פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו, לא יעזור אם "תשתגע"

      רצח הנערים גילגל לפתחו של ראש הממשלה את הדילמה: להגיב בחומרה כפי שדורשים בימין, או לנהוג בריסון כמעשה אריק שרון. ראשת מרצ קוראת לו לנשום עמוק ולפעול להרגעת השטח

      "גם את המלחמה בטרור צריך לנהל כשיד קשורה מאחור", כך אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. הדברים האלה צריכים לעמוד לנגד עיניו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבות הקבינט הביטחוני, כשהוא שומע את קולות הימין הקיצוני הדורשים להפציץ, לחרב, לרמוס ולכתוש.

      הבוקר הזה קשה וכואב לכולנו. רצח הנערים בדם קר הוא פשע מלחמה נוראי, וכמו כולם, גם הדם שלי רותח. אבל דווקא ברגעים כאלה צריך לפעול מהראש ולא מתוך יצר של נקמה. ראש הממשלה נתניהו צריך לפעול לפי העיקרון, שטבע בזמנו ראש הממשלה אריאל שרון, "איפוק זה כוח", ולהדוף את הקולות המתלהמים והאלימים שהוא שומע מהימין הקיצוני והמתנחלי.

      רצח הנערים - כל הכתבות

      מדובר במבחן מנהיגות של ממש עבור נתניהו, שחייב למנוע הסלמה והידרדרות לפני שהדברים ייצאו משליטה. הוא חייב לעשות הבחנה בין הרוצחים ושולחיהם, לבין הגורמים המתונים ברשות הפלסטינית, בראשות אבו מאזן, לגורמים הקיצוניים יש אינטרס להבעיר את השטח, אבל בשנים האחרונות גילינו שאסטרטגיה של "מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח" נכשלה, ולא פעם אף התבררה כטעות.

      חיסול תשתיות הטרור לא עמד במבחן המציאות. חמאס היה המרוויח הגדול באינתיפאדה השנייה וגם אחרי מבצע "גשמי קיץ", אליו יצאה ישראל בעקבות חטיפת גלעד שליט. לא רק שזה לא השיב את שליט, זה הוכיח שבכל סבב עימות עם ישראל – החמאס זוכה בנקודות זכות. חיסולי בכירי החמאס כמו השייח' אחמד יאסין ועבד אל עזיז רנטיסי, לא הותירו ואקום בארגוני הטרור, הם רק גרמו למוטיבציה לפיגועי נקמה ולהחלפתם באנשים קיצוניים יותר ואלימים יותר.

      2014 היא לא 2004

      מהלכים כמו הריסות בתים מעולם לא הוכיחו את עצמם. ועדה בראשות האלוף אודי שני החליטה בשנת 2005 להורות לצה"ל להפסיק להשתמש בהריסות בתים כשיטת ענישה, לאחר שמצאה כי לא רק שהריסת הבתים אינה מרתיעה ואינה יעילה, היא פוגעת באנשים שאינם מעורבים או שותפים, למעשה, ומכניסה אותם למעגל הטרור שלא היו מעורבים בו.

      כבר היינו בסרט הזה, של ענישה קולקטיבית. במבצע "עופרת יצוקה" פעלו אולמרט ולבני בשיטת פעולה של "בעל הבית השתגע". הם הפציצו, כתשו, הרסו, הורידו את השאלטר, הפעילו את צה"ל באופן לא מידתי ולא רק שהמבצע לא עזר, הוא הביא עלינו ביקורת חסרת תקדים מהקהילה הבינלאומית, את דו"ח גולדסטון וגרוע מכך: הביא להתעצמות וחיזוק החמאס.

      לגבות את המחיר מרמאללה / אריה אלדד

      גם במקרה הנוכחי, 2004 היא לא 2014 - פעולה לא מידתית וענישה קולקטיבית תפגע במעמד ישראל בזירה הבינלאומית. אנחנו נהנים כעת מגיבוי של הקהילה הבינלאומית שמגנה את הרצח והחטיפה אך תוך זמן קצר הגיבוי הזה עלול להפוך לגינוי אם ישראל תנקוט בצעדים דרקוניים וקולקטיביים.

      את הקולות שמשמיע מאתמול בערב הימין, אנחנו כבר מכירים. עמדתם לא שונה מהעמדה שהציגו לפני החטיפה: אין על מי לסמוך, לנצח נאכל חרב, אין עם מי לדבר. הציבור הישראלי יודע שזה לא נכון, הוא יודע שהדרך היחידה למנוע חטיפות ושפיכות דמים נוספת היא בהסדר מדיני של שתי מדינות לשני עמים.

      לטרור יש בית חרושת בדמות הכיבוש והמשך התיחזוק שלו שנותנים לטרוריסטים מוטיבציה. מה שיביא להרס תשתיות הטרור הוא לא פעולה צבאית, אלא סיום הכיבוש והריסת בית החרושת הזה.

      אני קוראת לראש הממשלה נתניהו להיות באמת חזק מול הטרור, לנשום עמוק, ולהבין, שמה שאנחנו צריכים עכשיו הוא לא להיעתר לקריאות הקיצוניים, אלא, להרגיע את השטח ולחזק את אבו מאזן והגורמים המתונים בגדה. עם סיום המשבר ראש הממשלה צריך לפנות לשני העמים ולהציג את חזונו, תכנית מדינית מפורטת שנוכל לשאוף אליה.

      הכותבת היא ראשת מרצ

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד