"תסתכל מתחת לעצים אני רואה שקים לבנים. תרים ותנער", נשמע אחד הסמלים צועק לעבר חייל פלוגת מסלול של גדוד 202 בחטיבת הצנחנים שסורק את השטח. אנחנו נמצאים ביער על גבעה, במרחק שמונה דקות ממקום חטיפת גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח בגוש עציון. הנוף שנשקף מקצה ההר אל תחתית הוואדי מרהיב, אבל הצעקות של סמלי הפלוגה לא מאפשרים לך לחשוב על שום דבר פרט לשלושת החטופים. "אנחנו יודעים שהם ממושקפים, אז למצוא זוג משקפיים יהיה מאוד מועיל", אומר החייל יסעור דקל.
טור של חיילים באורך של יותר מקילומטר נפרש לאורך הגיא במטרה לסרוק את השטח. ענפים נשברים תוך כדי צעידה ובכל רגע נשמעת צעקה של מפקדים שמכוונים את הכוח לא להתפזר ולהיות ממוקדים בנתיב שנבחר מראש וסומן בתצלום אווירי על ידי המפקדים הבכירים.
חטיפת הנערים - סיקור מיוחד:
שבועיים לחטיפה: קרב המוחות שמתנהל בין שב"כ לחוטפים
עובד המספרה ואחיו של השהיד: פרופיל החוטפים
הותר לפרסום: אלה החשודים בחטיפת שלושת הנערים
מפקד פלוגת המסלול של גדוד 202, סרן ערן כחלון, קיבל את ההודעה על חטיפת שלושת הנערים לפני שבועיים, ביום שישי בשעה 10:30. יום למחרת, בשעה 08:00, הוחלט להקפיץ את כלל החיילים לבסיסים ובשעה 16:30 הם כבר החלו את הסריקות באזור איתור הרכב השרוף ששימש את החוטפים בפאתי הכפר דורא. הצטרפנו אליהם השבוע לחיפושים, שנמשכים כבר כשבועיים.
סרן כחלון עבר פעילות מבצעית בכלל הגזרות. באחת מהן הוא כמעט נהרג לאחר שכוח צנחנים זיהה אותו ואת חבריו בשנת 2011 ככוח אויב ופתח לעברם באש. כחלון ניצל בנס. לאחר הפציעה חזר לפקד על חיילים וכעת ניתן להבין מדבריו שהוא מקבל את האחריות לאתר את הנערים באופן בוגר יותר. בתחילת השיחה, כשהוא יושב על הקרקע ביער בו מתנהלים החיפושים באותו היום, הוא מספר בגאווה שביום ההקפצה נרשמה בפלוגה 100% התייצבות. ללא תירוצים. גודל המשימה לאיתור החטופים היה ברור לכולם, לדבריו.
עם הימשכות החיפושים, המשימות הפשוטות הופכות להיות קשות ומורכבות יותר. "אנחנו עם רבאק בעיניים. עושים את הכול כדי לאתר את הנערים", מבהיר סרן כחלון ומוסיף: "אצלנו לא מתייאשים ומי ששואל שאלות אני אומר להם בצורה ברורה - 'תחשבו על האמא של הנער. תשימו את עצמכם במקומה. אם הילדים הללו הם האחים שלכם, מה הייתם עושים?'. אחרי משפט כזה הם מביטים בי עם זיק בעיניים".
מפקד החטיבה, אלוף-משנה אליעזר טולדנו, מקפיד לעבור בין השורות, לשמוע לוחמים, לעודד את מי שצריך, ולהשיב על שאלות. היו כאלו שבשיחות עם טולדנו שאלו על איכות המודיעין וניסו להבין עד כמה הפעילות שלהם בשטח, שחוזרת על עצמה, מועילה למאמץ המבצעי. "העובדה שהחיילים שלי שואלים על מידת הרצינות של המודיעין, מעידה על כך שבאמת אכפת להם", הסביר מפקד הפלוגה. "אף אחד לא שואל מתי הולכים הביתה גם אם זה לפעמים קשה".
יש רגעים שבהם צעקות החיילים הבוקעות מעומק הוואדי מצמררות. "במהלך הסריקות שלנו היו רגעים שבהם חשבנו שמצאנו אותם", אומר כחלון. "חייל דיווח על גושי בטון טריים שמסתירים משהו. טסנו כמו משוגעים, סרקנו, חפרנו אבל זה היה כלום". אני מקשה עליו ושואל אותו האם בכל זאת היה חייל שהתנגד לחיפושים כי חשב שהם לא מעשיים. "אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה: אם זה היה אחי לא הייתי רוצה שיפסיקו לחפש אותו. אני מקווה שלא נפסיק לחפש עד שלא נמצא בכלל".
סרן כחלון פונה לכלל חיילי הפלוגה לפני היציאה לשטח ומספק להם מספר רב של נתונים אודות היקף ההליכה, אופן הסריקה והיקף שעות הפעילות. תוך כדי השיחה הוא מונה את הסיירים, הגששים, כלבי הגישוש, ויחידות החילוץ של המשטרה שהצטרפו למבצע הסריקות. "יש בעלי מקצוע שמלווים אתכם", הוא אומר לחייליו. "אל תהססו להעיר הערות ולהמליץ לסרוק בורות, מערות ובתים".
הטור האנושי ממשיך להתקדם וחיילי הפלוגה מטפסים עד לקצה ההר המקביל. קבוצת חיילים אוספת ענפים עבים שנשברו לפני ימים אחדים ונראה היה כאילו הם מסתירים דבר מה. "אנחנו עם חיוך על הפנים, למרות הקושי והחום", אומר החיילים תומר אלקבץ. "למרות שהכול כאן כמעט חוזר על עצמו, כולל מיקום הסריקות. לסרוק עוד פעם ועוד פעם את אותו מקום, אין בזה היגיון אבל בתדריכים ובשיחות אתה מבין שכולם כאן תורמים למאמץ הכללי. אנחנו נמשיך לסרוק את השטחים במטרה למצוא רמזים קטנים, כל פרט קטן מהחטיפה". "אם שואלים אותי מה אתה היית עושה אם היו חוטפים את אחיך", הוא מוסיף, "הייתי עונה בפשטות - מחפש עד שאמצא".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com