נקמה או דיכאון: מה גורם להורה לרצוח את ילדיו?

רצח שני הילדים הלילה (חמישי) במושב ישרש שבשפלה מציף מחדש את השאלה כיצד הורים מחליטים לשים קץ לחיי ילדיהם. בשיחה עם וואלה! חדשות מנסים מומחים להשיב לשאלה זו, תוך הבחנה בין נשים לגברים..

עוד על רצח הילדים בשפלה:
האם הייתה במקלט לנשים מוכות
"רצחתי את ילדיי בדקירות"
האב החשוד תיעד את תכניותיו במחברות

"מבלי להיכנס לפרטי המקרה שאינם ידועים עדיין, על פניו נדמה שמדובר ב'תסביך מדיאה', על שם מדיאה מהמיתולוגיה היוונית, שרצחה את ילדיה בשל קנאה בבעלה", הסביר פרופ' אליעזר ויצטום מהחטיבה לפסיכיאטריה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "אמצעי הרצח משתנים בין גברים לנשים. לרוב, אצל גברים מקרי הרצח מאופיינים באלימות קשה, דקירות ומכות, ואילו בקרב נשים נראה יותר מקרים של הרעלה או חנק. גם הטריגר למקרי הרצח המזעזעים הללו נבדלים בין שני המינים: אימהות רוצחות את ילדיהן על רקע פסיכוטי ואבות על רקע חיצוני, כגון אלכוהול או סמים".

ויצטום, המשמש גם רופא במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, אמר כי בעולם נרשמה ירידה משמעותית ברצח ילדים על ידי הוריהם, וישראל אינה שונה במגמה זו. הוא ציין כי המניעים לרצח נעים סביב חשד לבגידה, קנאה, ילדים מוגבלים או בעלי מומים, שמעמיסים על נפש ההורה.

ויצטום הסביר כי סיווג המניעים לרצח ילדים בקרב הורים ללא עבר פלילי או פסיכיאטרי נעשה על סמך מחקר שערך לפני 40 שנה הפסיכיאטר האמריקני פיליפ רזניק. המחקר רחב היריעה בחן 131 מקרי רצח, 88 מהם בוצעו על ידי אמהות ו-43 על ידי אבות. לדברי ויצטום, המחקר הוא הכלי האמין והמדויק ביותר הקיים כיום לאבחון המניעים לרצח.

"התקופה המסוכנת ביותר היא חצי השנה הראשונה, משום שככל שהילד צעיר יותר, אמו רואה אותו כרכוש שלה, והיו הרבה מקרים של רציחת פעוטות", הוסיף ויצטום. "מניע נוסף הוא הורים לילדים בעלי מום שכלי או פיזי, אוטיזם או פיגור. הוריהם מרגישים שאינם יכולים לשאת את כאב הילד, ורוצחים אותו לכאורה כדי לגאול אותו מייסוריו. במקרים מסוג זה ההורים בדרך כלל מתאבדים לאחר המעשה".

לדברי ויצטום, מניע שלישי הוא אירוע פסיכוטי. "האב או האם מספרים שהם 'קיבלו פקודה' מדמות דמיונית בראשם. מניע אחר הוא רצח בתאונה, אירוע שבו ההורה לא התכוון לפגוע בילד אלא רק לתת לו מכה קטנה, שמובילה למות הפעוט".

אפשרות נוספת היא זו המסתמנת במקרה הנוכחי - רצח הילד ככלי לנקמה בהורה השני. "התופעה הזו מכונה 'משפט שלמה', ובה הורה אומר 'אם לי לא יהיה, גם לך לא יהיה'. לרוב מקרים כאלה מאופיינים בחניקה, חבלת ראש, דקירה או מעיכה", הסביר ויצטום.

לפי ויצטום, ההאשמות שמופנות פעמים רבות נגד שירותי הרווחה - כיצד לא מנעו את האסון ומדוע ההורה לא קיבל טיפול - אינן מוצדקות. "כל המחקרים בספרות האקדמית קובעים שמה שמנבא אלימות זה היסטוריה של אלימות", הסביר. "אלימות צריכה כמובן להדליק נורה אדומה, אבל בדרך כלל מאוד קשה לזהות מראש מקרה אם אין היסטוריה אלימה. זה סיפור מאוד טרגי וקשה לנו לחשוב שלפעמים הגורם הכי מסוכן לילדים זה ההורים שלהם. זה פרדוקס".

באשר למקרה הנוכחי, אמרו במשרד הרווחה והשירותים החברתיים כי שירותי הרווחה "מלווים ויסייעו לבני המשפחה, וביניהם האמא. כמו כן, צוותים מתוגברים של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומחנכים נערכים לשוחח עם התלמידים בבתי הספר, בכיתות בהן למדו הילדים עד שעזבו, עם בני הנוער ביישוב ועם התושבים".

עורכת הדין הפלילית, לימור עציוני, ציינה גם כן שהמניע משתנה בין גברים לנשים. "המניע של גברים הוא שונה משל נשים על פי רוב, ונובע ממקום של נקמנות ממקום של תחושת רכושנות כלפי האישה, הרבה פעמים כאשר מדובר בהליך גירושין או חיים בנפרד אחד מהשני של בני הזוג והדבר מביא את הגבר לדחק ורצון עז לנקמנות ולשליטה ואז יש את האימה הזו של פגיעה בילדים", הסבירה.

לדבריה, "ההנחה היא שאימהות פועלות ממקומות אחרים, מניעים אחרים, לרוב ממקום של מצב נפשי קשה, לעיתים לאחר תקופת הריון ולידה יש איזה שהוא מצב דכאוני ואגב המחוקק בישראל לקח את זה בחשבון והוסיף סעיף בחוק העונשין שנותן הגנה מיוחדת ובעצם ענישה מופחתת לאם שפגעה בילדיה תוך 12 חודשים ממועד הלידה ואז בעצם המקום הוא קצת אחר".

היא סיפרה כי ב-15 השנים האחרונות נרשמו כ-30 מקרי רצח של ילדים בידי הוריהם בישראל. "יש לנו גם מקרה של סב ובת וכו'. יש מלא מקרים, גם בארץ למרות שבחו"ל אנחנו נמצאים במקום טוב בחברה המערבית. בצפון אמריקה התופעה הרבה יותר חמורה".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד - revital.blumenfeld@walla.com