פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתנועה מכים על חטא: "טעינו כשתמכנו בשטרית"

      למה איתן כבל התרגז על החרדים? מדוע התעמתו יאיר לפיד ובנימין נתניהו? ולמה מרוץ הנשיאות האחרון היה כה חשוב? לכל שאלה תשובה, בטור השבועי של כתבנו הפוליטי

      מאיר שטרית ורובי ריבלין בבחירות לנשיאות במליאת הכנסת (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      הבחירות לנשיאות במליאת הכנסת. ראובן ריבלין ומאיר שטרית (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      זה היה שבוע שבו כל כתב פוליטי נדרש במקביל גם להיות כתב פלילים וכתב נדל"ן. הכספת של פואד, הדירה הנוספת של דליה איציק, העוזרת של שטרית. לא להאמין כמה רחוק הגיעו שלושתם במרוץ לבית הנשיא. מזל שהייתה התמודדות לתפקיד הנשיא כדי שנגלה את כל המידע הזה, וחבל שהיא לא נמשכה עוד חודש. מעניין מה היינו מגלים עד אז.

      סיעת יחיד - לכל הטורים של עמרי נחמיאס

      ההתנהלות של זהבה גלאון ובוז'י הרצוג בקשר לשטרית הייתה לא זהירה ולא חכמה. ראשית, כי רק בשבוע שעבר נאלץ לפרוש מועמד אחר – בן אליעזר – בגלל חשד לפלילים. את השמועות על שטרית הם הכירו היטב. אז מה כל כך בער להם להודיע על תמיכה בו? האם עיקרון שתי המדינות הוא כל כך מקודש ששווה לשלוח למענו לבית הנשיא מישהו שלא הסביר במילים פשוטות מדוע שילם לעובדת שלו לשעבר רבע מיליון שקל בהסכם סודי? בתנועה, לפחות, מכים היום על חטא. "זו הייתה טעות לתמוך בשטרית בלי לברר עד תום את פרטי ההסכם", אמר גורם בכיר במפלגה.

      התרגיל של לבני, הרצוג וגלאון להכתרת שטרית לימד על רמת התיאום בין גורמים בקואליציה לראשי מפלגות האופוזיציה. לשמחתם, הדיל הזה נכשל. אם הוא היה מצליח, היו בדיוק 24 שעות בהן היו חוגגים, לפני שהיה מתברר כי העלו לכס הנשיאות אדם עם כתם על יושרתו האישית, ומי יודע אם לא היינו נאלצים לחזות בהליך הבחירות לנשיאות מחדש.

      מי שלא היה חלק מהדיל הם דווקא החרדים, שלמרות שיחות שכנוע אינטנסיביות נשארו בסוף בחוץ והעניקו את התמיכה לריבלין. אחד מחברי הכנסת סיפר כי בשעת הכרזת התוצאות, איתן כבל המופתע קרא לעבר ספסלי החרדים: "אתם בוגדים, אתם תמיד חוזרים לליכוד". כבל, מן הסתם, לא התכוון רק להצבעה הנקודתית על הנשיא, אלא על התחושה הגוברת והולכת בעבודה כי החרדים לא נמצאים בכיסם כבעבר, וכי הברית החדשה בין החרדים לשמאל עומדת על כרעי תרנגולת. אירוע שבע הברכות לכבוד נישואי בתו של דרעי אמש הביאו גם את שרה ובנימין נתניהו, גם את ליברמן, וכמובן את חתן השמחה להצטופף בשולחן אחד. האמברגו שהטילו בש"ס על נתניהו – לפחות באופן מוצהר – נשבר. האם זו תחילה של ידידות מופלאה ומאוחרת?

      המהלך החם שעליו מדברים במסדרונות הכנסת השבוע הוא החלפת לפיד בחרדים. מדובר כמובן במהלך חסר סיכוי כמעט: לבני קרובה יותר לפרוש מהממשלה מאשר לפיד, ויציאה של שניהם תוך הכנסת החרדים תשאיר את הקואליציה עם 61 ח"כים. נראה כי הניסיונות של נתניהו לפייס את החרדים לא מכוונים אל הכנסת ה-19, אלא אל שורת הממליצים אצל הנשיא אחרי הבחירות לכנסת ה-20.

      הפינג-פונג של נתניהו ולפיד

      אין לזלזל בציר הפוליטי שנרקם כאן בשבוע האחרון. אתמול אמר עמיר פרץ בהתייחס למהלך האחרון שהובילו התנועה, מרצ והעבודה כי "לקראת אוקטובר יהיו התפתחויות פוליטיות מעניינות". פרץ התכוון כמובן לאישור תקציב המדינה, שצפוי להיות תקציב קשה. לשר האוצר לפיד יהיו שתי אפשרויות: הראשונה – לנסות להעביר תקציב חברתי, כזה שיעלה אותו על מסלול התנגשות עם ראש הממשלה בתקווה להרוויח כך כמה נקודות; השנייה – להתפטר על רקע מדיני עוד לפני התקציב ולהימנע מכל כאב הראש הזה. אם לא יהיה תקציב, הממשלה תיפול ונלך לבחירות.

