מי ישלם את המחיר על מדיניות החוץ הכושלת של ארה"ב?

חברי המשלחת האמריקנית לווינה לא התעלמו מהמועד המחייב – יום העצמאות ה-238 של ארצות הברית, והבטיחו כי יעשו הכול כדי להגיע להסכם עם איראן "למען הערכים האמריקניים". בשיחה עם כתבים הבטיחו חברי המשלחת לדבר עם איראן ועם יתר המעצמות "עד שייצא עשן לבן", כלומר עד שיגיעו להסכם סופי. זאת לנוכח העובדה שתוקפו של הסכם הביניים צפוי לפוג ב-20 ביולי.

רגע ההבטחה דרש פאתוס, שאותו סיפק אחד מחברי המשלחת כשציין שהוא ועמיתיו היו מעדיפים לבלות את החג עם משפחותיהם. הוא לא הסתפק בכך והסביר כי האבות המייסדים של האומה נלחמו למען העצמאות כדי להביא שגשוג וחופש לאזרחי המדינה וביטחון ליתר העולם – בדיוק אותן סיבות שבגללן חשוב כל כך לנהל את השיחות עם איראן. תפקידה של ארצות הברית, הוא הוסיף, הוא להסיר את דאגות הקהילה הבינלאומית בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן ולפתוח בפניה את הדלת שתוביל אותה לחיק הקהילה הבינלאומית.

עוד באותו נושא:
החל סבב שיחות הגרעין האחרון בין המערב לאיראן
פוטין: ”המערב אחראי לכאוס בעיראק, בלוב ובאוקראינה”
האיום מעיראק מתקרב: ”ישראל תסייע לירדן אם תותקף”

"אנו נשארים מחויבים ל-20 (ביולי) בתור המועד הסופי לשיחות", אמר אחד מחברי המשלחת. "הארכה לא תיעשה בשום אופן בצורה אוטומטית, כפי שניסו להציג בתקשורת. כל הצדדים מאמינים שעדיין יש די זמן להגיע להסכם. האיראנים אמרו שהם רוצים להגיע להסכם עד ה-20, כמו כל אחד מהשותפים שלנו ל'שישייה'. אם נשיג התקדמות משמעותית ונצטרך עוד כמה ימים... כל אחד מבין שזו עשויה להיות המציאות", הוא הוסיף.

להערכתו, אין בשיחות בעיה של אי-הבנה, אלא פערים שנותרו בין העמדות השונות. "אני חושב שהם יודעים מה שמנו על השולחן, מהן הדרכים להגיע לנקודה שבה הקהילה הבינלאומית מרגישה בטוחה שתכנית הגרעין של איראן נועדה למטרות שלום בלבד ושהם לא יכולים להשיג נשק גרעיני. זה על השולחן וזה מובן לגמרי. כרגע אנחנו במקום שבו הם יכולים לנצל את הרגע הזה בהיסטוריה כדי לקבל את ההחלטות הנדרשות להשגת המטרות. בכירים איראנים אמרו פעמים רבות ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים שאין להם כוונה לבנות נשק גרעיני - שזו לא טענה שקשה להוכיח אותה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שאיראן תתחייב לשורה של צעדים קונקרטיים שניתן לבדוק אותם ולהראות לעולם שמה שהם אמרו שוב ושוב אכן נכון".

נציג המשלחת האמריקנית הדגיש שהאמריקנים הציגו לאיראנים כמה אופציות "מאוד הגיוניות" ושהאיראנים נושאים ונותנים "ברצינות עצומה" ובהחלט "מתכוונים להגיע לפתרון". אולם המחמאות לא מנעו ממנו להוסיף שהמשא ומתן איתם "קשה מאוד".

לא פעם ולא פעמיים הודו חברי המשלחת שההתבטאויות האופטימיות של חלק מהנציגים "לא קיבלו ביטוי מאחורי דלתיים סגורות". לטענתם, שני המכשולים העיקריים הם אי-הסכמות בנוגע ליכולת ההעשרה העצמאית של איראן ויכולת "הפריצה" שלה לקראת ייצור הפצצה הגרעינית. ברמה המעשית, זוהי השאלה: כמה סרכזות (צנטריפוגות) ייתנו לאיראן להשאיר בחזקתה וכמה מתקדמות הן יהיו?

