פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הזנה בכפייה אושרה בוועדת הפנים: איך ייושם החוק?

      החוק שיאפשר הזנה בכפייה של אסירים עבר בוועדה. עו"ד נעמה פויכטונגר מהפרקליטות מסבירה מה הקריטריונים וכיצד יתבצע ההליך השנוי במחלוקת. "יעמוד במבחן בג"ץ"

      הזנה בכפייה אושרה בוועדת הפנים: איך ייושם החוק?
      צילום: עומר מירון, עריכה: יאיר דניאל

      (ועדת הפנים אישרה את החוק, הבוקר)

      החוק שיאפשר הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים שישבתו רעב עבר בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד-ביתנו), לאחר שאחד הסעיפים שונה על מנת לזכות בתמיכתה של סיעת יש עתיד. כעת תעלה ההצעה לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

      בהתאם לשינוי, תתאפשר הזנה בכפייה רק של אסירים הנמצאים בסכנת חיים. בנוסף לכך, רופאים לא יחייבו לבצע את ההליך בניגוד לרצונם, והאסירים יוכלו להביע את עמדתם נגד ההזנה בפני שופט. עורכת הדין נעמה פויכטונגר, ממונה במחלקת ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות, הסבירה איך ייושם החוק, בהנחה שיזכה לרוב בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

      עוד בנושא:
      אחרי התיקונים: חוק הזנה בכפייה צפוי לעבור היום
      "שביתת הרעב נכשלה": הסיכום של שב"ס עם העצירים
      בתום הפינוי: מבקשי המקלט הכריזו על שביתת רעב

      הפגנת תמיכה באסירים הפלסטינים בג'נין (AP)
      הפגנת תמיכה באסירים הפלסטינים השובתים רעב, ג'נין (צילום: אי-פי)

      האם רק אסירים ביטחוניים יוזנו בכפייה או כל אסיר השובת רעב?

      החוק עצמו אינו מבחין בין אוכלוסיות אסירים, וחל על כל מי שמוגדר אסיר מבחינת מעמד משפטי ואשר שביתת הרעב מסכנת את חייו או מעמידה אותו בסכנה של נכות חמורה.

      מה הקריטריונים להזנה בכפייה?

      לא קיים קריטריון של מספר ימים לשביתת הרעב, מהסיבה שמצב רפואי של אסיר הוא סובייקטיבי. למשל, שביתת רעב של יומיים עלולה להביא אסיר חולה סוכרת למצב של סכנת חיים. לכן, הקריטריון אינו אובייקטיבי, אלא מורכב מבחינה פרטנית של הסטטוס הרפואי של אסיר מסוים ברגע נתון. כמובן שקיימת רשימת מדדים שמגדירה סכנת חיים. נבדק מכלול של מדדים רפואיים אובייקטיביים שרופא יכול לשפוט לפיו, ולהפעיל שיקול דעת רפואי.

      האם ההזנה תתקיים בבתי הכלא או במרכז רפואי ספציפי? האם היא תבוצע על ידי רופאים שהוכשרו לכך?

      ההזנה לא תתקיים במרכז רפואי ספציפי, אלא בכל מרכז רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר. בדרך כלל, במצב שאסירים שובתים רעב במשך תקופה ממושכת הם ממילא מאושפזים בבית חולים והטיפול נעשה בידי רופאים. אין הכשרה מיוחדת לעניין הזנה בכפייה, אלא מדובר ברופאים שזה בתחום עיסוקם בהתאם לתחום המומחיות שלהם. כמובן, מדובר רק ברופאים שיסכימו לכך. החוק מבהיר שאף רופא לא יהיה חייב לתת טיפול אם אינו רוצה ואם הדבר אינו מתאים לעולם הערכים שלו.

      מאות מבקשי מקלט השוהים במתקן צועדים בצעדת מחאה בגבול מצרים, יוני 2014 (יותם רונן)
      החוק עצמו אינו מבחין בין אוכלוסיות אסירים. מבקשי מקלט הצהירו על שביתת רעב (צילום: יותם רונן)

      האם ההזנה בכפייה חושפת רופאים ישראליים לתביעות בבית הדין הבינלאומי?

      לא מצאנו מקרה בו ערכאה בינלאומית מצאה שהמעשה היה פסול ונקבע במפורש שמתן טיפול לשובת רעב בניגוד לרצונו, כשזה נעשה במסגרת צורך רפואי ובמסגרת הליך ראוי כמו חקיקה, נחשב לעינוי. אנחנו לא צופים סיכון במישור הזה לרופאים שיפעלו בהתאם להחלטת בית המשפט.

      האם בג"ץ יכול לפסול את החוק?

      לבג"ץ תמיד נתונה סמכות לבחון כל חוק, ככל שתוגש עתירה בהתאם לחוקתיות של החוק, ובג"ץ יצטרך לבחון בכלים חוקיים, במידה שתוגש עתירה, אם החוק אכן אינו חוקתי. אנחנו סבורים שהצעת החוק עומדת במבחנים שיעזור לה להיחשב לחוקתית.

      האם אסיר יכול לעתור לבג"ץ טרם הזנתו בכפייה?

      ההליך בפני בתי המשפט הוא מדורג. אם בית המשפט הורה שניתן להזין בכפייה, האסיר יוכל לערער לבית המשפט העליון לפני מתן הטיפול, וניתן לעכב את ההחלטה לשם כך.