סבא של גיל-עד שער: "קיווינו שהנערים יימצאו בחיים"

מעכלים את הבשורה המרה: בבוקר שאחרי מציאת הגופות, ממשיכות משפחות החטופים להסתגר בבתיהן. חברים, קרובי ומשפחה ותושבי היישובים הגיעו להביע את תנחומיהם, אך בני משפחותיהם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח לא יוצאים את פתח הבתים. שלושת הנערים יובאו בשעה 17:30 למנוחות יחד בבית העלמין במודיעין, לאחר שמסע ההלוויה יצא מבית כל משפחה ב-15:30.

רצח הנערים - סיקור מיוחד:
"כשבאו לזהות את המשקפיים של איל, הרגשתי חלחלה"
הושלם הליך זיהוי הגופות, הבדיקה נמשכת
בנט קרא בקבינט לפעולה נרחבת, לבני: "לפעול בשכל"

עזרא שער, סבא של גיל-עד, התייחס במשדר וואלה! חדשות לתחושות הקשות. "הייתה לנו תקווה שהנערים יימצאו בחיים", הודה. "מאז שנודע לנו, קשה מאוד גם למשפחה הקרובה, גם לחברים, לכל עם ישראל. התפללנו ונמשיך להתפלל לעילוי נשמתם. זו הייתה המטרה שלהם – לרצוח ולמוטט אותנו גם רגשית".

הוא התייחס להתמודדות עם הבשורה הקשה ואמר: "אנחנו כאן אנשים מאמינים. חייבים להאמין בבורא עולם. חייבים. כך לימדונו אבותינו, כך למדנו, כך נלמד. יש אמונה". הוא הודה ש"מבחינה רציונאלית, היו מחשבות בגלל הזמן והפער הזה, של אי הודאות איפה הם. אבל איך אומרים? האמונה חיזקה אותנו והיא תחזק אותנו ואת כל עם ישראל".

שער סיפר על הרגע שבו גילה על מציאת הגופות. "חזרנו מבית העלמין הצבאי לאחר שעשינו אזכרה לאחי שנפל במלחמת שלום הגליל לפני 30 שנה אתמול", שחזר. "כמובן שכאנשים דתיים הלכנו להתפלל לאחר האזכרה. כמובן אני לא אשאיר את הטלפון בצלצול אז שמתי אותו ברטט. אחד החברים שלח לי סמס, לאחר מכן הסתכלתי והוא כתב: 'האם שמעת את הבשורה המרה?'. עניתי 'לא. לא שמעתי'. עליתי מהר הביתה, הייתה תפילה. בדקתי בטלוויזיה ולא ראו כלום. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר ש(כך דיווחו) באל-ג'זירה".

לדבריו, גיל-עד היה "ילד מתוק. היה מאוד-מאוד חברותי. היה מדריך בבני עקיבא. אהב את הארץ, טיולים, סיורים. אהב כל מה שכל ילד ונער אוהב – את המשפחה, את כל מה שיש בחיי החברה שביישוב. יישוב טלמון הוא יישוב נפלא ואני רוצה להודות להם ולכל עם ישראל על התמיכה שנותנים וימשיכו לתת למשפחה, להורים ולאחיות".

ביישוב טלמון, שבו מתגוררת משפחת שער, התיישבו הבוקר בני נוער במעגלי שיח. על אף החופשה שהחלה היום, ילדי היישוב חזרו במתכונת מיוחדת לבתי הספר בניסיון להתמודד עם הבשורה הקשה. אלי ימיני, תושב היישוב וחבר המשפחה, סיפר על התחושות הקשות. "לא ציפינו לסוף טרגי שכזה", אמר לוואלה! חדשות. "קיווינו והתפללנו שיהיה נס ושלושת הנערים יחזרו הביתה. מה שעבר על המשפחה, על היישוב ועל עם ישראל ב-18 ימים האחרונים, אי אפשר לתאר. אנחנו מאמינים שהתפילות לא הלכו לאיבוד והן נשמרות היכן שהוא".

