג את ועד מתיישבי השומרון בנושא, דוחה את טענות הפלסטינים. לדבריו, "רוב הקרקעות הן במעמד של אדמות מדינה וככלל הנושא נמצא כעת בבירור משפטי". ניר צבי הוסיף" "מיותר לציין שהטענות בדבר פגיעה של יהודים בערבים הטוענים לבעלות על הקרקע בזויות ואינן נשענות על דבר מלבד האמינות המפוקפקת של ארגוני השמאל הקיצוני. הטענות שהאדמת היישוב חומש שייכת לערבים היא מגוכחת".

לדברי ועד מתיישבי השומרון טענות הפלסטינים נובעים מהסתה של "יש דין". "מדובר בספין נוסף מבית היוצר של ארגון השמאל הקיצוני", נמסר מהוועד, "ספין רצוף הטעיות ומניפולציות, כאשר שוב ושוב מנסה ארגון 'יש דין' לכפות על ישראל מדיניות קיצונית ואנטי ציונית באמצעים משפטיים, ולא בוחלים בהשתתפות באירועי שנאה והסתה יחד עם אנשי הרשות הפלסטינית".

יואב שמחי, ממפוני היישוב חומש, אמר: "פשוט עצוב לי לשמוע שארגון שמעז לקרוא לעצמו ארגון ישראלי מחפש מתחת לאדמה ערבים שיטענו לבעלות על הבית והישוב בו גידלנו את ילדינו. ובו בנינו ישוב לתפארת מדינת ישראל. שכשעלינו על הקרקע ההר היה הר טרשים קרח. לא הייתה בו חקלאות ובוודאי לא ישוב".

על פי מפות המנהל האזרחי, רובן המוחלט של האדמות בשטח המדובר הן בבעלות פרטית פלסטינית, ורק שתי חלקות קטנות בלבד אינן בבעלות פרטית.

"לא התקבלה עד כה תלונה מצד הפלסטינים על נזק שנגרם להם", נמסר מהמנהל האזרחי, "על פי הנוהל ניתן דרך הרשות להפנות תלונה ונציגי המנהל בודקים ומלווים את התהליך בעת שמתקבלת תלונה על נזק שכזה. כמו כן ניתן לפנות לוועדה ולקבל פיצויים על הנזק במידה ומתברר כי אכן נגרם, אך כאמור עד כה תושבי בורקה לא התלוננו על נזקים כאלו".

מדובר צה"ל נמסר: "בשנת 2014 לא התקיימה כל פעילות בישוב חומש המתואמת עם צה"ל, וככל שהאירועים המדוברים התקיימו הרי שהם מהווים עבירה על החוק. באזור אין נוכחות קבועה של ישראלים וכאשר מזוהה כניסה אסורה לשטח, מוקפצים כוחות הביטחון על מנת לעצור את אותם מפרי החוק". עוד נמסר: "במידה ויש טענות קונקרטיות על פגיעה מכל סוג שהוא כנגד פלסטינים באפשרותם להגיש תלונה במשטרת ישראל וזו תטופל בהתאם. במהלך חלק משעות היממה מוצבים כוחות משמר הגבול בישוב המדובר".