זה גם הנושא שעמד בראש סדר העדיפויות של המשלחת הישראלית שהגיעה השבוע לוושינגטון לקראת פתיחת השיחות בווינה. בראש המשלחת עמד השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ. לאחר שישראל התאכזבה מהסכם הביניים עם איראן, היא התעקשה להשאירה במרחק של שנים - לא של חודשים - מיכולת ה"פריצה" הגרעינית שלה.

באופן דומה התבטא נשיא המדינה היוצא שמעון פרס במהלך ביקורו בוושינגטון בחודש שעבר, וכך גם המארח שלו, ברק אובמה, שהבטיח שעמדתו לא השתנתה וכי לא תהיינה פשרות בנושא הזה.

"לא מדובר במשא ומתן בין שני צדדים שצריכים להיפגש באמצע", הבהיר נציג המשלחת האמריקנית לווינה. "לא מדובר בתיווך. מדובר בצעדים שאיראן צריכה לעשות בהתאם למחויבות שלה בפני הקהילה הבינלאומית אחרי שנים של התעלמות".

צוותי המשא ומתן ניסו להתנער מסוגיות אחרות שמאיימות לפלוש לתוך השיחות. היחסים המתוחים בין רוסיה למדינות המערב בעקבות המשבר באוקראינה, שלשתיהן נציגים בווינה, לא הצליחו להשפיע על שיחות הגרעין. אך בניגוד לכך, המצב הרעוע בעיראק הביא את נציגי המדינות הערביות לחשוש מכך שארצות הברית עשויה לשתף פעולה עם איראן רק כדי למנוע מדאעש (המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה) ניצחונות נוספים בעיראק. בין אם זה נכון ובין אם לא, השאיפות של איראן לשליטה אזורית מאיימות על ערב הסעודית גם בלי הפצצה הגרעינית.

האם ניתן לסמוך על דבריהם של נציגי הממשל האמריקני שאומרים כי "עדיף שלא יהיה הסכם מאשר הסכם גרוע" במקרה של שיחות עם איראן? לא בטוח. האמריקנים לא מעוניינים במשבר נוסף במזרח התיכון במקרה של קריסת השיחות, וחוששים מהאפשרות שתפרוץ מלחמה חדשה לקראת בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו בתחילת נובמבר.

לאחר שראה לא מעט כישלונות במדיניות החוץ שלו - מהידרדרות היחסים עם מוסקבה ועד לכישלון שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים - נכנס ממשל אובמה למצב של ספיגת נזקים וניסיון לקדם פתרונות היכן שרק ניתן, גם אם מדובר בעיקר בניהול משבר ולא בהכרח במציאת פתרון כולל לטווח הארוך.

הארכת תוקף הסכם הביניים והמשך השיחות עם איראן בהחלט באים בחשבון מבחינת וושינגטון. ואולי זוהי דווקא איראן שמעוניית להגיע להסכם כולל במהירות האפשרית כדי להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה, ובכך לשפר את מצבה הכלכלי.

דניס רוס, כיום חוקר בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, אמר לאחרונה בעדותו בקונגרס כי גם הערבים וגם ישראל יוצאים מנקודת הנחה שיהיה הסכם. הוא באופן אישי מאמין שהסיכוי לכך נמוך מ-50% (זו הייתה הערכת הנשיא אובמה בשנה שעברה לגבי הסיכוי להגיע להסכם כולל עם איראן). "גם אם הנשיא רוחאני ושר החוץ מוחמד ג'וואד זריף יהיו מוכנים לקבל את העסקה, וזה לא ברור אם זה המצב - האם הם יצליחו למכור את זה למנהיג העליון? אולי, אך אני חושש שהסיכוי לכך הוא די נמוך", אמר רוס.

בשביל להרגיע את הסעודים ואת הישראלים במקרה שההסכם עם איראן ייצא לפועל, רוס הציע לנקוט שורה של צעדים נקודתיים כגון הגדלת הסיוע הניתן לאופוזיציה הסורית המתונה כדי להבהיר לאיראן שלמרות ההסכם, ארצות הברית לא משכה ידיה מסוריה, ועד לפיצוי הישראלים על הסיכון המוגבר. הפיצוי עשוי לכלול רכישת פצצות חודרות בונקרים לשימוש הצבא הישראלי, במקרה שישראל תיאלץ לפעול לבדה באיראן.