רב היישוב, רמי ברכיהו, אמר לתושבים: "אסור שהגבורה שנתגלתה ב-18 הימים האחרונים תתמוסס. משפחת שער תהיה זקוקה לעוצמות של הקהילה. כמו שהתייצבנו, כך נתייצב ונלווה את המשפחה בהמשך. נקווה שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו לגלות כוחות ועוצמות, לא מתוך ייסורים ולא מתוך מחלוקות, אלא מתוך לב טוב ודיבור טוב".

דובר היישוב וחבר המשפחה, דוד שרון, סיפר על ההתמודדות עם הבשורה הקשה. "האתגר הגדול ביותר הוא לתמוך במשפחה", אמר. "אנחנו עושים את זה כבר שבועיים וחצי ודי ערוכים לזה עם הצוותים הקיימים. כאן בטלמון החופש הגדול לא התחיל. ממשיכים את שגרת הלימודים. כל מערכת החינוך, מורים, מנהלים, סייעות, קיבלו צו 8 וממשיכים את הלימודים כאילו הכול כרגיל. הם קיבלו חיזוק של כוח אדם ועובדים סוציאליים מהמועצה האזורית".

גם בנוף איילון, מסתגרת משפחת פרנקל בביתה. האופטימיות הזהירה שאפיינה אותה במהלך השבועות האחרונים התחלפה באבל. חברים, בני משפחה, בני כיתתו של נפתלי ותושבי היישוב הגיעו לבית המשפחה לחזק ולתמוך אך רק רב הישוב ובני המשפחה הקרובים הורשו להיכנס. במאהל הסמוך לבית, שהקימו תלמידי כיתתו של נפתלי, התחלפו התפילות לשובם של הנערים בפרקי תהילים לעילוי נשמותיהם. גם המבוגרים התכנסו בבית הכנסת, התפללו וניסו למצוא נחמה.

משה, מצוות החירום בנוף איילון, סיפר כי ביישוב החליטו יחד עם משרד החינוך לפתוח את בית הספר. "יש פסיכולוגים, יועצים, עובדים סוציאליים. כולם עובדים יחד עם מערכת החינוך, בית הספר והאולפנא, ומי שצריך עזרה מקבל את העזרה הזו. לצערנו בעם ישראל אנחנו למודי ניסיון".

מחוץ לבית משפחת יפרח באלעד נאספו רבים מתושבי היישוב. "מאתמול ממש קשה לנו עם הבשורה הזאת", אמר יצחק דעבול, שכן המשפחה, "אבל אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכול מבורא עולם, מקבלים את הכול באהבה. המשפחה מאמינה שאין רע יוצא מהשם יתברך. בן אדם שאין לו אמונה ברגעים האלה יכול לקרוס. אי אפשר להגיד שזה קל, אבל זה הרבה יותר קל כשיש אמונה".

הוא סיפר כי משפחת יפרח היא "משפחה לתפארת" וכי איל נהג לחייך "לכל אחד, גם אם הוא לא מכיר אותו. היה ילד שהיה עוזר לכולם, להורים, לאחים, לשכנים. אף פעם לא ראינו שהוא עושה משהו לא כשורה. ההפך הוא הנכון. תמיד הוא היה האבא לכל הילדים פה בשכונה".

לישיבת "מקור חיים" בכפר עציון, שבה למדו השלושה וממנה יצאו בערב החטיפה, הגיעו מאז היוודע דבר הרצח כל התלמידים. כ-300 בחורי הישיבה שוחחו, שרו והתפללו לזכרם של חבריהם עד השעות הקטנות של הלילה. הצוות החינוכי של הישיבה ועובדים סוציאליים מהמועצה האזורית גוש עציון ליוו את הנערים בכל השעות הללו.

בהכנת הידיעה השתתף שבתי בנדט.