      את הסנונית הראשונה בדרך לעימותים הקואליציוניים שנכונו לנו בחודשים הקרובים ראינו השבוע, כאשר נתניהו ולפיד ניהלו ביניהם במשך 48 שעות פינג-פונג מרשים של עקיצות כשברקע התכנית המדינית של יו"ר מפלגת יש עתיד. נתניהו הזכיר ללפיד – ובצדק – כי הוא זה שאמר שהטעות ההיסטורית של השמאל היא שתמיד הצהיר מראש על מה הוא מוכן לוותר. לפיד אמר כי נתניהו, שמגדיר את עצמו מר ביטחון, לא הצליח בזירה הבינלאומית מול איראן, הפלסטינים וטורקיה.

      בשבוע רגיל היה הקרב החזיתי הזה תופס כותרות, אבל בחירת הנשיא דחקה לשוליים כל התרחשות פוליטית אחרת. כעת, משנגמרה ההתמודדות, ישובו החריקות בקואליציה למלא את סדר היום הפוליטי. ועדיין, פיצוץ לא צפוי במהרה, בטח שלא בחירות. לבני ופרץ אולי מפזרים רמזים על עזיבה קרובה של הממשלה; לפיד אולי נזכר שהוא בעצם נגד התנחלויות ובעד מהלך חד-צדדי; אבל האמת היא שבמצב הנוכחי לשום צד אין אינטרס להוביל לשם. אם יהיו בחירות בטווח הזמן הנוכחי, לפיד ייצא מהן חבול ולבני עלולה להימחק. זו הסיבה שככל שזה תלוי בהם, הם ימשיכו לפזר רמזים על עזיבה קרובה של הממשלה ולא ילכו לשום מקום. ממש כמו מפלגת העבודה בימי ברק.

      המפסיד הגדול

      יום שלישי השבוע, 15:00 אחר הצהריים. המועמד לנשיאות רובי ריבלין יושב בלשכתו, אוחז בפניו בין הידיים והחל לכתוב את נאום ההפסד שלו. על פי האווירה במסדרונות, שטרית הולך לנצח אותו בסיבוב השני. יועציו סביבו, חלקם בוכים. האווירה בחדר לא משאירה מקום לספק: ריבלין הפסיד. לחדר מוזמנים מקורביו לנחם. גדעון סער וחיים כץ הגיעו, גם שלי יחימוביץ'. "אין מה לעשות", אמר להם הנשיא הנבחר רגע לפני התוצאות. "עשינו כל מה שיכלנו, אבל פעלו נגדנו כוחות חזקים מאתנו". סער וכץ ניסו להסביר ששוחחו עם החרדים ויהיה בסדר. ההסבר לא שכנע. בחדר שררה דממה. הודעת יו"ר הכנסת על הניצחון תפסה אותם בהלם מוחלט. כך יצא שהמועמד המוביל לנשיאות בתחילת היום נבחר בהתאם לכל התחזיות המוקדמות, ובכל זאת מדובר היה בהפתעה ענקית.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      שעה קלה לאחר מכן נפגשו ריבלין ונתניהו בטרקלין שאגאל בכנסת. בתום הטקס ביקש נתניהו ללחוץ את ידה של הרעיה נחמה ריבלין. חדי העין הבחינו כי אחת היועצות של ריבלין, שליוותה את נחמה, התקרבה לראש הממשלה וניצלה את ההזדמנות ללחוש משהו על אוזנו. מעניין מאוד מה זה היה.

      ועוד מילה על המרוץ לנשיאות. נתניהו יצא חבול מהקמפיין הזה משני כיוונים שונים: הוא גם אותגר בתוך מפלגתו, וגם קיבל את הנשיא שלא רצה. ועם זאת, מבחינת ההשלכות הפנים-מפלגתיות, ייתכן שזו לא אפשרות גרועה כל כך. לפחות שני חברים בסיעתו בטוחים כי אם ריבלין היה מפסיד, היה מתחיל מרד המוני נגד ראש הממשלה שהיה קורע את התנועה מבפנים. עכשיו לפחות יהיה לו שקט בגזרה הזו. כעת יהיה עליו להחליט כיצד להתנהל מול גדעון סער, שניהל לריבלין את הקמפיין.

      המניות של סער עלו בצורה מדאיגה מבחינת נתניהו. אם ירחיק וימדר אותו, הוא עלול לפגוש בו כבר בבחירות הקרובות על הנהגת הליכוד, בעימות חזיתי. אם ינסה לקרב אותו אליו ולהפוך אותו לאיש אמונו, אולי יש סיכוי שיצליח לדחות את ההתמודדות לקדנציה הבאה וגם למצוא מתווך שיידע לגשר בין לשכת ראש הממשלה ובין בית הנשיא. ברור כי יהיה צורך באדם כזה בשנים הקרובות. מבחינת נתניהו, שתי החלופות לא מלהיבות.

      למה לא כל יום?

      המרוץ לנשיאות היה, ככל הידוע, יום העבודה היחיד של הכנסת בשבע השנים האחרונות של הכנסת שבו לא הורשו לוביסטים להיכנס למשכן. חבל שאי אפשר לעשות בחירות לנשיאות לעתים יותר קרובות.