בעת התרחשות אירוע ביטחוני משמעותי, ודאי אירוע החטיפה, בלתי מומלץ לפתוח את חרצובות הלשון כולו. מוטב להמתין קצת כדי שגם התובנות תהיינה נכונות יותר. אין בכוונתי לחרוג, אם כן, ממסגרת הדיון הלגיטימי על התנהלות ראש הממשלה, כמה משריו ועוזריהם בפרשה.
תחושה כבדה מאוד אופפת רבים מבין אזרחי ישראל בהביטם אל התנהלות ראש הממשלה ויועציו הקרובים. הרושם הוא שנתניהו חוזר אל אירועי השריפה הגדולה בכרמל עת עסק בפוליטיקה הקטנונית, באחיזת עיני הציבור, בהטחת סיסמאות נבובות, בלתי קבילות אך מאוד קליטות בקרב חסידיו, ובהרעפת שבחים לעצמו ולסביבתו. הוא מתכונן, כאמור, לוועדת החקירה שעוד תבוא, לכן הוא מגייס את דעת הקהל למען ירחיק מעצמו וממשלתו את האחריות.
חטיפת הנערים - כל הכתבות
מה שנצרב בזיכרוני עד עתה, מאז פרוץ האירוע החטיפה, זו אותה תמונה של ראש הממשלה ושר ביטחון רוכנים עם עוזריהם הצבאיים מעל מפה. אם זו לא תמונה שנועדה למטרות יחסי ציבור, הרי שאין עוד אמצעי ויזואלי מטופש יותר כדי להוכיח לציבור שראש הממשלה עובד. מובן מאליו שראש הממשלה אינו מבלה בנעימים בימים אלה. להצטלם ליד מפה, לדבר במבטים ולטשטש את קווי המתאר של המפה למען ביטחון שדה, זהו מעשה שאפילו אחרוני השחקנים בהוליווד כבר מסרבים לשחק.
כדי להוסיף עוד ממד של אמינות, מצוטטת אשת ראש הממשלה אשר ביקרה אצל אחת המשפחות כאומרת שבעלה אינו ישן בלילה בגלל דאגה לבנים החטופים. ואנו, שסברנו שראש הממשלה דווקא מבלה בימים טרופים אלה, ממש נרגענו לאחר שרעייתו גילתה את האמת - שבעלה, ראש הממשלה, אינו ישן מדאגה. באמת, יש גבול לציניות, לזלזול בציבור וליח"צנות הגסה.
התמונה המכוננת השנייה היא של ראש הממשלה, שר הביטחון, ראשי השב"כ והמוסד, הרמטכ"ל וכמה קציני מודיעין בכירים יושבים ומנתחים את המצב. שוב אותה כוונה למסור לנו מסר: הנה ראש הממשלה עובד וצוות מהימן ביותר מסייע לו בהחלטותיו. בשביל מה? לא ברור שכל ראש מדינה היה נוהג באותה הדרך, לא מובן שראש הממשלה מתייעץ עם ראשי מערכות הביטחון? התמונה נועדה לצרוב בתודעה הציבורית מסר ברור של עבודה מאומצת של ראש הממשלה. האם הציבור באמת זקוק לכך? לא. האם קיים חשש סביר שלנתניהו ויועצי התקשורת שלו ישנה כוונה ברורה לאותת על עשייה כדי לקדם את פני הרעה של מחר, קרי תלונות או ועדות חקירה? התשובה היא כן.
אנשי מפתח בחו"ל
מתברר שאנשי מפתח בממשלת ישראל מצאו לנכון להיעדר מן הארץ, ולו רק ליום או יומיים מיותרים, למרות המשבר, דוגמת שרת המשפטים הממונה על המשא ומתן שאין עם הפלסטינים, הנמצאת בלונדון לרגל אירוע מז'ורי בכנס העוסק בפשעי מלחמה; שר החוץ המצטלם בתלבושת מסורתית באחת המדינות היותר חשובות לביטחון ישראל הלא היא חוף השנהב במסגרת ביקורות בארצות אפריקה; מפכ"ל המשטרה שהה בארה"ב ולא מצא לנכון לחזור מיד עם פרוץ החטיפה ארצה, וכדומה. ואני שואל שאלה אחת: איך יתכן שראש הממשלה לא הורה על חזרתם המידית של שליחי המדינה שהוזכרו לעיל? האם אין צורך בשר חוץ ליד ראש הממשלה? האם שרת המשפטים בלתי מועילה בנוכחותה בארץ במצב מסובך כמו זה שאנו נמצאים בו? האם לא מן הראוי היה שהמפכ"ל יעלה על המטוס הראשון לישראל ויתחיל לטפל במה שהוא מופקד עליו? השאלות הן רטוריות, אלא שראש הממשלה איבד את הכיוון. נתניהו נלחם על לב הציבור תוך כדי עיסוקו בחטיפה.
ועוד דוגמה של ספינים ופוליטיקה: ללא שום קשר לחטיפה הנוכחית, ראש הממשלה תמך בהעברת הצעת החוק בקריאה טרומית של חברת הכנסת איילת שקד, שלוחתו של בנט. מתברר שנתניהו יודע להצטלם עם ראשי השב"כ והמוסד כשנוח לו אך לשאלותיהם הוא אינו יודע תמיד לענות. מאיפה אני יודע זאת? פשוט מאוד: הנה ציטוט מדברי דן מרגלית במאמרו: "אמנון אברמוביץ' ציטט מפי ראש המוסד תמיר פרדו בישיבת קבינט שאלה מצמררת, אם הממשלה אכן לא תנהל משא ומתן לשחרור נערות בנות 14 אשר ייחטפו באחת ההתנחלויות? תשובה לא הייתה, ככל הנראה".
די בספינים, די בפופוליטיקה זולה, די ביח"צנות. ייטב לראש הממשלה לטפל באירוע בצורה הטובה ביותר ולהביא את החטופים הביתה - זו תהיה היחצנות הטובה ביותר שלו.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד